הבדלים בין גרסאות בדף "אהרן מצ'רנוביל"
(עריכה כללית) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | רבי '''אהרון מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[תקמ"ד]] לאביו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] ולאימו | + | רבי '''אהרון מצ'רנוביל''' נולד בשנת [[תקמ"ד]] לאביו רבי [[מרדכי מצ'רנוביל]] ולאימו חיה שרה, בת ר' [[אהרן מקרלין]]. גדל בבית סבו, רבי [[מנחם נחום מצ'רנוביל]], מגדולי תלמידי [[הבעל שם טוב]] ו[[המגיד ממעזריטש]] ובעל הספר 'מאור עינים'. נשא את הרבנית בת רבי [[גדליה מליניץ]], ובזיווג שני את בת רבי [[צבי מקארסטשוב]]. כיהן כ[[אדמו"ר]] עוד בחיי אביו ולאחר [[הסתלקות]]ו מילא את מקומו בצ'רנוביל. |
| − | |||
| − | נשא את הרבנית בת רבי [[גדליה מליניץ]], | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| + | == שר העליונים ותחתונים == | ||
| + | היה ועגונה אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] מ[[ליובאוויטש]] נטה להתיר. אדמו"ר הצמח צדק שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת<REF>מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל</REF> "שר התורה"). כאשר ראו זאת חסידי ליובאוויטש, התארגנו קבוצה של [[חסיד]]ים לנסוע לטשערנאביל לראות מי הוא זה שרבם כותב עליו תארים נשגבים אלו. קודם שנפרדו מרבי אהרן ביקשו ממנו שיאמר להם דבר תורה. אמר להם: מובא בגמ' "אונאה עד שתות", וידוע שיש שבע [[מידות]]; [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]] ו[[מלכות]]. המידה השישית היא יסוד, וזהו אונאה עד שתות, שאפילו מי שזיכך עצמו בכל המידות, אף על פי כן, כל עוד שלא זיכך עצמו במידה השישית – יסוד, עדיין יכול לרמות עצמו, והעצה לזה להחזיק עצמו ב[[ענוה]] ולהשפיל עצמו כקרקע כי אין אונאה לקרקעות<REF>[http://www.kikarhashabat.co.il/22131.html אתר כיכר שבת]</REF>. | ||
== פטירתו == | == פטירתו == | ||
| − | + | ר' אהרן נפטר ביום ח' [[כסלו]] [[תרל"ב]] ונטמן באוהל בטשערנאביל. | |
| − | |||
| − | |||
מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת. | מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת. | ||
| − | + | ==הערות שוליים== | |
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
[[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
גרסה מ־15:18, 17 בינואר 2010
רבי אהרון מצ'רנוביל נולד בשנת תקמ"ד לאביו רבי מרדכי מצ'רנוביל ולאימו חיה שרה, בת ר' אהרן מקרלין. גדל בבית סבו, רבי מנחם נחום מצ'רנוביל, מגדולי תלמידי הבעל שם טוב והמגיד ממעזריטש ובעל הספר 'מאור עינים'. נשא את הרבנית בת רבי גדליה מליניץ, ובזיווג שני את בת רבי צבי מקארסטשוב. כיהן כאדמו"ר עוד בחיי אביו ולאחר הסתלקותו מילא את מקומו בצ'רנוביל.
תוכן עניינים
שר העליונים ותחתונים
היה ועגונה אשר שאלתה התפרסמה בכל בתי הדין והרבנים שבאותו מחוז. רבי אהרן מצ'רנביל חכך בדעתו לאסור, ואדמו"ר הצמח צדק מליובאוויטש נטה להתיר. אדמו"ר הצמח צדק שלח מכתב לרבי אהרן מטשערנאביל, בנושא ושם תיארו "שר העליונים ותחתונים" (בגירסא אחרת[1] "שר התורה"). כאשר ראו זאת חסידי ליובאוויטש, התארגנו קבוצה של חסידים לנסוע לטשערנאביל לראות מי הוא זה שרבם כותב עליו תארים נשגבים אלו. קודם שנפרדו מרבי אהרן ביקשו ממנו שיאמר להם דבר תורה. אמר להם: מובא בגמ' "אונאה עד שתות", וידוע שיש שבע מידות; חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. המידה השישית היא יסוד, וזהו אונאה עד שתות, שאפילו מי שזיכך עצמו בכל המידות, אף על פי כן, כל עוד שלא זיכך עצמו במידה השישית – יסוד, עדיין יכול לרמות עצמו, והעצה לזה להחזיק עצמו בענוה ולהשפיל עצמו כקרקע כי אין אונאה לקרקעות[2].
פטירתו
ר' אהרן נפטר ביום ח' כסלו תרל"ב ונטמן באוהל בטשערנאביל.
מסופר שאחרי שהורידו את גופו הק' לקבר, ניגש הרב מבעלזא רבי ישכר דוב, שהיה חתן בנו רבי ישעיהו זושא, וחשף את פניו הק'. לאחר מכן אמר, שרצה לראות איך נראים פניו בשעה זו, וראה שפניו להטו באש קודש, כמו בשעת הקידוש בליל שבת.
הערות שוליים
הערות שוליים
- ↑ מפי אחד מהאדמו"רים נכדו של רבי אהרן מצ'רנוביל
- ↑ אתר כיכר שבת
