יחזקאל ברוד
הרב יחזקאל ברוד נולד ביום כ"ה בניסן תרפ"ג בעיירה מז'יבוז' הידועה בעולם החסידי, בזכות היותה עיירת משכנו של הבעל שם טוב הקדוש, לאביו הרב חיים בנימין ברוד.
ר' יחזקאל לא היה רב או משפיע, אבל הוא ייצג דמות של יהודי חסידי בכל רמ"ח איבריו ושס"ה גידיו, ירא שמים ואיש חסד מופלג. יחד עם זאת, הוא היה יהודי של מסירות נפש, כאשר רבות משנות חייו היו חיים של מסירות נפש למען לימוד התורה וקיום מצוותיה. הידר מאד במצות השמחה, ובכל שמחה שהשתתף, ובמיוחד בשמחת חתונה היה משמח את החתן בשירה וריקודים.
נפטר ביום טוב הראשון של חג הפסח בשנת תשס"ה.
שנות צעירותו
אביו התמסר מאוד לחינוכו של בנו, והוא הקדיש לו תשומת לב רבה. למרות רוחות הכפירה, עשה האב להחדיר בלבו של בנו את ההכרה כי אין שום דבר מלבד דרך התורה והמצוות, ושצריך למסור את הנפש למען חינוך יהודי, למען שבת, כשרות ושמירת התורה ומצוותיה.
בהגיע הנער יחזקאל לגיל חינוך חובה, עזבו הוריו את העיר והגרו לאומן, שם הצהירו על הילד כי הוא צעיר מכפי גילו האמיתי בשלוש שנים. כך יכול היה ללמוד בחיידר עוד שלוש שנים. רק בגיל 11 דרשו השלטונות את הופעתו בלימודים, אולם אביו אמר כי כל עוד הוא בחיים, בנו לא ילמד ב'שקולע'.
מאז החלו חיי נדודים של הנער הצעיר, שגלה למקום תורה. בתחילה היה זה לחרקוב. בהמשך גלה שוב למקום תורה והפעם לקייב, שם שהה במשך מספר חודשים.
בחודש אייר תרצ"ז, הגיע יחזקאל הצעיר לברדיטשוב, שם נפתח סניף של ישיבת 'תומכי תמימים'.
בגלל סיבות שונות, נאלץ ר' יחזקאל בחודשים הבאים לנדוד שוב. הוא נסע עם כמה מחבריו ללמוד בקריוורוג, אלא ששם נודע הדבר ליהודי העיר, ואלו חוללו מהומה עד שנאלצו לברוח משם אל העיר דנייפרופטרובסק, ושוב חזרה לקריוורוג, ושוב לדנייפרופטרובסק. מתכונת זו חזרה ונשנתה. ברגע שהתלמידים היו מתגלים, היו נמלטים לעיר אחרת, וכאשר נרגעו הרוחות, שוב היו חוזרים לקריוורוג.
לימים הגיע גם לעיר קלינצה שברוסיה הלבנה, ולסרטוב, עד שחזר ללמוד בישיבה בעיר ברדיטשוב.
אולם לא לעולם חוסן. בעיצומה של התוועדות כ"ד בטבת תרח"צ, נכנסו הקלגסים למרתף בית הכנסת, שם התוועדו התלמידים, ועצרו את כולם, ובתוכם גם את ר' יחזקאל היה נער כבן ארבע-עשרה בלבד. הם נלקחו לתחנת המשטרה ומשם לעבר מטה הג.פ.או., שם ניטלו מהם התפילין.
במשך תקופה היו הנערים במאסר, ולאחר מכן נשלחו ל"חינוך מיוחד" בבית יתומים קומוניסטי. אולם גם שם המשיכו הנערים לשמור יהדות בגאון ובתוקף.
לבסוף נחלצו בעורמה בזכות פועלו ותושייתו של הרב מיכאל טייטלבוים, שמסר נפשו להצילם. הוא הבריח אותם מבית היתומים, ומיד התפזרו הנערים לערים שונות, שם המשיכו ללמוד תורה במסירות נפש רבה. ר' יחזקאל נמלט יחד עם ר' יהושע העשל צייטלין אל העיר הומיל, שם גרה דודתו.
לאחר שנרגע קמעה, נסע ר' יחזקאל לגרוזיה, שם שהה שבע שנים, ובחזרו משם היה כבר בחור בוגר, כבן עשרים ושתיים, שבע תלאות. היו אלו סוף ימי מלחמת העולם השניה, ור' יחזקאל שנודע לו כי הוריו נמצאים בטשקנט, נסע לפוגשם שם.
בריחה מרוסיה
באותה תקופה, החלו יהודים רבים, ובהם חסידי חב"ד, לצאת את רוסיה באמצעות פספורטים פולניים מזויפים. גם ר' יחזקאל הצטרף לקבוצת החסידים, ונסע לבדו - כאשר שוב נפרד מהוריו לשנים רבות - באמצעות תעודות שכאלה.
במשך תקופה ממושכת, שהה ר' יחזקאל במחנה הפליטים בפאקינג שבגרמניה, שם נשא לאישה את רעייתו תחי' מרת טייבל גורחאווער.
במחנה הפליטים למד ר' יחזקאל את אמנות הזביחה, והחל לעסוק בכך.
בארצות הברית
לאחר הסתלקותו של אדמו"ר הריי"צ, הורה לו הרבי מה"מ לבוא לארה"ב, ולבנות שם את חייו.
ואכן, כשבועיים לפני חג השבועות תשי"א, הגיעו ר' יחזקאל ובני משפחתו לארה"ב.
ר' יחזקאל פתח בעצת הרבי אטליז לבשר, ובמשך שנים רבות זכה ר' יחזקאל שבית הרבי היה נמנה על לקוחותיו.
נפטר ביום טוב הראשון של חג הפסח בשנת תשס"ה.
