הבדלים בין גרסאות בדף "שניאור זלמן סלונים"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
הרב שניאור זלמן סלונים נולד בשנת [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].
+
הרב '''שניאור זלמן סלונים''' נולד בשנת [[תרכ"ב]] בעיר [[חברון]] לאביו הרב [[מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)]], שהיה בנה של הרבנית [[מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי)]].
  
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים.
+
הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב [[לוי יצחק סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי)|לוי יצחק סלונים]].
  
 
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושב בליובאוויטש|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.
 
בשנת [[תרמ"ה]] נסע ל[[ליובאוויטש]] ל[[אדמו"ר הרש"ב]], שם שהה תקופה ארוכה כ"[[יושב בליובאוויטש|יושב]]". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.
שורה 9: שורה 9:
 
==בארץ ישראל==
 
==בארץ ישראל==
  
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלפה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
+
לאחר שחזר ל[[ארץ ישראל]], החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. ב[[אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב]] ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום ש[[אדמו"ר המהר"ש]] כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".
  
 
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-[[תל אביב]] במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.  
 
בשנת [[תר"ס]] ציווה עליו הגאון החסיד הרב [[שניאור זלמן מלובלין]] (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-[[תל אביב]] במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.  
שורה 16: שורה 16:
  
 
[[קטגוריה:בית רבי]]
 
[[קטגוריה:בית רבי]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|ס]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש|סלונים שניאור זלמן]]
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|ס]]
+
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב|סלונים שניאור זלמן]]

גרסה מ־21:11, 25 בדצמבר 2008

הרב שניאור זלמן סלונים נולד בשנת תרכ"ב בעיר חברון לאביו הרב מרדכי דובער סלונים (נכד אדמו"ר האמצעי), שהיה בנה של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי).

הרב שניאור זלמן היה גאון גדול בנגלה ובחסידות. לאשה הוא נשא את הרבנית מושקא, בת דודו הרב לוי יצחק סלונים.

בשנת תרמ"ה נסע לליובאוויטש לאדמו"ר הרש"ב, שם שהה תקופה ארוכה כ"יושב". אדמו"ר הרש"ב קירבו מאד ולמד איתו חסידות.

בחורף תרמ"ו ב"מסע יאלטא", לקח אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן יחד איתו. בהיותם ביאלטא היה הרב שניאור המלמד של אדמו"ר הריי"צ.

בארץ ישראל

לאחר שחזר לארץ ישראל, החלה חליפת מכתבים בינו לבין אדמו"ר הרש"ב. באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב ישנם עשרות אגרות המופנות אליו. באגרות אלו פונה אליו אדמו"ר הרש"ב בתואר "נכדי", זאת משום שאדמו"ר המהר"ש כינה את אביו של הרב שניאור זלמן בשם "חתנו" של אדמו"ר הרש"ב. לכן כינה אדמו"ר הרש"ב את הרב שניאור זלמן בתואר "נכדי".

בשנת תר"ס ציווה עליו הגאון החסיד הרב שניאור זלמן מלובלין (בעל ה"תורת חס"ד) לקבל על עצמו את הרבנות בעיר יפו. לאחר שקיבל את הסכמת אדמו"ר הרש"ב לקח על עצמו את המשרה וכיהן כרבה של קהילת יפו-תל אביב במשך שלושים ושבע שנים, עד לפטירתו.

נפטר בי"א אלול תרצ"ו מנוחתו כבוד בתל אביב.