הבדלים בין גרסאות בדף "הרבנית חנה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:מצבת הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חנה ותמונת מצבתה]] | [[תמונה:מצבת הרבנית חנה.jpg|left|thumb|250px|הרבנית חנה ותמונת מצבתה]] | ||
| − | הרבנית חנה נולדה ביום [[כ"ח טבת תר"מ]] בעיר ניקולייב, לאביה הרה"ג הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. ב[[י"ג סיון תר"ס]] ניישאה לכ"ק הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] | + | הרבנית חנה נולדה ביום [[כ"ח טבת תר"מ]] בעיר [[ניקולייב]], לאביה הרה"ג הרה"ח ר' [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. ב[[י"ג סיון תר"ס]] ניישאה לכ"ק הרה"ג ר' [[לוי יצחק שניאורסון]] וב [[י"א ניסן תרס"ב]] נולד לזוג בנם בכורם, כ"ק [[אדמו"ר שליט"א]]. |
| − | מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם | + | מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש. |
הסתלקה [[ו' תשרי תשכ"ה|בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]] ומנוחתה כבוד בניו יורק. | הסתלקה [[ו' תשרי תשכ"ה|בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]] ומנוחתה כבוד בניו יורק. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
=="עזר כנגדו"== | =="עזר כנגדו"== | ||
| − | בשנת תרס"ט נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר יקטרינוסלב. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולשפעתו של בעלה הרב. | + | בשנת [[תרס"ט]] נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר [[יקטרינוסלב]]. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולשפעתו של בעלה הרב. |
| − | בשנת תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה רוחנית יקרת-ערך, היא יצרה במו ידיה דיו מלאכותי וגם השיגה נייר כדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי התורה הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן. | + | בשנת [[תרצ"ט]] נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה רוחנית יקרת-ערך, היא יצרה במו ידיה דיו מלאכותי וגם השיגה נייר כדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי התורה הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן. |
==באצות הברית== | ==באצות הברית== | ||
| − | בשנת תש"ז הגיע הקץ לסיבלותיה ולנידודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך | + | בשנת [[תש"ז]] הגיע הקץ לסיבלותיה ולנידודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מ[[רוסיה]] והגיע ל[[פאריז]]. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השנים ל[[ניו יורק]], שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות ב[[י' שבט תש"י]]. |
| − | כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי שבת כבימי חול. | + | כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי [[שבת]] כבימי חול. |
| − | + | ב[[התוועדות]] ו' [[תשרי]] [[תשמ"ו]] (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פירסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - [[רבי לוי יצחק]]) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..." | |
==הסתלקותה== | ==הסתלקותה== | ||
| − | בברוקלין חיה הרבנית את שבע עשרה שנותיה האחרונות, עד להסתלקותה ביום | + | בברוקלין חיה הרבנית את שבע עשרה שנותיה האחרונות, עד להסתלקותה ביום ה[[שבת]] [[ו' תשרי תשכ"ה| ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה]]. מנוחתה כבוד על יד אוהל כ"ק [[אדמו"ר הריי"צ]] ברובע קווינס שבניו יורק. |
על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "[[בית חנה]]". | על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "[[בית חנה]]". | ||
[[קטגוריה:בית רבי|חנה הרבנית]] | [[קטגוריה:בית רבי|חנה הרבנית]] | ||
גרסה מ־23:45, 3 במאי 2007
הרבנית חנה נולדה ביום כ"ח טבת תר"מ בעיר ניקולייב, לאביה הרה"ג הרה"ח ר' מאיר שלמה ינובסקי, שהיה רבה של ניקולייב ולאמה הרבנית רחל. בי"ג סיון תר"ס ניישאה לכ"ק הרה"ג ר' לוי יצחק שניאורסון וב י"א ניסן תרס"ב נולד לזוג בנם בכורם, כ"ק אדמו"ר שליט"א.
מי שזכה להכירה ידע כי אשה זו אוצרת בקרבה תכונות נדירות בהן נתברכו רק יחידי סגולה שבדור. שנים רבות של כאב ויגון עברו עליה, אם בתקופת המאסר והגליית בעלה, ואם לאחר שנתאלמנה מבעלה הגדול ונשארה בודדה וגלמודה בין מליונים של חיות טרף, בין משחיזי חרב לכל אשר בשם שניאורסון יכונה. גם בתקופה רבת מכאובים זו לא באה בטרוניה, פניה לא היה עצובות ועיניה לא הביעו מרירות. את כאבה אצרה בלבה ולא הביעה זאת לאיש.
הסתלקה בו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה ומנוחתה כבוד בניו יורק.
"עזר כנגדו"
בשנת תרס"ט נקרא רבי לוי יצחק לכהן כרבה של העיר יקטרינוסלב. במשך שלושים שנות כהונת בעלה כרבה של יקטרינוסלב, עמדה הרבנית לצדו כ"עזר כנגדו" בעבודתו הקדושה. הרבנית בנוסף על היותה יודעת ספר ולמדנית, שלטה היטב בשפת המדינה והיתה משכילה ונוחה לבריות, ובכך תרמה לא מעט להצלחתו ולשפעתו של בעלה הרב.
בשנת תרצ"ט נאסר רבי לוי יצחק בגלל פעילותו הנמרצת בחיזוק חומת הדת, ונגזר עליו עונש של גלות בעיירה צ'יאלי, עיירה נידחת בקזחסטן. מיד כשנודע לרבנית על מקום המצאו של בעלה, שמה נפשה בכפה והצטרפה אליו, מבלי הבט על הקושי והסיכון שבדבר. עם בואה לצ'יאלי הצליחה להקל את סאת צרותיו וסבלו של בעלה. היא גם תרמה תרומה רוחנית יקרת-ערך, היא יצרה במו ידיה דיו מלאכותי וגם השיגה נייר כדי שיתאפשר לבעלה לכתוב את חידושי התורה הנפלאים, שיצאו לאור עולם כשלושים שנה לאחר מכן.
באצות הברית
בשנת תש"ז הגיע הקץ לסיבלותיה ולנידודיה, כאשר יצאה בדרך לא דרך מרוסיה והגיע לפאריז. שם פגשה את בנה בכורה כ"ק אדמו"ר שליט"א, אותו לא ראתה כעשרים שנה. מפאריז נסעו השנים לניו יורק, שם התחילה עבור הרבנית תקופה חדשה, תקופת אושר מזהירה, עם עלייתו של בנה על כס הנשיאות בי' שבט תש"י.
כ"ק אדמו"ר שליט"א היה נוהג עמה בכבוד גדול. מידי יום ביומו היה מבקר אותה, בימי שבת כבימי חול.
בהתוועדות ו' תשרי תשמ"ו (יום היארצייט שלה) אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א: "..למרות כל הקשיים וריבוי הדאגות בחיי היום-יום, לקחה על עצמה בעלת ה"יארצייט" דאגה נוספת - כיצד לאפשר פירסום תורתו של אאמו"ר (אביו של הרבי - רבי לוי יצחק) באופן שרבים מישראל יוכלו להגות בביאורי הענינים דפנימיות התורה ע"פ חסידות חב"ד, וכל זה בכדי לקרב את הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו, התלויה בהפצת המעיינות חוצה!..."
הסתלקותה
בברוקלין חיה הרבנית את שבע עשרה שנותיה האחרונות, עד להסתלקותה ביום השבת ו' תשרי - שבת תשובה - תשכ"ה. מנוחתה כבוד על יד אוהל כ"ק אדמו"ר הריי"צ ברובע קווינס שבניו יורק.
על שמה של הרבנית הוקמו ברחבי תבל מוסדות "בית חנה".
