הבדלים בין גרסאות בדף "פרעה"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(5 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:
 
== פרעה והטבחים ==
 
== פרעה והטבחים ==
  
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות ש[[יסוד דא"ק]]{{הערת שוליים|ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא"ק]].}} ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון.  
+
על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות ש[[יסוד דא"ק]]{{הערה|ענין [[יוסף]] הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת ה[[שבטים]] שענינם הוא [[מלכות דא"ק]].}} ירד עד בחינת גרון ד[[אריך אנפין]] ד[[קליפה]] שהוא ענין [[פרעה]], העורף העליון.  
  
 
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.  
 
ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.  
שורה 11: שורה 11:
 
== פרעה לא היה חסיד ==
 
== פרעה לא היה חסיד ==
  
בהיות [[אדמו"ר הריי"צ]] נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "[[משה רבינו]] עליו השלום הי' [[חסיד]] (ודוקא [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד'י]], שלא רצה ב[[מופת]]ים, כי אם שיתנו לו ה[[תורה]], וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה [[מתנגד]]. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו{{הערת שוליים|[[אגרות קודש (אדמו"ר מוהריי"צ)]], כרך יד ה'שעו.}}.
+
בהיות [[אדמו"ר הריי"צ]] נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "[[משה רבינו]] עליו השלום היה [[חסיד]] (ודוקא [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד'י]], שלא רצה ב[[מופת]]ים, כי אם שיתנו לו ה[[תורה]], וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה [[מתנגד]]. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)]], כרך יד ה'שעו.}}.
 +
 
 +
==איתפריעו כל נהורין==
 +
{{להשלים}}
 +
 
 +
==לקריאה נוספת==
 +
*'''כי אני הכבדתי את ליבו''', לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות פרעה, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 14, גליון 200 עמוד 10
 +
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]
 
[[קטגוריה:אישים בתנ"ך]]

גרסה אחרונה מ־11:35, 8 במרץ 2021

פרעה היה כינויים של מלכי מצרים לדורותיהם.

פרעה והטבחים[עריכה]

על הפסוק "ויוסף הורד מצרימה", מובא בספרי החסידות שיסוד דא"ק[1] ירד עד בחינת גרון דאריך אנפין דקליפה שהוא ענין פרעה, העורף העליון.

ענין שר המשקים ושר הטבחים ושר האופים שהם ג' שרי פרעה הוא שהם יונקים מן העורף.

וכשנתעלה יוסף בירר וחתך יניקת ג' שרי פרעה מן העורף, לבלתי יוכלו להמשיך שפע לעורף עוד. וזהו "כי רוממות אל" המשיך בגרון בג' שרים דקדושה, ועל ידי זה היה חרב פיפיות להפריד יניקת ג' שרי פרעה, ולברר בחינת אחוריים דאריך אנפין.

פרעה לא היה חסיד[עריכה]

בהיות אדמו"ר הריי"צ נער קטן, הסביר לו מלמדו ר' שמשון את מהלך רוחו של פרעה, שהבטיח וחזר בו וכו', ולא נתישבה דעתו. עד שאמר לו: "משה רבינו עליו השלום היה חסיד (ודוקא חסיד חב"ד'י, שלא רצה במופתים, כי אם שיתנו לו התורה, וכשיביא לישראל את התורה, ידעו ששלחו ד'), ופרעה מתנגד. ומתנגד בשעה שנעשה הרווחה חוזר לסורו[2].

איתפריעו כל נהורין[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • כי אני הכבדתי את ליבו, לקט פתגמים מרבותינו נשיאינו אודות פרעה, שבועון בית משיח גליון 1199 עמוד 14, גליון 200 עמוד 10

הערות שוליים

  1. ענין יוסף הוא בבחינת יסוד דא"ק, לעומת השבטים שענינם הוא מלכות דא"ק.
  2. אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ), כרך יד ה'שעו.