הבדלים בין גרסאות בדף "כינוס תורה"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(קצרמר, תוסיפו) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | בכל | + | '''כינוס תורה''' הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה. |
| − | + | ||
| + | מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל אסרו-חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. [[הרבי]] השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה ב[[התוועדות|התוועדויות]] החג{{הערת שוליים| שיחת יום ב' דחה"ש תשל"ח סי"ט. וראה 'התוועדויות' תשמ"ב ח"ג עמ' 1581. 'התוועדויות' תשמ"ט ח"ג עמ' 294.}}. | ||
| + | |||
| + | בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל. | ||
| + | ב[[שנת תשל"ט]], הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים ל[[נשי ובנות ישראל]] כגון: [[מבצע טהרת המשפחה|טהרת-המשפחה]], [[מבצע כשרות| כשרות האכילה ושתייה]] ו[[מבצע נרות שבת קודש| הדלקת נרות שבת קודש]] ויום-טוב.{{הערת שוליים|שיחת יום ב' דחג-השבועות, הנחת הת' סנ"ו.}}. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
גרסה מ־02:03, 4 ביוני 2010
כינוס תורה הינו כינוי להתכנסות של יהודים בכדי לדון ולשוחח בדברי תורה.
מנהג ישראל לערוך כינוס כזה, בכל אסרו-חג (היום שאחרי החג), או בימים הסמוכים לו. הרבי השתתף לעיתים בכינוסים אלו על ידי אמירת שיחה תורנית שנאמרה בהתוועדויות החג[1].
בקשר עם כינוסים אלו, עורר הרבי אודות הדפסת קבצי חידושי-תורה שנאמרו בהזדמנויות אלו, ובכלל. בשנת תשל"ט, הציע הרבי לערוך - ביום נפרד - 'כינוס תורה' גם לנשים, שיעסוק בעניינים הנוגעים לנשי ובנות ישראל כגון: טהרת-המשפחה, כשרות האכילה ושתייה ו הדלקת נרות שבת קודש ויום-טוב.[2].
