הבדלים בין גרסאות בדף "משתמש:משה כהן/ קם רבה שחטיה רב זירא"
(←בגמרא) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | {{בעבודה}} | + | {{בעבודה מתמשכת}} |
קם רבה שחטיה רב זירא הינו סיפור בגמרא {{הערה|במסכת מגילה דף ז, ב}} שלא מובן בלי חסידות. {{הערה|שהרבי מבאר זאת בלקו"ש חלק ל"א פורים שיחה א'}} | קם רבה שחטיה רב זירא הינו סיפור בגמרא {{הערה|במסכת מגילה דף ז, ב}} שלא מובן בלי חסידות. {{הערה|שהרבי מבאר זאת בלקו"ש חלק ל"א פורים שיחה א'}} | ||
==בגמרא== | ==בגמרא== | ||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
סיפור זה מעורר תהיות רבות, שהרי לא ייתכן שרבה נכשל באיסור שפיכת דמים, ולמרות שהשתכר, הרי מובא אדם מועד לעולם. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס, וכן רבה אמר{{הערה|ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה}} כלפיו, "כגון אנא בינוני"{{הערה|וראו [[תניא]] פ"א, ושם פי"ג (יט, א)}}. | סיפור זה מעורר תהיות רבות, שהרי לא ייתכן שרבה נכשל באיסור שפיכת דמים, ולמרות שהשתכר, הרי מובא אדם מועד לעולם. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס, וכן רבה אמר{{הערה|ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה}} כלפיו, "כגון אנא בינוני"{{הערה|וראו [[תניא]] פ"א, ושם פי"ג (יט, א)}}. | ||
| − | המהרש"א{{הערה|מגילה שם}} מבאר, כי לא נעשה ענין של מיתה ממש, אלא כעין שחיטה, | + | ==חולי== |
| + | ===המהרש"א=== | ||
| + | המהרש"א{{הערה|מגילה שם}} מבאר, כי לא נעשה ענין של מיתה ממש, אלא כעין שחיטה, שרבה גרם לר' זירא שישתה הרבה עד שנטה למות. | ||
| + | ====היעב"ץ==== | ||
| + | וכן ביאר{{הערה|וראה גם מאירי מגילה שם "שחטי' — מלשון סחיטה ר"ל שימעכו, ואחיי' מלשון החלימני והחייני" (וראה גם חדא"ג שם)}} בהגהות יעב"ץ, שלא שחטו ממש, אלא שהיה נראה לסובבים, ור' זירא נתפעל מהם, ונתעלף. | ||
| + | |||
| + | אך לכאורה עדיין רבה עבר על איסור חובל בחבירו שזה איסור של תורה. | ||
| + | |||
| + | ==תשובות החתם סופר== | ||
| + | בתשובות החת"ס{{הערה| חאו"ח סקפ"ה. סקצ"ו. וראה גם עץ יוסף לע"י שבת קנו, א}}, מקשר זה ששחט רבה לר' זירא, עם דברי הגמרא{{הערה|שבת שם}} "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שופך דמים). . אמר רבה אנא במאדים כו'". | ||
אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | אבל היעב"ץ{{הערה|שם}} כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם{{הערה|הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח}}, שהמצב שאדם נולד בטבע{{הערה|כולל מזל מאדים}} מסויים אינו בסתירה ל[[בחירה חפשית]], ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"{{הערה|וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ}}, ובודאי שכן היה אצל רבה. | ||
גרסה מ־00:23, 14 בפברואר 2021
|
ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה. | ||
| אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך. | |||
קם רבה שחטיה רב זירא הינו סיפור בגמרא [1] שלא מובן בלי חסידות. [2]
תוכן עניינים
בגמרא
מסופר בגמרא[3], שרבה ור' זירא קיימו סעודת פורים ביחד, ונשתכרו[4], וקם רבה, ושחט את ר' זירא. למחרת, ביקש רבה על ר' זירא רחמים, ור' זירא קם לתחיה. כעבור שנה, הזמין שוב רבה את ר' זירא לסעודת פורים, אך ר' זירא סירב באומרו שלא בכל עת מתקיימים נסים.
סיפור זה מעורר תהיות רבות, שהרי לא ייתכן שרבה נכשל באיסור שפיכת דמים, ולמרות שהשתכר, הרי מובא אדם מועד לעולם. ובכל אופן פשוט שלא נכשל רבה בזה אפילו בשוגג או באונס, וכן רבה אמר[5] כלפיו, "כגון אנא בינוני"[6].
חולי
המהרש"א
המהרש"א[7] מבאר, כי לא נעשה ענין של מיתה ממש, אלא כעין שחיטה, שרבה גרם לר' זירא שישתה הרבה עד שנטה למות.
היעב"ץ
וכן ביאר[8] בהגהות יעב"ץ, שלא שחטו ממש, אלא שהיה נראה לסובבים, ור' זירא נתפעל מהם, ונתעלף.
אך לכאורה עדיין רבה עבר על איסור חובל בחבירו שזה איסור של תורה.
תשובות החתם סופר
בתשובות החת"ס[9], מקשר זה ששחט רבה לר' זירא, עם דברי הגמרא[10] "האי מאן דבמאדים יהי גבר אשיד דמא (שופך דמים). . אמר רבה אנא במאדים כו'".
אבל היעב"ץ[11] כותב, שאבל דם ודאי לא שפך רבה, אף אם היה במזל מאדים, ולכאורה אין לומר שהיה אצל רבה ענין של שפיכות דמים חלילה. וכמבואר ברמב"ם[12], שהמצב שאדם נולד בטבע[13] מסויים אינו בסתירה לבחירה חפשית, ואדרבה, ובודאי ניתנו לו הכחות להתגבר על נטיותיו הטבעיות, נוסף על זה שיכול לנצל טבע זה עצמו בטוב וקדושה, כהמשך הגמ' שם, "אי אומנא. . טבחא. . מוהלא", וכדברי אביי שם בנוגע לרבה, ש"מר נמי עניש וקטיל", ובפרש"י "בנ"א העוברין על דבריו"[14], ובודאי שכן היה אצל רבה.
כמו כן, מצויים ביאורים[15] על דרך הדרוש והסוד, שסיפור זה מרמז לענינים רוחניים. ולפי זה הינו משל בלבד, וע"ד שמצינו הענין ד"מיבסמי" בעובדא דרבה בר בר חנה[16], שאינו אלא משל[17]. אך אין לפרש זאת בענין זה, משום שסיפור זה הובא בהמשך לפסק הלכה בגמרא, שחייב אדם להשתכר בפורים, "עד דלא ידע". וכן מוכח זאת מדברי הר"ן ובעל המאור[18], שדעתם בפשטות שהסיפור של רבה ור' זירא הוא כפשוטו, ונגרם נזק לר' זירא, כי אין מקום לומר שמשום כך יבטל החיוב להשתכר בפורים.
הערות שוליים
- ↑ במסכת מגילה דף ז, ב
- ↑ שהרבי מבאר זאת בלקו"ש חלק ל"א פורים שיחה א'
- ↑ מגילה ז, ב
- ↑ פרש"י שם
- ↑ ברכות סא, ב — ראה על הגליון שם שכ"ה הגירסא הנכונה
- ↑ וראו תניא פ"א, ושם פי"ג (יט, א)
- ↑ מגילה שם
- ↑ וראה גם מאירי מגילה שם "שחטי' — מלשון סחיטה ר"ל שימעכו, ואחיי' מלשון החלימני והחייני" (וראה גם חדא"ג שם)
- ↑ חאו"ח סקפ"ה. סקצ"ו. וראה גם עץ יוסף לע"י שבת קנו, א
- ↑ שבת שם
- ↑ שם
- ↑ הלכות תשובה פ"ה ה"ד ובלח"מ פ"ח
- ↑ כולל מזל מאדים
- ↑ וראה עץ יוסף לע"י שם. והמשך תער"ב ח"ג ע' א'רצ
- ↑ סד"ה אמר רבא חייב איניש תש"ח (סה"מ תש"ח ע' 125). לקוטי לוי"צ על מחז"ל ע' קעח. ובארוכה — לקלוי"צ אגרות ע' שבג. וראה צפע"נ עה"ת ויחי מט, כב
- ↑ ב"ב עג, סע"ב
- ↑ ועל דרך כמה מהסיפורים שבסוגיה של רבה בר בר חנה, שהם משלים ורמזים על ענינים רוחניים, ולא שאירעו בפועל בגשמיות
- ↑ הובא גם בב"י לטואו"ח רסתרצ"ה. ב"ח שם. ט"ז סק"ב. פר"ח סק"ב. יד אפרים
