הבדלים בין גרסאות בדף "ירוחם ליינר"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "=תולדות חייו" ב־"=תולדות חיים")
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(קידוד קישורים)
שורה 11: שורה 11:
 
לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארצות הברית]] ונתיישב בברוקלין.
 
לפני [[מלחמת העולם השניה]] בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת [[תש"ז]] בא ל[[ארצות הברית]] ונתיישב בברוקלין.
  
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%97%D7%9D+%D7%9C%D7%99%D7%99%D7%A0%D7%A2%D7%A8&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}.
+
נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון{{מקור}}. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות{{הערה|1=ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15907&hilite=041d3535-9728-47ef-bc80-93844c11af6d&st=ירוחם+ליינער&pgnum=17 אגרות קודש תש"ה - תש"ח] שני מכתבים משנת תש"ה.}}.
  
 
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
 
הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "[[הגר"א]] איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".
שורה 18: שורה 18:
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
+
{{מיון רגיל:ליינר, ירוחם}}
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין|ליינר ירוחם]]
+
[[קטגוריה:אדמו"רי ראדזין]]
 +
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשכ"ד]]

גרסה מ־16:31, 22 באפריל 2021

Male no free image yet-he.svg.png

רבי ירוחם ליינר (תרמ"ח - כ' באב תשכ"ד) שימש כאדמו"ר מראדזין בארצות הברית.

תולדות חיים

נולד לאביו רבי אברהם יהושע העשיל, מחבר הספר ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז שבט תר"פ) ואחיו של רבי גרשון חנוך העניך בעל "סדרי טהרות" בעל התכלת, ששימש כאדמו"ר בחלם אחר פטירת אחיו.

בהגיעו לפרקו נשא את נכדת רבי אביש מפרנפורט, הפני יהושע ורבי הערשלע מהלברשטאט.

מעודו ניכר בכשרונותיו העצומים, ואף התכתב עם הגאון מברעזאן, ותשובה אליו אף מופיעה בספר שו"ת מהרש"ם (ח"ג סימן רע"ב.)

לפני מלחמת העולם השניה בא ללונדון וכיהן שם באדמו"רות עשר שנים. בשנת תש"ז בא לארצות הברית ונתיישב בברוקלין.

נודע בקשריו המיוחדים עם הרבי עוד בלונדון[דרוש מקור]. הקשר התהדק בארצות הברית, ואף כאן התכתב עמו במכתבים ארוכים מלאים גאונות[1].

הוא נודע במיוחד בעולם התורה בזכות ספריו המצונים ומאמריו שהתפרסמו בכתבי העת מתוך גאונות מפליאה. ספריו: "הערות על הירושלמי", "הערות על הזוהר", "הגר"א איש הנגלה והנסתר", "זכרון לראשונים".

לאחר פטירתו נדפסו חלק מדברי תורתו בספר תפארת ירוחם, ולאחרונה נדפס הספר מחדש ברוב פאר והדר.

הערות שוליים

  1. ראה אגרות קודש תש"ה - תש"ח שני מכתבים משנת תש"ה.