הבדלים בין גרסאות בדף "אברהם סופר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
 +
{{אין תמונה}}
 
'''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב ופרשן ספרות תורנית.
 
'''אברהם סופר''' (שרייבר) ([[תרנ"ח]] - [[תשמ"ב]]) היה רב ופרשן ספרות תורנית.
  

גרסה מ־11:39, 11 בינואר 2018

Male no free image yet-he.svg.png

אברהם סופר (שרייבר) (תרנ"ח - תשמ"ב) היה רב ופרשן ספרות תורנית.

קורות חיים

הרב סופר נולד בשנת תרנ"ח בעיר אגר שבהונגריה לאביו הרב שמעון סופר. מצאצאי החת"ם סופר.

בנעוריו למד אצל אביו, רבה של אגר ואחר כך עבר ללמוד בישיבה בפרשבורג, שם הוסמך לרבנות. בשנת תרפ"א נישא ועבר לגור בווינה, אוסטריה.

עד עלייתו לארץ ישראל שימש כרב, תחילה בקורפו (תרפ"ה - תרפ"ח) ולאחר מכן בגוריציה שבאיטליה (תרפ"ח - תרצ"ז) ובפיומה (תרצ"ז - ת"ש). בשנת ת"ש עלה ארצה והתיישב בירושלים.

בימי רבנותו באיטליה החל לטפל בכתבי יד עתיקים של ספרות רבנית ולשמרם. שנים רבות עסק בהוצאה מחודשת של הספר "בית הבחירה למאירי" ובחידוש הוצאת כתביו של סבו. ספרים אלו בוארו על ידו. לסירוגין שימש גם כמורה בבית המדרש לרבנים בארה"ב בניו יורק.

בשנת תשמ"א זכה בפרס ישראל לספרות תורנית. בשנת תשמ"ב נפטר.

קשריו עם הרבי

הרב סופר היה מגיע אל הרבי בשעות בלתי רגילות ונכנס לחדרו של הרבי, לשוחח עמו בלימוד[1].

פעם הייתה לו שקלא וטריא עם הרבי בעניין מסוים בדברי סבו, החתם סופר. הרבי ענה לו שלשון החתם-סופר שונה במקצת מכפי שציטט, ובדקדוק הלשון מתורצת השאלה. בצאתו מהיחידות סיפר לתלמידי הישיבה, כי הוא התווכח עם הרבי אודות לשונו של החתם סופר עד שהרבי קם והוציא את הספר מארון הספרים והראה לו שהצדק עימו. הרב סופר לא התאפק ושאל את הרבי ישירות: "מהיכן יש לרבי זמן לדעת את כל לשונות החתם-סופר בעל פה?!"...

פעם נכנס ליחידות, מיד לאחר שמחדרו של הרבי יצא מנחם בגין. לאחר מכן סיפר הרב סופר:

"כרגיל גם הפעם הדהים אותי הרבי בשליטתו התורנית המופלאה וגם בכתבי זקני ה'חתם-סופר'. אך בעיקר התפעלתי מהעובדה, שלאחר שישב הרבי שעות ארוכות עם קודמי, ואתה יכול להבין שלא דיבר עמו בלימוד... הנה כשאני נכנסתי באותה דלת שנפתחה ליציאתו של בגין, החליף הרבי את הנושא ברגע כמימרא, וצלל עימי בעומק הסוגיות ובכתבי ה'חתם סופר'. היה נראה כאלו אני האדם הראשון שהוא מדבר עמו בלילה זה. לא ניכר עליו שום מתח ועייפות מהשיחה הקודמת, ולא היה צריך כלל איזו הפסקה ומנוחה ליתן רווח בין דיבור לדיבור".[2]

על הרבה מספרי הראשונים שההדיר קיבל הרב סופר הערות מהרבי וחלקם אף הודפסו בספריו.[3]

הערות שוליים

  1. כפי שהיה מגדיר זאת בעצמו.
  2. ר' אברהם מנדל ווכטר ששמע מהמשפיע הרב משה וובר מירושלים בשם הרב סופר.
  3. תורת חב"ד לבני הישיבות.