הבדלים בין גרסאות בדף "תבנית:היום יום/כ"ב חשוון"
משה נפתלין (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | אחת מתורות ה[[מגיד ממעזריטש]] ששמע [[רבינו הזקן]] בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ [[תקכ"ד]] עד אחרי [[חג הפסח]] | + | אחת מתורות ה[[מגיד ממעזריטש]] ששמע [[רבינו הזקן]] בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ [[תקכ"ד]] עד אחרי [[חג הפסח]] [[תקכ"ה]]: |
| − | "[[אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי]]". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש עצמותו יתברך בכמה [[צמצום|צמצומים]] להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, [[שרפים]] [[חיות]] ו[[אופנים]] [[מלאכים]] ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו ה[[גשמי]]ת. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" ב[[גימטריה]] [[תרי"ג]] הוא תכלית האדם, וכדאיתא ב[[פרדס]] בשם ספר הבהיר, אמרה מדת ה[[חסד]] לפני ה[[קדוש ברוך הוא]], רבונו של עולם מימי היות אברם בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא [[נשמה]] ב[[גוף]], ועוסק | + | "[[אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי]]". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש [[עצמות ומהות|עצמותו יתברך]] בכמה [[צמצום|צמצומים]] להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, [[שרפים]] [[חיות]] ו[[אופנים]] [[מלאכים]] ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו ה[[גשמי]]ת. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" ב[[גימטריה]] [[תרי"ג]] הוא תכלית האדם, וכדאיתא ב[[פרדס]] בשם ספר הבהיר, אמרה מדת ה[[חסד]] לפני ה[[קדוש ברוך הוא]], רבונו של עולם מימי היות [[אברהם אבינו|אברם]] בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא [[נשמה]] ב[[גוף]], ועוסק ב[[הכנסת אורחים]] לפרסם [[אלקות]]ו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד ד[[אצילות]]. ואמרה [[מידת החסד]] לפני הקדוש ברוך הוא, הוא קנאת מדת החסד ד[[אצילות]], אשר קנאה בעבודת [[אברהם אבינו|אברהם]] עליו השלום.<noinclude>{{סדרה|הקודם=[[תבנית:היום יום/כ"א מר-חשוון|כ"א מר-חשוון]]|הבא=[[תבנית:היום יום/כ"ג מר-חשוון|כ"ג מר-חשוון]]}}</noinclude><noinclude>[[קטגוריה:היום יום|מ]]</noinclude> |
גרסה אחרונה מ־12:55, 5 באוגוסט 2020
אחת מתורות המגיד ממעזריטש ששמע רבינו הזקן בהיותו שם בפעם הראשונה - שלהי קייץ תקכ"ד עד אחרי חג הפסח תקכ"ה:
"אנכי עשיתי ארץ ואדם עליה בראתי". "אנכי" - מי שאנכי, שהוא נעלם ונסתר גם מנאצלים היותר עליונים, הלביש עצמותו יתברך בכמה צמצומים להאציל הנאצלים ולברוא הנבראים, שרפים חיות ואופנים מלאכים ועולמות עד אין מספר, ובצמצומים עד אין שיעור עשיתי ארץ הלזו הגשמית. "ואדם עליה בראתי" - האדם הוא תכלית ההתהוות, ו"בראתי" בגימטריה תרי"ג הוא תכלית האדם, וכדאיתא בפרדס בשם ספר הבהיר, אמרה מדת החסד לפני הקדוש ברוך הוא, רבונו של עולם מימי היות אברם בארץ, לא הוצרכתי אני לעשות מלאכתי, שהרי אברם עומד ומשמש במקומי. כי אברהם שהוא נשמה בגוף, ועוסק בהכנסת אורחים לפרסם אלקותו יתברך בעולם הזה התחתון הוא למעלה במעלה ובמדריגה לגבי מדת החסד דאצילות. ואמרה מידת החסד לפני הקדוש ברוך הוא, הוא קנאת מדת החסד דאצילות, אשר קנאה בעבודת אברהם עליו השלום.
| הקודם: כ"א מר-חשוון |
{{{רשימה}}} | הבא: כ"ג מר-חשוון |
