הבדלים בין גרסאות בדף "ביקורת"
צוברענגען משיח (שיחה | תרומות) |
|||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | [[קובץ:אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי .jpg|ממוזער|קריקטורה הממחישה את הפתגם של אדמו"ר הרש"ב על היחס הנכון לביקורת]] | + | [[קובץ:אהוב את הביקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי .jpg|ממוזער|קריקטורה הממחישה את הפתגם של אדמו"ר הרש"ב על היחס הנכון לביקורת. {{כתב קטן|ציור: יחיאל אופנר}}]] |
'''ביקורת''' היא משוב הניתן מאדם חיצוני, המדגישה את נקודות החוזק ונקודות הדורשות תיקון באישיות מסויימת, בפעולות ומיזמים, או בחפצים - דוגמת ספרים, מוצגים, וכדומה. | '''ביקורת''' היא משוב הניתן מאדם חיצוני, המדגישה את נקודות החוזק ונקודות הדורשות תיקון באישיות מסויימת, בפעולות ומיזמים, או בחפצים - דוגמת ספרים, מוצגים, וכדומה. | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
הרבי עצמו התבטא שהיישר כח הגדול ביותר שמחבר יכול לקבל עבור ספרו, הוא ביקורת והערות על הנכתב בספר, דבר המהווה הוכחה שמקבל הספר הקדיש זמן לעיין בספר ולהעניק לו את היחס הראוי{{מקור}}, וכך גם נהג הרבי בעצמו, כאשר באגרות קודש פזורים מאות מכתבים בהם ציין הרבי הערות והארות לספרים שקיבל. | הרבי עצמו התבטא שהיישר כח הגדול ביותר שמחבר יכול לקבל עבור ספרו, הוא ביקורת והערות על הנכתב בספר, דבר המהווה הוכחה שמקבל הספר הקדיש זמן לעיין בספר ולהעניק לו את היחס הראוי{{מקור}}, וכך גם נהג הרבי בעצמו, כאשר באגרות קודש פזורים מאות מכתבים בהם ציין הרבי הערות והארות לספרים שקיבל. | ||
| − | בנוגע לפרסום טורי ביקורת בעיתונים, ממכתבי הרבי ניתן ללמוד כי אין דעתו נוחה מנתינת במה לספרים שאינם ראויים באמצעות טורי ביקורת, אף כאשר מדובר בביקורת שלילית, היות ועצם החשיפה לספרים והביקורת עליהם, עלולה לגרום לאנשים ליחס להם חשיבות ולרצות לקרוא בהם, על מנת להתרשם מהם באופן בלתי-אמצעי{{הערה|ממכתב הרבי, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 13 (מתורגם מאנגלית).}}. | + | בנוגע לפרסום טורי ביקורת בעיתונים, ממכתבי הרבי ניתן ללמוד כי אין דעתו נוחה מנתינת במה לספרים שאינם ראויים באמצעות טורי ביקורת, אף כאשר מדובר בביקורת שלילית, היות ועצם החשיפה לספרים והביקורת עליהם, עלולה לגרום לאנשים ליחס להם חשיבות ולרצות לקרוא בהם, על מנת להתרשם מהם באופן בלתי-אמצעי{{הערה|ממכתב הרבי, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 13 (מתורגם מאנגלית). גליון 2002 עמוד 13.}}. |
בשנים עברו, הוקדש מדור מיוחד בשבועון כפר חב"ד, בו פירסם הרב [[טוביה בלוי]] טורי ביקורת על ספרים שונים שיצאו לאור, תחת שם העט 'ט. מעלעל'. | בשנים עברו, הוקדש מדור מיוחד בשבועון כפר חב"ד, בו פירסם הרב [[טוביה בלוי]] טורי ביקורת על ספרים שונים שיצאו לאור, תחת שם העט 'ט. מעלעל'. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
| − | |||
גרסה אחרונה מ־18:36, 8 בפברואר 2024
ביקורת היא משוב הניתן מאדם חיצוני, המדגישה את נקודות החוזק ונקודות הדורשות תיקון באישיות מסויימת, בפעולות ומיזמים, או בחפצים - דוגמת ספרים, מוצגים, וכדומה.
לאופן העברת הביקורת ישנה חשיבות מכרעת: כאשר מעניקים ביקורת בצורה נכונה, יכולה היא להביא תועלת ולשפר את התוצאות (ביקורת בונה), ואילו כאשר מעניקים אותה בצורה לא נכונה, אף כאשר מדובר בדברי אמת - עלולה היא להזיק ולפגוע.
נתינת ביקורת[עריכה]
| ערך מורחב – תוכחה |
בעלי דרשנים אלו היו משתמשים לרוב באיומים קשים ובתיאורים איומים על עונשי הגיהנום, וכך היו מנסים להחזיר בתשובה את המון העם מחטאיהם.
דרכו של הבעל שם טוב לא הייתה נוחה מדרך זה משני טעמים: הראשונה היא מפני שהדרך העיקרית לקרב יהודים היא על ידי הדגשת גודל התענוג והשמחה בעבודת השם, כדרך שמדברים לבן מלך בשפת בני מלכים. השניה היא מפני שמוכיחים אלו עוררו קטרוגים רבים בהזכירם את עוונות בני ישראל.
אצל חסידים הזמן העיקרי בו מוכיחים החסידים זה את זה בעבודת השם, היא בשעת ההתוועדות לאחר אמירת 'לחיים', בשעה שיש קירוב הלבבות[1].
הרבי התבטא באחד ממכתביו כי "טבעו של יהודי הוא להעיר הערה אישית בנוגע לכל דבר שנקרה בדרכו"[2].
קבלת ביקורת[עריכה]
|
| ערך מורחב – עשה לך רב |
| " | אהוב את הבקורת כי היא תעמידך על הגובה האמיתי | " |
הרבי הזכיר כי היו מגדולי ישראל שמינו לעצמם 'מוכיח' מיוחד שיעורר אותם על דברים בעבודת השם שלהם הדורשים תיקון ושיפור, וכן קרא בשנת תשמ"ז שכהכנה לי' שבט ילכו להיבחן אצל העשה לך רב על עבודת השם שלהם, ויקבלו ממנו הוראות כיצד עליהם להשתפר.
אדמו"ר הרש"ב ניסח זאת במשפט המפורסם: "אהוב את הביקורת - כי היא תעמידך על הגובה האמיתי"[3].
רעיון זה מופיע כבר בפסוק במשלי: "אל תוכח לץ פן ישנאך, הוכח לחכם ויאהבך"[4], וכן בדברי חז"ל בפרקי אבות שאחד מקניני התורה הוא "אוהב את התוכחה"[5].
ביקורת ספרים[עריכה]
|
| ערך מורחב – הגהה • הוצאה לאור |
הרבי עצמו התבטא שהיישר כח הגדול ביותר שמחבר יכול לקבל עבור ספרו, הוא ביקורת והערות על הנכתב בספר, דבר המהווה הוכחה שמקבל הספר הקדיש זמן לעיין בספר ולהעניק לו את היחס הראוי[דרוש מקור], וכך גם נהג הרבי בעצמו, כאשר באגרות קודש פזורים מאות מכתבים בהם ציין הרבי הערות והארות לספרים שקיבל.
בנוגע לפרסום טורי ביקורת בעיתונים, ממכתבי הרבי ניתן ללמוד כי אין דעתו נוחה מנתינת במה לספרים שאינם ראויים באמצעות טורי ביקורת, אף כאשר מדובר בביקורת שלילית, היות ועצם החשיפה לספרים והביקורת עליהם, עלולה לגרום לאנשים ליחס להם חשיבות ולרצות לקרוא בהם, על מנת להתרשם מהם באופן בלתי-אמצעי[6].
בשנים עברו, הוקדש מדור מיוחד בשבועון כפר חב"ד, בו פירסם הרב טוביה בלוי טורי ביקורת על ספרים שונים שיצאו לאור, תחת שם העט 'ט. מעלעל'.
אישיות חב"דית נוספת שפירסמה ביקורת כתובה על ספרים ומחברים, היה הרב שלמה יוסף זווין בטורים שפרסם לאורך השנים שנקבצו בספרו 'אישים ושיטות'.
כיום ממשיכים להתפרסם טורי ביקורת וסקירה על ספרים בגליון פנימיות בהוצאת מרכז את"ה ארץ הקודש.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מנחם ברוד, הביקורת - אש המביאה להתקדמות, או אש ששורפת ומכלה?, בגליון שיחת השבוע 1249
- אסף דפנה, מי אוהב ביקורת?, באתר יהדות TV
- ברוך משה מקמל, ביקורת אהובה, באתר חב"ד FM
- ד"ר יחיאל הררי, לבקר או לשתוק?
- בית חב"ד ביקורת, בטור 'אחרון חביב', בתוך שבועון בית משיח
- משוב - לתת ולקבל, מערך שיעור 'אורות וכלים' עבור תלמידות תיכון חב"ד
- לבקר או לשתוק?, בתוך בלוג התבוננות של ד"ר יחיאל הררי
- הרב שניאור אשכנזי, [www.besod.org/דרשה-לפרשת-דברים-מי-ביקש-ממך-להתערב-כיצ/ כיצד מעבירים ביקורת בונה?], באתר בסוד הפרשה
הערות שוליים
- ↑ היום יום כ"ד תשרי. שיחת שמחת בית השואבה תשח"י.
- ↑ ממכתב הרבי בתרגום מאנגלית, שבועון כפר חב"ד 1956 עמוד 10.
- ↑ היום יום י"ב סיוון.
- ↑ ט, ח. ראו גם במפרשים על הפסוק ובפירוש הגמרא ביבמות סה, ב.
- ↑ פרק ו' משנה ה'.
- ↑ ממכתב הרבי, שבועון כפר חב"ד 1923 עמוד 13 (מתורגם מאנגלית). גליון 2002 עמוד 13.
