אלוקות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף אלקות)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: הערך לא מגדיר בצורה ברורה. לא נכללים הנושאים שעליו להקיף.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

אלוקות הינה התגלות של הקדוש ברוך הוא לעולמות ולנמצאים שבהם. "גילוי אלוקות" - זו ההגדרה בה משתמשים בתורת החסידות כדי לבטא את התגלותו של הקדוש ברוך הוא בעולם, באופן שהנבראים שבו יוכלו לחוש ולהרגיש בזה.

אלוקות שבערך העולמות ואלוקות שלמעלה מהעולמות[עריכה]

כתוב: "אתה הוא עד שלא נברא העולם - אתה הוא משנברא העולם". בריאת העולם לא פעלה בה' יתברך שום שינוי, כי הוא למעלה מכל המושג והמציאות של עולם.

בשביל לברוא את העולמות, צמצם ה' את אורו הגדול האין-סופי בצמצום אחר צמצום, לכח מועט ממנו יכול להתהוות עולם מוגבל בחוקי טבע. עולם שמוגבל בידיעת האלקות שהוא יכול להגיע אליה. גילוי מצומצם זה נקרא 'אלקות שבערך העולמות', דרגת אלקות שהעולם יכול להכיל אותה. כשהאדם משיג בהכרתו שה' הוא בורא העולם ומנהיגו ('אלופו של עולם' - מנהיג העולם), הוא משיג את דרגת האלקות שבערך העולם.

כשהאדם משיג בהכרתו שהעולם אינו מציאות כלל "אין עוד", הוא משיג את דרגת האלוקות שלמעלה מהעולמות, (בחינת 'פלא' שלמעלה מהבנה והשגה). על ידי עבודתם של ישראל בקיום התורה והמצוות, מתגלה בעולם דרגת האלקות שלמעלה מהעולמות - כחו האינסופי של ה'. זוהי גם הסיבה לנפלאות העל-טבעיות שיתרחשו בזמן הגאולה, וכן לידיעת האלקות הבלתי מוגבלת שתהיה אז ש"כולם ידעו אותי".

בתורת הקבלה, דרגת האלוקות שבערך לעולם שייכת לששת המדות שמחסד ועד יסוד ("ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ" - ששת המדות בהם נברא העולם ועל ידם הוא מונהג). דרגת האלוקות שלמעלה מהעולמות שייכת לשלשת המוחין: חכמה, בינה ודעת (חכמת התורה שלמעלה מהעולם). באופן כללי יותר, עשרת הספירות (כולל ג' המוחין) שייכים לסדר השתלשלות העולמות, ונקראים בחינת 'עשר'. לעומת בחינת הכתר - עד לעצמות ומהות - שלמעלה מהשתלשלות העולמות, ונקראת בחינת 'אחד עשר'.

שתי דרגות אלו מתקשרים גם לנושא של טוב גלוי (אלקות שבערך לעולם) וטוב נעלם (אלקות שלמעלה מעולם).

בנשמות ישראל[עריכה]

מכיון שיהודי מכיר באלוקות וחש את הלמעלה מן הטבע - לכן אינו יכול להיות מנותק מאלוקות[1].

בתורה ומצוות[עריכה]

חלק האלוקות שבתורה ובמצוות, הוא ההכרה וההרגשה שהתורה אינה שכל רגיל והמצוות אינן חוקים רגילים, כי אם שבהם מלובש רצונו וחכמתו של הקב"ה. על כך הייתה מלחמת היונים הייתה "להשכיחם תורתך ולהעבירם מחוקי רצונך" וכמאמר (בראשית רבא פרק ט"ז) כתבו כו' שאין לכם חלק באלקי ישראל. כל המלחמה הייתה נגד אלקות, זאל מען לערנען תורה, זאל מען מקיים זיין מצות המשפטים והעדות, רק שלא להזכיר שהיא תורת ה' ושהמצות הם חקי רצונו יתברך, ניט דערמאנען אין תורה ומצוות דעם ענין פון ג-טלכקייט (=תרגום האידיש: שילמדו תורה, שיקיימו מצוות המשפטים והעדות . . לא להזכיר את עניין האלוקות שבתורה ומצוות)[2].

הערות שוליים