הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין מנדלזון"
(ערך חדש על הרב מנדלזון וקשריו עם הרבי) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
(עדכון, עדכון) |
||
| (10 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | רבי '''בנימין מנדלזון''' היה [[חסיד גור]] רבה של קריית אתא ושל המושב קוממיות ומגדולי ידידי ומעריצי הרבי. | |
| − | + | ==תולדות חיים== | |
| + | נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[פלוצק]] שב[[פולין]] לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. בנעוריו למד בישיבת פלוצק. | ||
| − | + | לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]] עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'[[אמרי אמת]]' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בהוראת רבו [[עלייה לארץ ישראל|עלה לישראל]] בשנת [[תרצ"ד]], והתיישב בכפר אתא (לימים, [[קריית אתא]]). הקים מוסדות תורה לילדים ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה. | |
| − | + | היה ידוע בתפילתו הארוכה והייחודית. את רוב יומו הקדיש ל[[לימוד תורה]] ובכתיבת חידושי תורה. כן הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קריית אתא, עבר בפרוס שנת [[תשי"ב]] למושב קוממיות בו שימש כרב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו. | |
| − | |||
| − | + | עורר והקים עולה של [[שמיטה]] ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "[[קרן השביעית]]". | |
| − | |||
| − | קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד | + | היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון ה[[שואה]], היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה ל[[גאולה]]. בספרו "אגרות הר"ב"{{הערה|חלק א, עמ' ק"ג.}} הוא כותב: "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות". |
| + | |||
| + | נפטר ב[[כ"ד אייר]] [[תשל"ט]] ואת מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל. | ||
| + | |||
| + | ==קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד== | ||
| + | הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את תמיכתו במבצעיו ופעולותיו של הרבי. בין היתר חתם על כרוז לעידוד [[מבצע נש"ק]] וכן חתם על מכתב תמיכת גדולי ישראל במאבקו של הרבי לתיקון חוק "[[מיהו יהודי]]". | ||
| − | |||
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל. | הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל. | ||
| − | בשנת תשי"ב כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב | + | בשנת [[תשי"ב]] כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב{{הערה|ט' תמוז תשי"ב. אג"ק, אגרת א'תרצג.}}. בסיון תש"כ{{הערה|אג"ק, אגרת ז'שכג.}} השיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו. |
| − | בסיון תש"כ | + | |
| − | במכתב | + | במכתב מ[[עשרת ימי תשובה]] [[תשכ"א]] כותב הרב מנדלזון לרבי{{הערה|אגרות הר"ב, אגרת פב.}} שמילא אחר דבריו, ודיבר בציבור אודות הבעל שם טוב, ובנוסף מספר על שיעור קבוע בין [[תפילת מנחה]] ל[[ערבית]] ב[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] ושב[[ראש השנה]] ו[[שבת שובה]] מסר שיעור ב[[לקוטי תורה]]. |
| + | |||
| + | כמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם היה הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] שקודם נסיעתו לרבי בשנת [[תשל"ו]], ביקש את ברכת הדרך מהרב מנדלזון. הרב מנדלזון חזר בפניו שיחה של הרבי שלמד אז בדיוק, ואמר לו למסור לרבי דרישת שלום ולומר לו שהם נפגשו בדיוק כאשר למד את השיחה של הרבי. כשהגיע הרב ירוסלבסקי לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ל[[יחידות]], התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?") | ||
| − | + | עסק רבות בתורת הרבי והביע כלפיה את התפעלותו. בהזדמנות ציין בפני בנו כי: "בעניין התהפוכות הרעיוניות שרבים הסתבכו בהם בתקופת הקמת המדינה, היו דברי האדמו"ר מליובאוויטש ברורים ומאירים". כאשר מישהו הזכיר את דברי הרבי בענייני השקפה בנימת זלזול, הגיב מיד: "איך איבערגעקוקט אסאך שיחות און אגרות פון ליובאוויטשער רבי'ן, און איך קען מעיד זיין, אז זיין השקפה, וועגן די מדינה און מאורעות התקופה, קען מען איהם נישט טרעפען אין א האר" (= ראיתי הרבה שיחות ואגרות של הרבי מליובאוויטש, ויכולני להעיד שבעניין השקפתו אודות המדינה ומאורעות התקופה, אי אפשר להעיר עליו אפילו כחוט השערה). | |
| − | |||
| − | + | באגרותיו, הירבה הרב מנדלזון לצטט מספר התניא ומליקוטי תורה. באיגרת חיזוק {{הערה|אגרות הר"ב, איגרת מט}} שכתב לאחד מאנשי קוממיות, הוא כותב: "חזק ליבך שכל פסיעה של איש ישראלי הוא בהשגחה מהשם יתברך... ותשמח.. בהעצה של הרה"ק התניא זי"ע בפרק ל"ג לשמח הנפש בהעמקת המחשבה וציור בשכלו ובינתו שהשם יתברך ממלא כל עלמין וכו' והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש וכו'. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר איתו עימו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת מלך מלכי המלכים הקב"ה"... | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | באיגרת אחרת{{הערה|אגרות הר"ב, איגרת לד, עמ' עו. עיין שם בארוכה.}} הוא מקשר בין דברי אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה פרשת אמור (לא, ד), השבת שלפני ל"ג בעומר, בנוגע לעניין השערות, לבין מנהג האפשערניש שעושים במירון בל"ג בעומר, ומציין: "יש להסביר יותר שבשבת לפני ל"ג בעומר השיג הרב הקדוש ז"ע (=אדה"ז) האור של ל"ג בעומר והאור של מנהג ישראל מה"חלאקה", וידוע שדרכו בקודש היה שהאורות הכניס בהתורה שהיה אומר ומגלה, ולכן אמר וגילה לנו התורה הזו בפרשת אמור, שבת שלפני ל"ג בעומר". | |
| − | |||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| − | + | *שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 49- 55 | |
| − | + | *משה גוטמן, '''נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון''', חלק א, כסלו תשפ"ב | |
| − | + | * כי קרוב, גליון 97, ערב שבת פרשת תבוא תשפ"ב, עמ' 4 ואילך (ראיון עם רבי ישראל יצחק מנדלזון, על קשריו של אביו רבי בנימין זצ"ל עם הרבי.) | |
| − | נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון | + | {{הערות שוליים}} |
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשל"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:רבני עיירות ומושבים]] | ||
| + | [[קטגוריה:חסידי גור]] | ||
גרסה אחרונה מ־19:41, 15 בספטמבר 2022
רבי בנימין מנדלזון היה חסיד גור רבה של קריית אתא ושל המושב קוממיות ומגדולי ידידי ומעריצי הרבי.
תולדות חיים[עריכה]
נולד בשנת תרס"ד בעיר פלוצק שבפולין לאביו ר' מנחם מענדל שהיה מחסידי אלכסנדר. בנעוריו למד בישיבת פלוצק.
לאחר מלחמת העולם הראשונה עבר לעירו של חותנו הנגיד בעיר בודז'אנוב ושם ישב על התורה והעבודה, והקים שם ישיבה. בהשפעת רבו, ה'אמרי אמת' מגור, היה מעורה בחיי היהדות בעיר ועשה רבות למען החינוך הכשר. בהוראת רבו עלה לישראל בשנת תרצ"ד, והתיישב בכפר אתא (לימים, קריית אתא). הקים מוסדות תורה לילדים ופעל לייצב את שלטון התורה בקהילה.
היה ידוע בתפילתו הארוכה והייחודית. את רוב יומו הקדיש ללימוד תורה ובכתיבת חידושי תורה. כן הקדיש זמן רב ללימוד עם בני קהילתו ולהדרכתם בדרך התורה והחסידות.
לאחר ששימש 17 שנה כרבה של קריית אתא, עבר בפרוס שנת תשי"ב למושב קוממיות בו שימש כרב אב"ד וראש הכולל במשך 27 שנים עד לפטירתו.
עורר והקים עולה של שמיטה ושמירת המצוות התלויות בארץ. במסגרת זו, הרחיב את פעילות "קרן השביעית".
היה נחשב בעיני גדולי הדור כ"בר סמכא" בשאלות רעיוניות והשקפתיות, כגון השואה, היחס למדינה וכו'. היה ידוע בציפייתו הרבה לגאולה. בספרו "אגרות הר"ב"[1] הוא כותב: "בזמננו שהיה כבר בא משיח לולא חטא הציונות".
נפטר בכ"ד אייר תשל"ט ואת מקומו מילא בנו הרב מנחם מענדל.
קשריו עם הרבי וחסידות חב"ד[עריכה]
הרב מנדלזון היה מגדולי ידידי חב"ד ומעריץ של הרבי. כמה פעמים הביע את תמיכתו במבצעיו ופעולותיו של הרבי. בין היתר חתם על כרוז לעידוד מבצע נש"ק וכן חתם על מכתב תמיכת גדולי ישראל במאבקו של הרבי לתיקון חוק "מיהו יהודי".
הרב מנדלזון התכתב עם הרבי בהלכה ובחסידות ובענייני הכלל.
בשנת תשי"ב כתב לרבי שאפשר להביא את משיח צדקנו "זה מכבר על ידי יחודים", ועל כך ענה לו הרבי במכתב[2]. בסיון תש"כ[3] השיב הרבי על מכתב שקיבל מהרב מנדלזון ומוסיף שמאחר שיודע "השפעתו בקהילתו הטהורה ובכמה מקומות בארה"ק ת"ו" על כן מבקשו לנצל את יום ההילולא המאתיים של הבעש"ט, לעורר את מושפעיו אודות הליכה בדרך הבעש"ט ולימוד תורתו.
במכתב מעשרת ימי תשובה תשכ"א כותב הרב מנדלזון לרבי[4] שמילא אחר דבריו, ודיבר בציבור אודות הבעל שם טוב, ובנוסף מספר על שיעור קבוע בין תפילת מנחה לערבית בשולחן ערוך אדמו"ר הזקן ושבראש השנה ושבת שובה מסר שיעור בלקוטי תורה.
כמה מרבני חב"ד קיבלו שימוש בהוראה אצל הרב מנדלזון. אחד מהם היה הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי שקודם נסיעתו לרבי בשנת תשל"ו, ביקש את ברכת הדרך מהרב מנדלזון. הרב מנדלזון חזר בפניו שיחה של הרבי שלמד אז בדיוק, ואמר לו למסור לרבי דרישת שלום ולומר לו שהם נפגשו בדיוק כאשר למד את השיחה של הרבי. כשהגיע הרב ירוסלבסקי לניו יורק, כתב לרבי את מה שביקש הרב מנדלזון. לאחר מכן, כשנכנס הרב ירוסלבסקי ליחידות, התייחס הרבי לעניין זה ואמר במאור פנים: "ר' בנימין לערענט מיינע שיחות?!" (="ר' בנימין לומד את השיחות שלי?")
עסק רבות בתורת הרבי והביע כלפיה את התפעלותו. בהזדמנות ציין בפני בנו כי: "בעניין התהפוכות הרעיוניות שרבים הסתבכו בהם בתקופת הקמת המדינה, היו דברי האדמו"ר מליובאוויטש ברורים ומאירים". כאשר מישהו הזכיר את דברי הרבי בענייני השקפה בנימת זלזול, הגיב מיד: "איך איבערגעקוקט אסאך שיחות און אגרות פון ליובאוויטשער רבי'ן, און איך קען מעיד זיין, אז זיין השקפה, וועגן די מדינה און מאורעות התקופה, קען מען איהם נישט טרעפען אין א האר" (= ראיתי הרבה שיחות ואגרות של הרבי מליובאוויטש, ויכולני להעיד שבעניין השקפתו אודות המדינה ומאורעות התקופה, אי אפשר להעיר עליו אפילו כחוט השערה).
באגרותיו, הירבה הרב מנדלזון לצטט מספר התניא ומליקוטי תורה. באיגרת חיזוק [5] שכתב לאחד מאנשי קוממיות, הוא כותב: "חזק ליבך שכל פסיעה של איש ישראלי הוא בהשגחה מהשם יתברך... ותשמח.. בהעצה של הרה"ק התניא זי"ע בפרק ל"ג לשמח הנפש בהעמקת המחשבה וציור בשכלו ובינתו שהשם יתברך ממלא כל עלמין וכו' והוא לבדו הוא בעליונים ותחתונים ממש וכו'. והנה כמה גדולה שמחת הדיוט ושפל אנשים בהתקרבותו למלך בשר ודם המתאכסן ודר איתו עימו בביתו וק"ו לאין קץ לקרבת ודירת מלך מלכי המלכים הקב"ה"...
באיגרת אחרת[6] הוא מקשר בין דברי אדמו"ר הזקן בליקוטי תורה פרשת אמור (לא, ד), השבת שלפני ל"ג בעומר, בנוגע לעניין השערות, לבין מנהג האפשערניש שעושים במירון בל"ג בעומר, ומציין: "יש להסביר יותר שבשבת לפני ל"ג בעומר השיג הרב הקדוש ז"ע (=אדה"ז) האור של ל"ג בעומר והאור של מנהג ישראל מה"חלאקה", וידוע שדרכו בקודש היה שהאורות הכניס בהתורה שהיה אומר ומגלה, ולכן אמר וגילה לנו התורה הזו בפרשת אמור, שבת שלפני ל"ג בעומר".
לקריאה נוספת[עריכה]
- שמן ששון מחבריך, חלק ג, עמ' 49- 55
- משה גוטמן, נזר הדור, פרקי חיי... הגאון.. מרן רבינו בנימין מנדלזון, חלק א, כסלו תשפ"ב
- כי קרוב, גליון 97, ערב שבת פרשת תבוא תשפ"ב, עמ' 4 ואילך (ראיון עם רבי ישראל יצחק מנדלזון, על קשריו של אביו רבי בנימין זצ"ל עם הרבי.)
