הבדלים בין גרסאות בדף "כלי"
(ערך ראשוני) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (16 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''כלי''' | + | {{מפנה|כלים|מסכת מסדר טהרות|מסכת כלים}} |
| + | '''כלי''' - בתורת חסידות ה'''כלי''' הוא דרגה ובחינה, המכיל את האור האלוקי האינסופי, ומגביל אותו והופכו לספירות ובחינות ספציפיות. | ||
| − | [[קטגוריה: | + | ==המהות== |
| + | דהיינו שניהם הינם דרגות אלוקיות עם תפקידים שונים, האור מצד היותו דבוק למקורו - האור (כמו קרני השמש המגיעים ישירות מהשמש) הוא בלי גבול כי גם מקורו הוא ב[[אור אין סוף]], אך הכלי הוא דבר נפרד וחדש שהגילוי של מקורו לא מורגש בו בחזקה, ולכן הוא כן בעל הגבלה והפשטה. | ||
| + | |||
| + | ב[[תורת החסידות]] מובא פעמים רבות [[משל]] לאור וכלי מ[[הגוף]] וה[[נפש]], שהנפש מחיה את ה[[גוף]] ושורה בתוכה, כך האור ממלא את הכלי והכלי מבטא את האור בצורתו ואופיו. | ||
| + | |||
| + | המשמעות בעבודה היא ההכנה שהיהודי לקבל את האור, על ידי [[כלות הנפש]] (מלשון "כלי", כמו "ויכולו השמים), ועל ידי [[אותיות]] התורה שהינם כלים לאורות העליונים. בשיחה של הרבי עם רבי [[אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען]] אמר הרבי, כי חסידות פירשה את הפסוק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", כי יש בטחון שבו האדם משליך על הקב"ה את בטחונו כי ישלים בו גם את עבודת הכלים, למרות שעבודה זו מוטלת על האדם{{הערה|ראה ערך}}. | ||
| + | ==השם== | ||
| + | דרגה ובחינה זו נקראת בשם כלי משתי סיבות: | ||
| + | *כמו כלי שהינו בית קיבול למאכלים ושאר דברים, כך דרגה זו הינה כלי לאור. | ||
| + | *כי דרגה זו הינה כ'כלי אומן' של [[הקב"ה]] שעל ידו הוא בורא ומהווה את העולם{{הערה|דרך מצוותיך עמ 98}}. | ||
| + | |||
| + | נתבאר בקבלה וחסידות כי יש בכלים שני חלקים, פנימיות הכלים המושפע מה[[אור פנימי]], וחיצוניות הכלים המושפע מה[[אור מקיף]] המצחצח חצי הכלי מבחוץ. בקבלה נתבאר כי חיצוניות הכלים שרשם מאורות האוזן שהם נעלים לאין ערוך ממקורם של פנימיות הכלים ששרשם מאורות החוטם. זאת מכיון שהשפעתו של האור מקיף היא חיצוניות וקלה יותר מהאור פנימי, ולכן על ידי החומר הזך של חיצוניות הכלים יש לאור מקיף השפעה על הכלי. | ||
| + | |||
| + | מה שהכלי מתאחדת עם האור היינו פנימיות הכלי שזהו עצמות הכלי מה שהיא כלי לקבלה, ופנימיות הכלי היא אשר עושה תואר בהאור ומתאר ומגלה אותו, אבל חיצוניות הכלי ענינה אינה לא לקבל את האור ולא לתאר את האור רק לפעול בכח האור שזהו חוץ לעצם, הרי זה בחינת לבוש דהיינו שהאור מתלבש ומתעלם בזה לפעול דבר שאינו מערכו ומהותו, ולכן השתלשלות הספירות זה מזה וכן התלבשות הפרצופים זה בזה הוא על ידי חיצוניות הכלי, ובדרך כלל הוא בחינת כלי, רק שבפרטיות הרי זה כמו בחינת לבוש{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/maharshab/terav/2/27/879&search=%D7%A2%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%91 המשך תער"ב ח"ב ע' תתע"ה]}}. | ||
| + | |||
| + | ==שבירת הכלים== | ||
| + | {{ערך מורחב|ערך=[[שבירת הכלים]]}} | ||
| + | |||
| + | ==כלי להשפעה ונתינה מה'== | ||
| + | כאשר אדם מבקש מ[[הקב"ה]] בקשה מסיומת לעזרה או הצלחה בענין מסוים, הוא בעצם מבקש שה' יגלה וימשיך בו אור מיוחד, לצורך כך עליו לעשות 'כלי' דהיינו הוספה בתורה או בקיום מצוות, על מנת שזה יהיה הכלי והסיבה, לאור להגיע ולחדור בו ולהשפיע עליו. | ||
| + | |||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
| + | [[קטגוריה:אורות וכלים]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:23, 21 באוקטובר 2020
המונח "כלים" מפנה לכאן. לערך העוסק במסכת מסדר טהרות, ראו מסכת כלים.
כלי - בתורת חסידות הכלי הוא דרגה ובחינה, המכיל את האור האלוקי האינסופי, ומגביל אותו והופכו לספירות ובחינות ספציפיות.
תוכן עניינים
המהות[עריכה]
דהיינו שניהם הינם דרגות אלוקיות עם תפקידים שונים, האור מצד היותו דבוק למקורו - האור (כמו קרני השמש המגיעים ישירות מהשמש) הוא בלי גבול כי גם מקורו הוא באור אין סוף, אך הכלי הוא דבר נפרד וחדש שהגילוי של מקורו לא מורגש בו בחזקה, ולכן הוא כן בעל הגבלה והפשטה.
בתורת החסידות מובא פעמים רבות משל לאור וכלי מהגוף והנפש, שהנפש מחיה את הגוף ושורה בתוכה, כך האור ממלא את הכלי והכלי מבטא את האור בצורתו ואופיו.
המשמעות בעבודה היא ההכנה שהיהודי לקבל את האור, על ידי כלות הנפש (מלשון "כלי", כמו "ויכולו השמים), ועל ידי אותיות התורה שהינם כלים לאורות העליונים. בשיחה של הרבי עם רבי אליעזר זוסיא פורטוגל מסקולען אמר הרבי, כי חסידות פירשה את הפסוק "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", כי יש בטחון שבו האדם משליך על הקב"ה את בטחונו כי ישלים בו גם את עבודת הכלים, למרות שעבודה זו מוטלת על האדם[1].
השם[עריכה]
דרגה ובחינה זו נקראת בשם כלי משתי סיבות:
- כמו כלי שהינו בית קיבול למאכלים ושאר דברים, כך דרגה זו הינה כלי לאור.
- כי דרגה זו הינה כ'כלי אומן' של הקב"ה שעל ידו הוא בורא ומהווה את העולם[2].
נתבאר בקבלה וחסידות כי יש בכלים שני חלקים, פנימיות הכלים המושפע מהאור פנימי, וחיצוניות הכלים המושפע מהאור מקיף המצחצח חצי הכלי מבחוץ. בקבלה נתבאר כי חיצוניות הכלים שרשם מאורות האוזן שהם נעלים לאין ערוך ממקורם של פנימיות הכלים ששרשם מאורות החוטם. זאת מכיון שהשפעתו של האור מקיף היא חיצוניות וקלה יותר מהאור פנימי, ולכן על ידי החומר הזך של חיצוניות הכלים יש לאור מקיף השפעה על הכלי.
מה שהכלי מתאחדת עם האור היינו פנימיות הכלי שזהו עצמות הכלי מה שהיא כלי לקבלה, ופנימיות הכלי היא אשר עושה תואר בהאור ומתאר ומגלה אותו, אבל חיצוניות הכלי ענינה אינה לא לקבל את האור ולא לתאר את האור רק לפעול בכח האור שזהו חוץ לעצם, הרי זה בחינת לבוש דהיינו שהאור מתלבש ומתעלם בזה לפעול דבר שאינו מערכו ומהותו, ולכן השתלשלות הספירות זה מזה וכן התלבשות הפרצופים זה בזה הוא על ידי חיצוניות הכלי, ובדרך כלל הוא בחינת כלי, רק שבפרטיות הרי זה כמו בחינת לבוש[3].
שבירת הכלים[עריכה]
| ערך מורחב – שבירת הכלים |
כלי להשפעה ונתינה מה'[עריכה]
כאשר אדם מבקש מהקב"ה בקשה מסיומת לעזרה או הצלחה בענין מסוים, הוא בעצם מבקש שה' יגלה וימשיך בו אור מיוחד, לצורך כך עליו לעשות 'כלי' דהיינו הוספה בתורה או בקיום מצוות, על מנת שזה יהיה הכלי והסיבה, לאור להגיע ולחדור בו ולהשפיע עליו.
הערות שוליים
- ↑ ראה ערך
- ↑ דרך מצוותיך עמ 98
- ↑ המשך תער"ב ח"ב ע' תתע"ה
