לתשומת לבכם, אתר חב"דפדיה צפוי לעבור פעולות תחזוקה ושדרוג היום יום רביעי י"ד אייר (22/05/24).
החל מהשעה שמונה בערב לפי שעון ישראל, למשך כשלוש שעות. בזמן זה לא תתאפשר עריכה ובחלק מהזמן האתר לא יהיה זמין, נא היערכו בהתאם

הבדלים בין גרסאות בדף "תלמוד תורה אהלי תורה כפר חב"ד"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(←‏ראו גם: אין טעם לקשר למוסד היסטורי)
 
(32 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 10: שורה 10:
 
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
 
|מנכ"ל=הרב [[משה וישצקי]]
 
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
 
|מנהל גשמי=[[בן ציון וישצקי]]
|מנהל חינוכי=יוסף הרשקוביץ
+
|מנהל חינוכי=[[יוסף הרשקוביץ]]
 
|דמויות משמעותיות=
 
|דמויות משמעותיות=
 
|מספר תלמידים=500
 
|מספר תלמידים=500
שורה 16: שורה 16:
 
|מפה=
 
|מפה=
 
}}
 
}}
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[ברוך פריז]] והרב [[מנחם מענדל פוטרפס]] ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
+
[[חיידר]] '''אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד''' (מכונה גם: '''חיידר אידיש''') הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]
 +
ב[[כפר חב"ד]] מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה [[אידיש]] (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.
 +
 
 +
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב [[יוסף הרשקוביץ]].
  
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב [[בן ציון וישצקי]], תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.
 
  
 
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[משה וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.
+
לקראת שנת הלימודים [[תשל"ג]] נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב [[מנחם מענדל פוטרפס]], הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]] והרב [[בן ציון וישצקי]]. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם [[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס|המוסד בקראון הייטס]] שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.
  
 
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].
 
בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו ב[[בית כנסת 'המרכזי' כפר חב"ד|בית הכנסת 'המרכזי']].
  
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[משה וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.
+
בשנת [[תשל"ו]] נכנס מנהל המוסד הרב [[בן ציון וישצקי]] ל[[יחידות]] יחד עם בנו בן ה-7, ו[[הרבי]] שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר ב[[אידיש]]?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.
  
 
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
 
בשנת [[תש"מ]] מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים{{הערה|על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.}}, והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי ב[[חודש שבט]] מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"{{הערה|הובא ב[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 4 עמוד 20.}}. רק בשנת [[תשמ"ה]] עבר הבנין למבנה קבע.
 +
[[קובץ:חדר_אידיש_כפר_חב"ד.jpeg|שמאל|250px|חדר אידיש כפר חב"ד]]
  
 
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
 
בשנת [[תשע"א]] חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה{{הערה|1={{קישור חבד און ליין|62952|נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה||י"ז תמוז תשע"א}}}}.
  
בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו בניין שלישי לתלמוד תורה, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק (איציק) ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
+
בשנת [[תש"פ]], הרחיבו והוסיפו לחידר בניין שלישי{{הערה|[https://col.org.il/feed/p/6208 תמונות היום;כפר חב"ד:חיידר אהלי תורה בסדר ניגונים מיוחד לתוך הלילה עם המחנכים וצוות ההנהלה בליווי מוזיקלי בגג החיידר - כ"ו אלול ה׳תשפ״א{{col}}]}}, כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.
  
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
 
נכון לשנת [[תשפ"א]] מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים ב[[כפר חב"ד]]{{הערה|בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.}}.
  
בשנת [[תשפ"ב]], התקיימה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד' בקמפוס כפר סיטרין.
+
משנת [[תשפ"ב]], מתקיימת פעם בשנה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד'.
לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".
+
בתשפ"ב היה זה בקמפוס [[כפר סיטרין]]{{הערה|[https://col.org.il/news/137875 שבת האחדות של תלמידי חיידר 'אהלי תורה' בכפר חב"ד • צפו {{col}}]}}
 +
.
 +
 
 +
לקראת [[פסח]] [[תשפ"ב]], יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".
  
 
==צוות המוסד==
 
==צוות המוסד==
 
{{טורים|תוכן=
 
{{טורים|תוכן=
 
;הנהלה:
 
;הנהלה:
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]] - מנכ"ל.
+
*הרב [[חיים בן ציון וישצקי]] - מנכ"ל
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל.
+
*הרב שלמה וישצקי - סמנכ"ל
*הרב [[שאול יוסף הרשקוביץ]] - מנהל חינוכי.
+
*הרב [[יוסף הרשקוביץ]] - מנהל חינוכי
*הרב [[זלמן גופין]] - חבר הנהלה
+
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]]
*הרב מנחם מענדל גורביץ' - חבר הנהלה
 
*הרב [[שניאור זלמן קוביטשעק]] - [[משפיע]].
 
 
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
 
;עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
*הרב חיים בן נתן.
+
*הרב חיים בן נתן
*הרב משה מיידנצ'יק.
+
*הרב משה מיידנצ'יק
 
;מחנכים:
 
;מחנכים:
 
כיתות א':
 
כיתות א':
*הרב מרדכי פישמן.
+
*הרב [[שלמה גרינפלד]]
*הרב שלמה גרינפלד.
 
 
כיתות ב':
 
כיתות ב':
*הרב חיים בורגן.
+
*הרב חיים בורגן
*הרב אפרים פישל הניג.
+
*הרב אפרים פישל הניג
 
כיתות ג':
 
כיתות ג':
*הרב לוי יצחק סוסובר.
+
*הרב לוי יצחק סוסובר
*הרב יהודה קוזלובסקי.
+
*הרב יהודה קוזלובסקי
 
כיתות ד':
 
כיתות ד':
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ.
+
*הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
*הרב לוי לוין.
+
*הרב לוי לוין
 
כיתות ה':
 
כיתות ה':
*הרב [[לוי יצחק ליפש]].
+
*הרב לוי יצחק ליפש
*הרב מנחם מענדל ליסון.
+
*הרב מנחם מענדל ליסון
 
כיתות ו':
 
כיתות ו':
*הרב צמח נדב.
+
*הרב שייע גופין
*הרב שאול לידר.
+
*הרב צבי וויס
 
כיתות ז':
 
כיתות ז':
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]].
+
*הרב [[אליעזר קרוגליאק]]
*הרב מנחם מענדל הכהן.
+
*הרב מנחם מענדל הכהן
 
כיתות ח':
 
כיתות ח':
*הרב [[משה אסולין]].
+
*הרב משה עוזיאל אסולין
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
+
*הרב שאול לידר
 
כיתות ט':
 
כיתות ט':
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]].
+
*הרב [[דוד פלדמן (כפר חב"ד)|דוד פלדמן]]
 
*הרב יוסף יצחק חמו
 
*הרב יוסף יצחק חמו
 
כיתות י':
 
כיתות י':
*הרב [[דוד זילברשטרום]].
+
*הרב [[דוד זילברשטרום]]
*הרב שניאור זלמן אבצן.
+
*הרב לוי זילברשטרום
 
;מורים אחה"צ:
 
;מורים אחה"צ:
 
כיתות ה':
 
כיתות ה':
*הרב מנחם מענדל ליסון.
+
*הרב מנחם מענדל ליסון
*הרב [[אפרים פישל הניג]].
+
*הרב [[אפרים פישל הניג]]
 
כיתות ו':
 
כיתות ו':
*הרב לוי יצחק ליפש.
+
*הרב [[לוי יצחק ליפש]]
*[[אליעזר קרוגליאק|הרב אליעזר קרוגליאק]].
+
*[[אליעזר קרוגליאק|הרב אליעזר קרוגליאק]]
 
כיתות ז':
 
כיתות ז':
*הרב שאול לידר.
+
*הרב שאול לידר
*הרב לוי יצחק זילברשטרום.
+
*הרב  
 
כיתות ח':
 
כיתות ח':
*הרב חיים בורגן.
+
*הרב שניאור זלמן קוביטשעק
*הרב צמח נדב.
+
*
 
כיתות ט':
 
כיתות ט':
*הרב שניאור אבצן.
+
*הרב לוי יצחק זילברשטרום
*הרב פנחס סלפושניק.
+
*הרב [[פנחס סלפושניק]]
 
כיתות יו"ד :
 
כיתות יו"ד :
*הרב יוסף יצחק חמו.
+
*הרב יוסף יצחק חמו
*הרב משה אסולין.
+
*הרב משה עזריאל אסולין
 
}}
 
}}
  
===צוות המוסד בעבר===
+
==צוות המוסד בעבר==
 
;חברי הנהלה:
 
;חברי הנהלה:
 
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
 
*הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]
 
*הרב [[אהרן הלפרין]]
 
*הרב [[אהרן הלפרין]]
 
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
 
*הרב [[יונה לבנהרץ]]
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את התלמוד תורה בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור באותה שנה על ידי ה[[תלמוד תורה]].}}
+
*הרב [[שמשון אשכנזי]]{{הערה|ניהל את החידר בשנת [[תשמ"א]], כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל התלמוד תורה בכפר חב"ד}}
*הרב יונתן בנימין בורגן - מנהל חינוכי
+
*הרב [[יונתן בנימין בורגן]]
 +
*הרב חיים בן ציון וישצקי
 
;מורים:
 
;מורים:
*הרב [[אהרן דב הלפרין]].
+
*הרב [[אהרן דב הלפרין]]
*הרב [[זלמן גופין]] (מנהל רוחני).
+
*הרב [[מיכאל טייב]]
*הרב [[שלום דובער מישולובין]].
+
*הרב [[זלמן גופין]]
*הרב [[יעקב אצרף]].
+
*הרב [[שלום דובער מישולובין]]
*הרב צבי הרשקוביץ.
+
*הרב [[יעקב אצרף]]
*הרב חיים משה אלפרוביץ'.
+
*הרב [[צבי הרשקוביץ]]
 +
*הרב חיים משה אלפרוביץ'
 
*הרב [[משה יצחק רוזנפלד]]
 
*הרב [[משה יצחק רוזנפלד]]
 +
*הרב וולוסוב
 +
*הרב בניידמן
 +
*הרב רויטמן
 +
*הרב ניימרק
 +
*הרב אברהם סטניסלבסקי
 +
*הרב לסקר
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
 
*[[תלמוד תורה כפר חב"ד]]
*[[חדר ליובאוויטש כפר חב"ד]]
+
*[[חדר אור ליובאוויטש]]
*[[מוסדות חינוך אור ליובאוויטש (כפר חב"ד)]]
 
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
 
*[[תלמוד תורה אהלי תורה קראון הייטס]]
 +
 +
==קישורים חיצוניים==
 +
*[https://col.org.il/news/139580 150 תלמידי חדר 'אהלי תורה' שיננו 12 פרקי תניא בע"פ {{col}}]
 +
*[https://col.org.il/news/147253 הכתבת השתוממה: איך מלמדים קריאה כבר מגיל 4?{{וידאו}}{{COL}}]
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בכפר חב"ד]]
 
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
 
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

גרסה אחרונה מ־16:14, 2 במאי 2024

אהלי תורה כפר חב"ד
חיידר אידיש.jpg
מעמד חלוקת התעודות של סיום המבצע השנתי ללימוד משניות בע"פ - "דעם רבינ'ס קינדער"
אפיון מוסדות חינוך על טהרת הקודש, לימוד אידיש
תאריך יסוד תשל"ג
מיקום כפר חב"ד
מייסד המשפיע מנחם מענדל פוטרפס, ר' משה וישצקי
מנכ"ל הרב משה וישצקי
מנהל גשמי בן ציון וישצקי
מנהל חינוכי יוסף הרשקוביץ
מספר תלמידים 500

חיידר אהלי תורה - אהלי מנחם - כפר חב"ד (מכונה גם: חיידר אידיש) הינו מוסד חינוכי שהוקם ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב בן ציון וישצקי בכפר חב"ד מתוך מטרה להעניק לילדים חינוך טהור המושתת על לימודי קודש בלבד. במשך שנים רבות שפת הלימוד במוסד הייתה אידיש (אם כי רוב השנים רק באופן חלקי) ובשל כך כונה בפי רבים בשם 'חיידר אידיש'.

נכון לשנת תש"פ לומדים במוסד מעל ל500 תלמידים והוא מנוהל על ידי הרב בן ציון וישצקי, תחת פיקוחו של המנהל החינוכי הרב יוסף הרשקוביץ.


היסטוריה[עריכה]

לקראת שנת הלימודים תשל"ג נוסד התלמוד תורה ביוזמת הרב מנחם מענדל פוטרפס, הרב מרדכי שמואל אשכנזי והרב בן ציון וישצקי. סיבת הקמת התלמוד תורה היה ליצור מוסד על טהרת הקודש שנלמדים בו אך ורק מקצועות קודש מבלי ערבוב מקצועות חול, ועל כן נקרא שמו 'אהלי תורה' בדוגמת שם המוסד בקראון הייטס שהוקם בהוראת הרבי כעשרים שנה קודם לכן מאותה הסיבה.

בתחילה עמד המוסד בפני קשיים כלכליים בהיעדר תקציב ממשרדי הממשלה, וכן בפני מחסור בתלמידים, היות וההורים לא האמינו בהצלחתו של המוסד, ובשל כך למדו בו חמשה תלמידים בלבד שלמדו בבית הכנסת 'המרכזי'.

בשנת תשל"ו נכנס מנהל המוסד הרב בן ציון וישצקי ליחידות יחד עם בנו בן ה-7, והרבי שוחח עמו באידיש, וכשהילד לא הצליח להשיב על שאלותיו של הרבי, פנה הרבי לאביו בתמיהה: "האם לא לומדים בחיידר באידיש?!...", ובעקבות כך החליטה הנהלת המוסד ששפת הלימוד בתלמוד תורה תהיה אידיש.

בשנת תש"מ מנו תלמידי המוסד 80 תלמידים[1], והוא עדיין פעל בצריפים ובקראוונים במרכז הכפר. באותה שנה שיגר הרבי בחודש שבט מכתב להנהלת המוסד בה הגדיר אותו "תלמוד תורה ביראת שמים"[2]. רק בשנת תשמ"ה עבר הבנין למבנה קבע.

חדר אידיש כפר חב"ד

בשנת תשע"א חגגו תלמידי המוסד את המעבר למבנה החדש והמפואר של התלמוד תורה[3].

בשנת תש"פ, הרחיבו והוסיפו לחידר בניין שלישי[4], כמו כן, בשנה זו פתח הרב לוי יצחק ליפש את מבצע הדגל של החיידר "חיילי בית דוד", אשר מתמקד בהנהגה חסידית של התלמידים.

נכון לשנת תשפ"א מונה המוסד כ-500 תלמידים, והוא אחד מתוך שלושה תלמודי תורה הפועלים בכפר חב"ד[5].

משנת תשפ"ב, מתקיימת פעם בשנה שבת חסידית למצטייני הארגון 'חיילי בית דוד'. בתשפ"ב היה זה בקמפוס כפר סיטרין[6] .

לקראת פסח תשפ"ב, יצא לאור קובץ חידושים ופלפולים של תלמידי החיידר בשם "קובץ תורת אהלי תורה".

צוות המוסד[עריכה]

הנהלה
עוזרי מלמד - "ריש דוכנא"
  • הרב חיים בן נתן
  • הרב משה מיידנצ'יק
מחנכים

כיתות א':

כיתות ב':

  • הרב חיים בורגן
  • הרב אפרים פישל הניג

כיתות ג':

  • הרב לוי יצחק סוסובר
  • הרב יהודה קוזלובסקי

כיתות ד':

  • הרב מנחם מענדל הרשקוביץ
  • הרב לוי לוין

כיתות ה':

  • הרב לוי יצחק ליפש
  • הרב מנחם מענדל ליסון

כיתות ו':

  • הרב שייע גופין
  • הרב צבי וויס

כיתות ז':

כיתות ח':

  • הרב משה עוזיאל אסולין
  • הרב שאול לידר

כיתות ט':

כיתות י':

מורים אחה"צ

כיתות ה':

כיתות ו':

כיתות ז':

  • הרב שאול לידר
  • הרב

כיתות ח':

  • הרב שניאור זלמן קוביטשעק

כיתות ט':

כיתות יו"ד :

  • הרב יוסף יצחק חמו
  • הרב משה עזריאל אסולין

צוות המוסד בעבר[עריכה]

חברי הנהלה
מורים

ראו גם[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. על פי עדות ההנהלה, שנדפסה בהקדמה לקובץ חידושי תורה 'אהלי תורה', כפר חב"ד תש"מ.
  2. הובא בשבועון כפר חב"ד גליון 4 עמוד 20.
  3. נחנך המשכן החדש ל"חיידר אידיש" בכפר חב"ד ● גלריה - באתר סי או אל סמליל.jpg י"ז תמוז תשע"א
  4. תמונות היום;כפר חב"ד:חיידר אהלי תורה בסדר ניגונים מיוחד לתוך הלילה עם המחנכים וצוות ההנהלה בליווי מוזיקלי בגג החיידר - כ"ו אלול ה׳תשפ״אסי או אל סמליל.jpg
  5. בנוסף לבית ספר יסודי לילדים שאינו מיועד בדווקא לתושבי כפר חב"ד, ומסונף באופן מלא למשרד החינוך.
  6. שבת האחדות של תלמידי חיידר 'אהלי תורה' בכפר חב"ד • צפו סי או אל סמליל.jpg
  7. ניהל את החידר בשנת תשמ"א, כך עולה מההקדמה לקובץ חידושים וביאורים שיצא לאור על ידי החידר באותה שנה. אינו מחסידי חב"ד. בהמשך, היה מנהל התלמוד תורה בכפר חב"ד