הבדלים בין גרסאות בדף "גלות"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ביטול גרסה 56801 של שלום (שיחה))
שורה 1: שורה 1:
'''גלות''', היא מצב רוחני וגשמי כאחד.  
+
המונח '''גלות''', מתאר מצב של ניתוק ועקירה פיזית של עם ישראל מארצו וכן הרגשת ריחוק וניתוק של עם ישראל מ[[הקב"ה]].  
  
אך לפי האמת, הגלות אינו המצב הנראה לעינים, שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, שה[[שכינה]] בגלות.
+
בתורת החסידות מוסבר, שהגלות לאמיתתה, אינה המצב הנראה לעיננו - שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, בו ה[[שכינה]] נמצאת בגלות.
  
משך הגלות הוא עת הבירורים והפרדת הרע.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/1/5d&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA [[תורה אור]] בראשית]</REF>
+
זמן הגלות הוא 'עת [[עבודת הבירורים]]'.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/1/5d&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA [[תורה אור]] בראשית]</REF>
  
 
== חשיבות העבודה בזמן הגלות ==
 
== חשיבות העבודה בזמן הגלות ==
  
כל הגילוים דלעתיד, ב[[ביאת המשיח]], ה"ה דבר ה"תלוי במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק להעבודה של גלות זו האחרונה, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב  ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות הלזו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגליות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחרי' גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF>
+
כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל ב[[גאולה]], "תלויים במעשינו ו[[עבודה|עבודתינו]] כל זמן משך הגלות".<REF> [[תניא]] ריש פל"ז.</REF> ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל<REF>[[סוטה]] יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב  ח, א.</REF>. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי ה[[גאולה]] מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.<REF>[http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/inyono/27&search=%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA ענינה של תורת החסידות]</REF>
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]
 
[[קטגוריה:גאולה ומשיח]]

גרסה מ־17:54, 10 במאי 2011

המונח גלות, מתאר מצב של ניתוק ועקירה פיזית של עם ישראל מארצו וכן הרגשת ריחוק וניתוק של עם ישראל מהקב"ה.

בתורת החסידות מוסבר, שהגלות לאמיתתה, אינה המצב הנראה לעיננו - שבני ישראל אינם שרויים בארצם ואין בית המקדש, אלא בעיקר מצב רוחני, בו השכינה נמצאת בגלות.

זמן הגלות הוא 'עת עבודת הבירורים'.[1]

חשיבות העבודה בזמן הגלות

כל הגילויים הרוחניים והגשמיים להם יזכו עם ישראל בגאולה, "תלויים במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות".[2] ואין הכוונה רק לעבודתם של בני ישראל בגלות זו, אלא מאחר שארז"ל[3]. "אין המצוה נקראת אלא ע"ש גומרה". הרי מובן שבגמר העבודה והבירורים של גלות זו, יוגמר ויסתיים גם ענין ותכלית כל הגלויות (שהרי הגאולה מגלות זו היא גאולה שאין אחריה גלות. מובן על פי זה, אשר עבודתנו זו, המביאה לגמר הגלות הרביעית והגאולה שלאחריה – פועלת עילוי גם בשלש הגאולות הקודמות.[4]

הערות שוליים

  1. תורה אור בראשית
  2. תניא ריש פל"ז.
  3. סוטה יג, ב. הובא בתנחומא ובפירש"י עקב ח, א.
  4. ענינה של תורת החסידות