הבדלים בין גרסאות בדף "תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 16: שורה 16:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[ברוך פריז]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
+
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה וישצקי]]
 +
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
  
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב [[יוסף הרשקוביץ]].
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב [[יוסף הרשקוביץ]].
שורה 31: שורה 32:
 
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
 
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
  
בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו בניין שלישי לתלמוד תורה, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק (איציק) ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
+
בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו בניין שלישי לתלמוד תורה, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
  
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
  
 
בשנת [[תשפ"ב]], התקיימה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד' בקמפוס כפר סיטרין.
 
בשנת [[תשפ"ב]], התקיימה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד' בקמפוס כפר סיטרין.
לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".
+
 
 +
לקראת [[פסח]] [[תשפ"ב]], יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".
  
 
==צוות המוסד==
 
==צוות המוסד==
שורה 48: שורה 50:
 
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]]
 
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]]
 
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
 
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
*הרב חיים בן נתן.
+
*הרב חיים בן נתן
*הרב משה מיידנצ'יק.
+
*הרב משה מיידנצ'יק
 
;מחנכים:
 
;מחנכים:
 
כיתות א':
 
כיתות א':
*הרב מרדכי פישמן.
+
*הרב מרדכי פישמן
*הרב שלמה גרינפלד.
+
*הרב שלמה גרינפלד
 
כיתות ב':
 
כיתות ב':
*הרב חיים בורגן.
+
*הרב חיים בורגן
*הרב אפרים פישל הניג.
+
*הרב אפרים פישל הניג
 
כיתות ג':
 
כיתות ג':
*הרב לוי יצחק סוסובר.
+
*הרב לוי יצחק סוסובר
*הרב יהודה קוזלובסקי.
+
*הרב יהודה קוזלובסקי
 
כיתות ד':
 
כיתות ד':
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ.
+
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
*הרב לוי לוין.
+
*הרב לוי לוין
 
כיתות ה':
 
כיתות ה':
*הרב לוי יצחק ליפש.
+
*הרב לוי יצחק ליפש
*הרב מנחם מענדל ליסון.
+
*הרב מנחם מענדל ליסון
 
כיתות ו':
 
כיתות ו':
*הרב צמח נדב.
+
*הרב צמח נדב
*הרב שאול לידר.
+
*הרב שאול לידר
 
כיתות ז':
 
כיתות ז':
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]].
+
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]]
*הרב מנחם מענדל הכהן.
+
*הרב מנחם מענדל הכהן
 
כיתות ח':
 
כיתות ח':
*הרב משה אסולין.
+
*הרב משה אסולין
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
+
*הרב לוי יצחק זילברשטרום
 
כיתות ט':
 
כיתות ט':
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].
+
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]]
 
*הרב יוסף יצחק חמו
 
*הרב יוסף יצחק חמו
 
כיתות י':
 
כיתות י':
*הרב [[דוד זילברשטרום]].
+
*הרב [[דוד זילברשטרום]]
*הרב שניאור זלמן אבצן.
+
*הרב שניאור זלמן אבצן
 
;מורים אחה"צ:
 
;מורים אחה"צ:
 
כיתות ה':
 
כיתות ה':
*הרב מנחם מענדל ליסון.
+
*הרב מנחם מענדל ליסון
*הרב [[אפרים פישל הניג]].
+
*הרב [[אפרים פישל הניג]]
 
כיתות ו':
 
כיתות ו':
*הרב לוי יצחק ליפש.
+
*הרב לוי יצחק ליפש
*[[אליעזר קרוגליאק|הרב אליעזר קרוגליאק]].
+
*[[אליעזר קרוגליאק|הרב אליעזר קרוגליאק]]
 
כיתות ז':
 
כיתות ז':
*הרב שאול לידר.
+
*הרב שאול לידר
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
+
*הרב לוי יצחק זילברשטרום
 
כיתות ח':
 
כיתות ח':
*הרב חיים בורגן.
+
*הרב חיים בורגן
*הרב צמח נדב.
+
*הרב צמח נדב
 
כיתות ט':
 
כיתות ט':
*הרב ישראל לנדא.
+
*הרב ישראל לנדא
*הרב פנחס סלפושניק.
+
*הרב פנחס סלפושניק
 
כיתות יו"ד :
 
כיתות יו"ד :
*הרב יוסף יצחק חמו.
+
*הרב יוסף יצחק חמו
*הרב משה אסולין.
+
*הרב משה אסולין
 
}}
 
}}
  

גרסה מ־16:32, 12 באוקטובר 2022

אהלי תורה כפר חב"ד
חיידר אידיש.jpg
מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
אפיון מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
תאריך יסוד תשל"ג
מיקום כפר חב"ד
מייסד המשפיע מנחם מענדל פוטרפס, ר' משה וישצקי
מנכ"ל הרב משה וישצקי
מנהל גשמי בן ציון וישצקי
מנהל חינוכי יוסף הרשקוביץ
מספר תלמידים 500

חיידר אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד (מכונה גם: חיידר אידיש) הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה וישצקי בכפר חב"ד מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה אידיש ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת תש"פ לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב בן ציון וישצקי, תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.

היסטוריה

לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב משה וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.

בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב משה וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.

בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.

בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה[3].

בשנת תש"פ, הרחיבו והוסיפו בניין שלישי לתלמוד תורה, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.

נכון לשנת תשפ"א מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד[4].

בשנת תשפ"ב, התקיימה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד' בקמפוס כפר סיטרין.

לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".

צוות המוסד

הנהלה
עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
  • הרב חיים בן נתן
  • הרב משה מיידנצ'יק
מחנכים

כיתות א':

  • הרב מרדכי פישמן
  • הרב שלמה גרינפלד

כיתות ב':

  • הרב חיים בורגן
  • הרב אפרים פישל הניג

כיתות ג':

  • הרב לוי יצחק סוסובר
  • הרב יהודה קוזלובסקי

כיתות ד':

  • הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
  • הרב לוי לוין

כיתות ה':

  • הרב לוי יצחק ליפש
  • הרב מנחם מענדל ליסון

כיתות ו':

  • הרב צמח נדב
  • הרב שאול לידר

כיתות ז':

כיתות ח':

  • הרב משה אסולין
  • הרב לוי יצחק זילברשטרום

כיתות ט':

כיתות י':

מורים אחה"צ

כיתות ה':

כיתות ו':

כיתות ז':

  • הרב שאול לידר
  • הרב לוי יצחק זילברשטרום

כיתות ח':

  • הרב חיים בורגן
  • הרב צמח נדב

כיתות ט':

  • הרב ישראל לנדא
  • הרב פנחס סלפושניק

כיתות יו"ד :

  • הרב יוסף יצחק חמו
  • הרב משה אסולין

צוות המוסד בעבר

חברי הנהלה
מורים

ראו גם

הערות שוליים

  1. על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
  2. הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
  3. נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר סי או אל סמליל.jpg י"ז תמוז תשע"א
  4. בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.
  5. ניהל את התלמוד תורה בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי התלמוד תורה.