הבדלים בין גרסאות בדף "יוסף אבן מיגאש"
| (31 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | == תולדות | + | רבי '''יוסף הלוי אבן מיגאש''' (תתל"ז — ד"א תתק-א) מכונה הר"י מיגאש, היה מגדולי [[חכמי ישראל]] בדורו - תקופת [[הראשונים]], היה תלמיד מובהק של [[הרי''ף]], וכתב כמה ספרי חידושים. |
| − | רבי יוסף נולד לאביו רבי מאיר הלוי אבן מיגאש שהיה | + | |
| − | מאד, חיבר לכבודו שירי תהילה. האמון המלא שנתן | + | == תולדות חיים == |
| − | + | רבי יוסף נולד בחודש [[אדר א]] תתל"ז לאביו [[רב|רבי]] מאיר הלוי אבן מיגאש שהיה אחת המשפחות היהודיות המכובדות בעיר סיבליה שב[[ספרד]]. אביו של רבי מאיר אשר שמו היה גם רבי יוסף, שמש בתפקיד חשוב בחצר מלכות גרנדה. אותה רעידת אדמה פוליטית שגרמה לסילוקו של רבי יוסף הנגיד, הביאה גם את רבי יוסף לסביליה מקום שם הפך, תוך זמן קצר, לאיש סודו של הכליף. רבי מאיר, אביו של רבי יוסף, היה מלומד גדול ובעל השפעה עצומה בקרב החברה היהודית והלא יהודית של סביבתו. ליוסף הצעיר ניתן, על כן, מיטב החינוך והאפשרויות להתקדם ולהתפתח, שהיו בימים ההם. | |
| + | |||
| + | ===בישיבת הרי"ף=== | ||
| + | עודו צעיר לימים הכיר בו ידיד אביו הרב יצחק בן ברוך ן אלבליה כבעל כשרון יוצא מגדר הרגיל והשפיע על אביו שיקדיש את הבן המוכשר ל[[לימוד התורה]] בלבד, בהבטיחו לו כי הוא יעשה בשטח זה גדולות ונצורות. | ||
| + | רבי מאיר היטה אוזן קשבת לעצת ידידו ובשנת תתמ"ט שלח את יוסף, בהיותו כבן 12 לישיבת לוצנה, שבראשה עמד אז רבי יצחק אלפסי, לימודו בישיבה נמשך על פני 14 שנה. | ||
| + | ישיבת לוצנה, שבראשה עמד אז [[הרי"ף]], אשר היה הראשון שליקט וסידר את ה[[הלכות]] המצויות ב[[תלמוד]], בספרו הענקי שהתפרסם בשמו — הריף. הוא גם היה ראשו המוכר של העולם היהודי בכל השאלות ההלכתיות שהיו שגויות במחלוקת. בישיבתו עברו והתחנכו רבים מגדולי וענקי היהדות של הדור הבא. | ||
| + | |||
| + | [[רב|רבי]] יצחק קירב את הילד כאילו היה בנו ממש ולימד אותו כל מה שהוא ידע. במשך 14 שגה למדו יחד, יומם ולילה. כשהרי"ף בן התשעים הרגיש כי יומו האחרון מתקרב, לא מצא אף אחד מתלמידיו — ואפילו לא את בנו יחידו יעקב — ראוי לשבת על כסאו, מלבד רבי יוסף בן מאיר מסבילה, בן ה 26. בקריאתו צוואתו אל העולם היהודי, שיבח הרי"ף את רבי יוסף כאהד מגדולי הדור. כפי שאפשר היה לצפות מראש, ידע הציבור היהודי הרחב אך מעט מזעיר על הלמדן הצעיר על כן חשבו את המינוי לנחפז ואת רבי יוסף לבלתי מתאים לשאת במשרה הרמה' שעד כה מלא רבו הדגול. אולם תוך זמן קצר מאד השכיל רבי יוסף לרכוש את אימונם של תלמידי חכמים ולזכות בהכרה מלאה כממלא מקומו וממשיך דרכו של הרי"ף. שימש בראשות הישיבה במשך 38 שנה עד פטירתו. | ||
| + | |||
| + | יחד עם ראשות ישיבת לוצנה, הפך רבי יוסף, כקודמו, לסמכות הלכתית עליונה של העולם היהודי. [[רבי יהודה הלוי]], המשורר הגדול, שהעריצו מאד, חיבר לכבודו שירי תהילה. האמון המלא שנתן הרי"ף בתלמידו הצעיר, הצדיק עתה את עצמו במלואו. לוצנה הפכה מרכז חשוב ללימוד התורה והקהילות היהודיות שבאירופה, מצרים' בבל וכו' פנו כאחד אל רבי יוסף אבן מיגאש ושטחו לפניו את בעיותיהם ההלכתיות והחברתיות. רבי יוסף עמד משכמו ומעלה על כל אישיות יהודית אחרת שבדורו, עד שרבי יהודה הלוי שר עליו: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן= למדו תורה מאין מחיר מעל סיני, מעל ארון | ||
| + | |||
מפי יוסף, מפי בחיר זרע משה ואהרן | מפי יוסף, מפי בחיר זרע משה ואהרן | ||
| − | + | ||
הלוחות לא נשתברו וארון וכרוב לא נקברו | הלוחות לא נשתברו וארון וכרוב לא נקברו | ||
| − | |||
| − | |||
| + | מימי עייניו יגברו וצמא כל צמא ישברו.}} | ||
| + | |||
| + | בספרי הרמב"ם מוצאים שרחש לרבי יוסף הערכה והערצה רבה במקומות מספר מצטט משמו הלכות ואף מכנו כרבו וכך כתב על רבי יוסף בהקדמתו לפירוש המשניות: | ||
| + | {{ציטוט|תוכן="כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון, עד אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא היה לפניו מלך..."}} | ||
| + | אולם היות והרמב"ם נולד רק בשנת תתצ"ה הרי שבפטירת רבי יוסף היה [[הרמב"ם]] בן שש בלבד ומזה יש להניח שבין אלפי תלמידיו של רבי יוסף היה רבי מימון, אביו של הרמב"ם. וגם אחרי שעזב את ספרד והלך לגור במצרים, רחש לבו הערצה לרבו הנעלה. והוא נטע זאת בלב בנו. | ||
| − | + | בצד היותו מחנך דורות ישרים ומכשיר למדנים שהיו מנהיגי העתיד, הספיק רבי יוסף לחבר פירוש על ה[[תלמוד]]. לדאבוננו אבדו רוב כתבי היד בזמני הרדיפות שתכפו על יהודי ספרד. הפירוש על שתי מסכתות ([[בבא בתרא]] ושבועות) שנשתמר בידינו מראה כמה גדולה האבידה באבדן יתר החלקים. בפירושיו הוא מעמיק לחקור את דעת ה[[תנאים]] וה[[אמוראים]] ומבסס את החלטותיו על המקורות הסבירים ביותר. הרבה מהלכותיו של הר"י מיגאש מובאות ב: '''פאר הדור''' של ה[[רמב"ם]], ב'''בעל המאור''' של הלמדן הצעיר [[רבי זרחיה הלוי]] מגרונה וב'''שיטה מקובצת''' של רבי בצלאל אשכנזי. | |
| − | בצד היותו מחנך דורות ישרים ומכשיר למדנים שהיו מנהיגי | + | רבי יוסף בן מאיר אבן מיגאש הקדיש את כל חייו ללימוד התורה. הוא עסק גם בחיבור פיוטים ותפילות לחגים שונים. רבי יוסף נפטר בל' ב[[ניסן]] שנת תתק"א" בגיל 64 לחייו. עם מותו לא היה בספרד מי שיבוא במקומו והמרכז לחיי תורה והלכה עבר ל[[צרפת]] וגרמניה, שם חיו ופעלו [[רש"י]] ותלמידיו.{{הערה|שיחות לנוער [[אייר]] תשי"ט}} |
| − | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | * אנציקלופדיה לתולדות ישראל - [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?sits=1&req=36621&st=%u05de%u05d9%u05d2%u05d0%u05e9 ר' יוסף אבן מיגאש] | ||
| + | {{ראשונים}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ראשונים]] | [[קטגוריה:ראשונים]] | ||
גרסה אחרונה מ־00:47, 5 באוגוסט 2022
רבי יוסף הלוי אבן מיגאש (תתל"ז — ד"א תתק-א) מכונה הר"י מיגאש, היה מגדולי חכמי ישראל בדורו - תקופת הראשונים, היה תלמיד מובהק של הרי''ף, וכתב כמה ספרי חידושים.
תוכן עניינים
תולדות חיים[עריכה]
רבי יוסף נולד בחודש אדר א תתל"ז לאביו רבי מאיר הלוי אבן מיגאש שהיה אחת המשפחות היהודיות המכובדות בעיר סיבליה שבספרד. אביו של רבי מאיר אשר שמו היה גם רבי יוסף, שמש בתפקיד חשוב בחצר מלכות גרנדה. אותה רעידת אדמה פוליטית שגרמה לסילוקו של רבי יוסף הנגיד, הביאה גם את רבי יוסף לסביליה מקום שם הפך, תוך זמן קצר, לאיש סודו של הכליף. רבי מאיר, אביו של רבי יוסף, היה מלומד גדול ובעל השפעה עצומה בקרב החברה היהודית והלא יהודית של סביבתו. ליוסף הצעיר ניתן, על כן, מיטב החינוך והאפשרויות להתקדם ולהתפתח, שהיו בימים ההם.
בישיבת הרי"ף[עריכה]
עודו צעיר לימים הכיר בו ידיד אביו הרב יצחק בן ברוך ן אלבליה כבעל כשרון יוצא מגדר הרגיל והשפיע על אביו שיקדיש את הבן המוכשר ללימוד התורה בלבד, בהבטיחו לו כי הוא יעשה בשטח זה גדולות ונצורות. רבי מאיר היטה אוזן קשבת לעצת ידידו ובשנת תתמ"ט שלח את יוסף, בהיותו כבן 12 לישיבת לוצנה, שבראשה עמד אז רבי יצחק אלפסי, לימודו בישיבה נמשך על פני 14 שנה. ישיבת לוצנה, שבראשה עמד אז הרי"ף, אשר היה הראשון שליקט וסידר את ההלכות המצויות בתלמוד, בספרו הענקי שהתפרסם בשמו — הריף. הוא גם היה ראשו המוכר של העולם היהודי בכל השאלות ההלכתיות שהיו שגויות במחלוקת. בישיבתו עברו והתחנכו רבים מגדולי וענקי היהדות של הדור הבא.
רבי יצחק קירב את הילד כאילו היה בנו ממש ולימד אותו כל מה שהוא ידע. במשך 14 שגה למדו יחד, יומם ולילה. כשהרי"ף בן התשעים הרגיש כי יומו האחרון מתקרב, לא מצא אף אחד מתלמידיו — ואפילו לא את בנו יחידו יעקב — ראוי לשבת על כסאו, מלבד רבי יוסף בן מאיר מסבילה, בן ה 26. בקריאתו צוואתו אל העולם היהודי, שיבח הרי"ף את רבי יוסף כאהד מגדולי הדור. כפי שאפשר היה לצפות מראש, ידע הציבור היהודי הרחב אך מעט מזעיר על הלמדן הצעיר על כן חשבו את המינוי לנחפז ואת רבי יוסף לבלתי מתאים לשאת במשרה הרמה' שעד כה מלא רבו הדגול. אולם תוך זמן קצר מאד השכיל רבי יוסף לרכוש את אימונם של תלמידי חכמים ולזכות בהכרה מלאה כממלא מקומו וממשיך דרכו של הרי"ף. שימש בראשות הישיבה במשך 38 שנה עד פטירתו.
יחד עם ראשות ישיבת לוצנה, הפך רבי יוסף, כקודמו, לסמכות הלכתית עליונה של העולם היהודי. רבי יהודה הלוי, המשורר הגדול, שהעריצו מאד, חיבר לכבודו שירי תהילה. האמון המלא שנתן הרי"ף בתלמידו הצעיר, הצדיק עתה את עצמו במלואו. לוצנה הפכה מרכז חשוב ללימוד התורה והקהילות היהודיות שבאירופה, מצרים' בבל וכו' פנו כאחד אל רבי יוסף אבן מיגאש ושטחו לפניו את בעיותיהם ההלכתיות והחברתיות. רבי יוסף עמד משכמו ומעלה על כל אישיות יהודית אחרת שבדורו, עד שרבי יהודה הלוי שר עליו:
למדו תורה מאין מחיר מעל סיני, מעל ארון
מפי יוסף, מפי בחיר זרע משה ואהרן
הלוחות לא נשתברו וארון וכרוב לא נקברו
מימי עייניו יגברו וצמא כל צמא ישברו.
בספרי הרמב"ם מוצאים שרחש לרבי יוסף הערכה והערצה רבה במקומות מספר מצטט משמו הלכות ואף מכנו כרבו וכך כתב על רבי יוסף בהקדמתו לפירוש המשניות:
"כי לב האיש ההוא בתלמוד מבעית למי שיסתכל בדבריו ועומק שכלו בעיון, עד אשר כמעט נאמר בו וכמוהו לא היה לפניו מלך..."
אולם היות והרמב"ם נולד רק בשנת תתצ"ה הרי שבפטירת רבי יוסף היה הרמב"ם בן שש בלבד ומזה יש להניח שבין אלפי תלמידיו של רבי יוסף היה רבי מימון, אביו של הרמב"ם. וגם אחרי שעזב את ספרד והלך לגור במצרים, רחש לבו הערצה לרבו הנעלה. והוא נטע זאת בלב בנו.
בצד היותו מחנך דורות ישרים ומכשיר למדנים שהיו מנהיגי העתיד, הספיק רבי יוסף לחבר פירוש על התלמוד. לדאבוננו אבדו רוב כתבי היד בזמני הרדיפות שתכפו על יהודי ספרד. הפירוש על שתי מסכתות (בבא בתרא ושבועות) שנשתמר בידינו מראה כמה גדולה האבידה באבדן יתר החלקים. בפירושיו הוא מעמיק לחקור את דעת התנאים והאמוראים ומבסס את החלטותיו על המקורות הסבירים ביותר. הרבה מהלכותיו של הר"י מיגאש מובאות ב: פאר הדור של הרמב"ם, בבעל המאור של הלמדן הצעיר רבי זרחיה הלוי מגרונה ובשיטה מקובצת של רבי בצלאל אשכנזי. רבי יוסף בן מאיר אבן מיגאש הקדיש את כל חייו ללימוד התורה. הוא עסק גם בחיבור פיוטים ותפילות לחגים שונים. רבי יוסף נפטר בל' בניסן שנת תתק"א" בגיל 64 לחייו. עם מותו לא היה בספרד מי שיבוא במקומו והמרכז לחיי תורה והלכה עבר לצרפת וגרמניה, שם חיו ופעלו רש"י ותלמידיו.[1]
קישורים חיצוניים[עריכה]
- אנציקלופדיה לתולדות ישראל - ר' יוסף אבן מיגאש
| ראשונים | ||
|---|---|---|
| אשכנז | רבי משולם בן קלונימוס • רבנו גרשום מאור הגולה • שמעון הגדול • רבי יצחק הלוי • מהר"ם מרוטנבורג • רא"ש • רבנו ירוחם • ראבי"ה • רבי יצחק אור זרוע • המרדכי • מהרי"ל • רבי ישראל איסרלן | |
| צרפת | רבי יעקב בן יקר • רש"י • בעלי התוספות (בהם רשב"ם, רבנו תם ור"י הזקן) • רבנו פרץ • רבי משה מקוצי • רבי יחיאל מפריז | |
| פרובנס | המאירי • בעל האשכול • הראב"ד • רז"ה | |
| ספרד | ארבעת השבויים • רב ניסים גאון • רבנו חננאל • רבי שמואל הנגיד • רי"ף • ר"י מיגאש • רבי יהודה הלוי • רבי אברהם אבן עזרא • רמב"ם • רמ"ה • רמב"ן • רבי יונה גירונדי • רבי יעקב בעל הטורים • רשב"א • רא"ה • ריטב"א • ר"ן • ריב"ש • רשב"ץ • רבי יוסף חביבא • ר"י אבן גיאת • רבי אברהם אבן חסדאי | |
| איטליה | רבי נתן מרומי (הערוך) • רבי ישעיה די טראני • ריא"ז | |
