הבדלים בין גרסאות בדף "מנחם מענדל קופרשטוך"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 1: שורה 1:
הרב מנחם מנדל קופרשטוך, מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה עד הכתובה של אדמו"ר הרמ"מ שניאורסאהן מליובאויטש זי"ע נבג"מ. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה. בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה לא"י שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה, היה בר אוריין, חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב והריי"צ נבג"מ. פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
+
הרב '''מנחם מנדל קופרשטוך''' היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך [[וילנה]]. היה חסיד בלב ונפש של [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] וזכה להיות עד הכתובה של [[הרבי]]. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה.  
בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים מעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות אך בחסדי השי"ת בעוד התליין מחל בעבודתו התברר כי התליין שיכו רכלוט ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.
+
 
ביום ז' אדר א' התשעלה לגנזי מרומים, ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד שבהר הזיתים.
+
בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה ל[[ארץ הקודש]] שם התיישב עם משפחתו בעיר [[חיפה]]. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה.  
 +
 
 +
פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.
 +
 
 +
בכל [[שבת חזון]] היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.
 +
 
 +
ביום ז' [[אדר א']] בשנת [[תש]] נפטר ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שב[[ירושלים]].
 +
 
 +
[[קטגוריה:חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הרש"ב|קופרשטוך]]
 +
[[קטגוריה:חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר הריי"צ|קופרשטוך]]
 +
[[קטגוריה:חסידי חב"ד מתקופת אדמו"ר שליט"א|קופרשטוך]]

גרסה מ־23:18, 25 בפברואר 2008

הרב מנחם מנדל קופרשטוך היה מחשובי חסידי חב"ד בפלך וילנה. היה חסיד בלב ונפש של אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ וזכה להיות עד הכתובה של הרבי. התחנך ע"י אביו הרה"ח ברוך, על ברכי התורה והיראה.

בשנות עליית הצורר הנאצי עזב את גלובקע, שם כיהן כרבה החסידי, ועלה לארץ הקודש שם התיישב עם משפחתו בעיר חיפה. בחיפה הקים קהילה חב"דית ודאג לצרכי חבריה.

פיו הפיק מרגליות ולא אחת נדדו תודבי חיפה לשמוע את דרשותיו בשבת בעת הסעודה שלישית.

בכל שבת חזון היה נוהג לעשות סעודת הודיה על הנצלו מידי היבסקים, ומעשה שהיה כך היה: באחד הימים הלשינו עליו כי מלמד הוא תורה לילדים. היבסקים עצרו אותו והטילו עליו גזר דין מוות. בהגיע זמן ביצוע גזר הדין התברר כי התליין שיכור ואינו מסוגל לעשות את העבודה וכך ניצלו חייו של הרמ"מ קופרשטוך.

ביום ז' אדר א' בשנת תש"ו נפטר ונטמן בו ביום בחלקת חב"ד בהר הזיתים שבירושלים.