הבדלים בין גרסאות בדף "שבת סליחות"
מ (החלפת טקסט – "היתה" ב־"הייתה") |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | '''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל | + | '''שבת סליחות''' הוא כינוי מקובל ל[[שבת]] שערב שבוע ה[[סליחות]]. בשבת זו, [[חסידים]] רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שב[[מוצאי שבת]]. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה. |
==שבת סליחות הסמוכה לראש השנה== | ==שבת סליחות הסמוכה לראש השנה== | ||
| − | כאשר שבת סליחות סמוכה | + | כאשר שבת סליחות סמוכה ל[[ראש השנה]] (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני [[ראש חודש]], אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות. |
===שחרית=== | ===שחרית=== | ||
| − | אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל | + | אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל ה[[תהלים]]{{הערה|ספר-המנהגים עמ' 30.}}, אף-על-פי שאין מברכין את החודש{{הערה|לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז}}. |
[[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)}}. | [[הבעש"ט]] אמר, שבשבת זו [[הקב"ה]] בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה{{הערה|ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)}}. | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
===צדקה=== | ===צדקה=== | ||
| − | בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי | + | בשבת שלפני ראש-השנה - יש{{הערה|'התוועדויות' [[תשמ"ח]] חלק ד' עמ' 376}} להתחיל בשבת עצמה ב[[צדקה]] באופן המותר בשבת, על ידי צדקה דמאכל ו[[משקה]] ([[לחיים]]) או על ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה [[לימוד תורה]], ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום!{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר{{הערה|[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] חלק א' עמ' 222 ובהערות}}]. |
==סעודה והתוועדות== | ==סעודה והתוועדות== | ||
לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה|'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות. | לאחרי התפילה - [[התוועדות]] בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות{{הערה|'התוועדויות' [[תשי"א]] חלק ב' עמ' 327, [[תשמ"ב]] חלק ד' עמ' 2253, [[תשמ"ג]] חלק ד' עמ' 2045 ועוד}}, ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות. | ||
| − | סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות | + | סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של [[אדמו"ר מוהרש"ב]] הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות ב[[ליובאוויטש]] לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכדומה{{הערה|לקוטי דיבורים, עמ' 233}}. |
==מוצאי שבת סליחות== | ==מוצאי שבת סליחות== | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
===שעת אמירת הסליחות=== | ===שעת אמירת הסליחות=== | ||
| − | סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|ספר המנהגים}}. | + | סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה{{הערה|ספר המנהגים}}. |
===צדקה ומאמר=== | ===צדקה ומאמר=== | ||
| − | כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל"ד}}. | + | כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את [[מאמר]] [[אדמו"ר הזקן]] ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו{{הערה|משיחת שבת סליחות תשל"ד}}. |
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
גרסה מ־07:06, 27 באוגוסט 2021
שבת סליחות הוא כינוי מקובל לשבת שערב שבוע הסליחות. בשבת זו, חסידים רבים נוסעים לרבותיהם, כדי לזכות להשתתף במעמד הסליחות שבמוצאי שבת. בנוסף, קרויה השבת כך מכיוון שהיא הכנה לעבודת הסליחות שמיד לאחריה.
תוכן עניינים
שבת סליחות הסמוכה לראש השנה
כאשר שבת סליחות סמוכה לראש השנה (במידה והוא חל ביום חמישי או בשבת קודש), יש לה מנהגים מיוחדים, הנובעים מסמיכותה לראש השנה ומהיותה שבת שלפני ראש חודש, אף שאין מברכים בה בפועל את החודש, בנוסף על היותה שבת שלפני אמירת הסליחות.
שחרית
אין מברכים את החודש. גם בשבת זו אומרים, קודם תפילת שחרית, את כל התהלים[1], אף-על-פי שאין מברכין את החודש[2].
הבעש"ט אמר, שבשבת זו הקב"ה בעצמו מברך את החודש השביעי, המושבע והמשביע ברוב טוב לבית-ישראל על כל השנה, ובכוח זה ישראל מברכים את החודשים י"א פעמים בשנה[3].
אומרים 'אב הרחמים'[4].
צדקה
בשבת שלפני ראש-השנה - יש[5] להתחיל בשבת עצמה בצדקה באופן המותר בשבת, על ידי צדקה דמאכל ומשקה (לחיים) או על ידי צדקה רוחנית, כמו נתינת עצה טובה, ועל-אחת-כמה-וכמה לימוד תורה, ועוד וגם זה עיקר - קבלת החלטה טובה (כולל הסכום![6]) שתיכף ומיד לאחר השבת יקיים... [נתינת ממון בפועל, להפריש לעצמו ולתיתה לעני או לגבאי בבוקר[7]].
סעודה והתוועדות
לאחרי התפילה - התוועדות בבית-הכנסת, מכיוון שנהגו חסידים להתוועד בכל שבת סליחות[8], ואף במוצאי-שבת-קודש - כהכנה לאמירת הסליחות.
סעודת שבת קודש של שבת סליחות על שולחנו של אדמו"ר מוהרש"ב הייתה שונה מסעודות השבת קודש של שאר שבתות השנה, שהייתה קצרה מהן בהרבה. בכלל הסעודות בליובאוויטש לא נמשכו זמן רב, אלא שלפרקים הייתה הסעודה מתארכת מתוך סיפור מעשה וכדומה[9].
מוצאי שבת סליחות
התוועדות
בהתוועדות ימי הסליחות בליובאוויטש הגיעו המתוועדים לסליחות "שאקלדיקערהייט" (מתנדנדים) מה"עד דלא ידע" דההתוועדות שלפנ"ז!... ואף שאין להשוות בין התקופות, הרי כל העניינים ניתנו לכאו"א בירושה[10].
הלבושים
מנהגו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א לצאת לסליחות לבוש בבגדי שבת.
אדמו"ר הרש"ב היה מחליף את מלבושיו של שבת למלבושי חול, וכך יצא לסליחות בכובע של חול[11].
שעת אמירת הסליחות
סליחות הראשונות - מתחילין אחר, ובסמוך, לחצות לילה[12].
צדקה ומאמר
כדאי לקשר את אמירת הסליחות (-תפילה) עם תורה וצדקה: ללמוד עניין בתורה ולתת צדקה לפני אמירת הסליחות, ואז פועלים את בקשת הסליחות וההמשכה שלאחריה. עניין בתורה – כדאי ללמוד את מאמר אדמו"ר הזקן ד"ה 'לך ה' הצדקה' הנדפס בתחילת הסליחות (שיש בו עניין בתושב"כ, עניין בתושבע"פ וכן מסקנה להלכה), ולפחות תחילתו וסופו[13].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- שבת סליחות בלי סליחות, שיחת השבוע
- שבת סליחות בעיירה ליובאוויטש חב"ד אורג
הערות שוליים
- ↑ ספר-המנהגים עמ' 30.
- ↑ לבוש ר"ס תכא. מטה-אפרים סימן תקפ"א סעיף מז
- ↑ ספר-המנהגים (מנהגי ר"ה)
- ↑ 'התוועדויות' תש"נ חלק ד' עמ' 299
- ↑ 'התוועדויות' תשמ"ח חלק ד' עמ' 376
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ ספר השיחות תשמ"ט חלק א' עמ' 222 ובהערות
- ↑ 'התוועדויות' תשי"א חלק ב' עמ' 327, תשמ"ב חלק ד' עמ' 2253, תשמ"ג חלק ד' עמ' 2045 ועוד
- ↑ לקוטי דיבורים, עמ' 233
- ↑ משיחת ליל ג' דסליחות תנש"א
- ↑ מהרב רפאל הכהן
- ↑ ספר המנהגים
- ↑ משיחת שבת סליחות תשל"ד
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר אוצר מנהגי חב"ד)
