הבדלים בין גרסאות בדף "יעקב ליפשיץ"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(הגהה. אף אחד מהקישורים לא קישר למקום הנכון!)
שורה 1: שורה 1:
ר' '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנא]], ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה פוסק הדור בתקופתו.  
+
ר' '''יעקב ליפשיץ''' מ[[קובנה]] ([[ה' טבת]] [[תקצ"ח]] - [[כ"ט אלול|ערב ראש השנה]] [[תרפ"ב]]) היה מזכירו האישי של הגאון רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] (קובנר), שהיה פוסק הדור בתקופתו. שימש בעסקנות הכלל למען יהדות [[רוסיה]] במשך כשישים שנה, ולחם בעוז נגד [[תנועת ההשכלה]]. עבד בשיתוף פעולה עם רבותינו נשיאנו, [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], שהתבטאו בהערכה אודותיו ואודות פעילותו.
  
בהמשך ימיו נמנה עם ראשי הלוחמים נגד [[תנועת ההשכלה|המשכילים]]. העיד עליו ר' יצחק מקובנא שהוא "בכל ביתי נאמן".
+
== פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד ==
 +
בפעולותיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם [[נשיאי חב"ד]]; [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ב[[רוסיה]] וב[[פולין]], בריבוי פעולות להרבצת [[תורה]] וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"מחדשים" שזממו לחבל בכרם [[ישראל]] ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של [[אגודת ישראל]].
  
== פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד ==
+
בראשונה התכתב עם [[אדמו"ר המהר"ש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות [[רוסיה]], בשנת [[תר"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי ב[[פטרבורג]] לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג ב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה ל[[אייר]] [[תרמ"ב]], ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, ש[[ליובאוויטש]] שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&st=&pgnum=31&hilite= אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש, ע' כה].}}.
פעולתיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם [[נשיאי חב"ד]]; [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=422 מדברי הרבי לר' צבי כהנא] - [[חלוקת דולרים]], [[סיוון]] [[תש"נ]]}}. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ב[[רוסיה]] וב[[פולין]], בריבוי פעולות להרבצת [[תורה]] וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"מחדשים" שזממו לחבל בכרם [[ישראל]] ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של [[אגודת ישראל]].
+
 
 +
בתקופת [[ועידת הרבנים עת"ר]] וההכנות אליה, עזר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של אדמו"ר הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של אדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות, שלח דו"חות ומידע לרש"ב ועוד פעולות שונות. באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים. ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ{{הערה|1=ראה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', [https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=542 לפי המצויין במפתח השמות].}}.
  
בראשונה התכתב עם [[אדמו"ר המהר"ש]], בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות [[רוסיה]], בשנת [[תר"מ]] ואילך, נוסד ועד יהודי ב[[פטרבורג]] לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג ב[[אלול]] [[תרמ"א]], על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה ל[[אייר]] [[תרמ]], ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, ש[[ליובאוויטש]] שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15760&hilite=7212165d-5b09-4852-96c6-a66fa433b577&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות [[המהר"ש]] עמ' כ"ה]}}. לאחר הסתלקות [[אדמו"ר המהר"ש]], כאשר עזר ל[[אדמו"ר הרש"ב]] יחד עם בנו [[אדמו"ר הריי"צ]], בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5][http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5 אגרות קודש רש"ב ב' עמ' תמט]}}. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של [[הרש"ב]] ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%D7%9C%D7%99%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A5&pgnum=146 אגרות קודש ב' עמ' תק"מ]}}, שלח דו"חות ומידע לרש"ב{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%u05e5&pgnum=14]}} ומירב פעולותיו אין לספור. באגרותיו של הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים, ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ.
+
גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לאדמוהרשושאר גדולי ישראל. באגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מכונה בשם: "החרוץ בן יה"ל"{{הערה|1=[https://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&st=&pgnum=236&hilite=אגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', ע' תרל].}}.
  
גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות הרש"ב הוא מכונה בשם: "בן יה"ל"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9%. אגרות קודש ב' עמ' תר]}}. הרש"ב העריך ביותר את זריזותו וחריצותו, עד שקורא לאב ובנו - ר' יעקב ור' נטע - בתואר: "אבי החרוץ, וגם הוא"{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31691&hilite=f34a17be-0a9b-4f32-8d3b-e58cf398f710&st=%u05dc%u05d9%u05e4%u05e9%u05d9% אגרות קודש ב' עמ' תרל"ה]}}.
+
לאחר פטירתו כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין לבנו ר' נטע, בו התבטא בהערכה רבה אודותיו: {{ציטוטון|השמועה המעציבה מפטירת מר אביו - האיש הדגול מרבבה, בגבורת עזו לאחוז בצואר אויב ושודד מערכת ישראל ובחניתו יכריתנו, באמרי פי דעת ידע להתיצב בהרצאות נכונות, לפני מלך מלכי רבנן, עמודי התורה וגאוני יעקב זצ"ל, ובידו השכיל לערך מטעמים לבני ישראל, להבינם שרש פרה ראש ולענה הבא ממעין נרפש, ולהזהירם מלהלכד ברשת מזימת צבועים, עמל ויגע להגן על ילדי תום, ולעוררם ברוח גאון לב ישראל סבא, פטירת הרב יעקב ז"ל עשתה עלי רושם מדאיב ומכאיב, תנצב"ה}}{{הערה|שם=רייצ|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' ר.}}.
  
 
== ספריו ==
 
== ספריו ==
*אחת ממהלומות המחץ שהנחית הגר"י ליפשיץ על ספרות ה"השכלה", שנואת נפשו, היא יצירתו בת שלושת הכרכים: "זכרון יעקב", שהסירה את הלוט מעל פני היסטוריה יהודית בת 100 שנים תמימות, שהסופרים המשכילים סילפוה ביודעין{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf]}}.
+
*"'''זכרון יעקב'''" - פרקי זכרונותיו, הכוללים תולדות יהודי רוסיה מתק"כ עד תרנ"ו, ובהם יוצא להגנת היהדות הנאמנה נגד המשכילים{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_28294_22.pdf ראה כאן]}}. יצאו לאור אחר פטירתו ע"י בנו ר' נטע, בשלושה חלקים. בתחילת החלק הראשון מכתבי ברכה נגדולי ישראל, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, שכותב לו: {{ציטוטון|ספר מר אביו ז"ל "זכרון יעקב" מאד ינעם לי קרוא בו, אשר בטח הרבה ימצא בו הנוגע לכלל ישראל, דברי ימי צרותיו מכאוביו ומצוקותיו מבית ומבחוץ, ועם זה גאון עמנו, עם אלקי אברהם בחבת תורתו ודתו, מהלך רוח מדריכיו עם קדש וגאוניו, צור לבבם, ואדירת דעתם, עבודתם, שאיפתם ונחמתם, אשר ישמח ויעודד לב לכל בן העם הקדוש הזה, ומה גם מורי דעה ועסקני הכלל}}{{הערה|שם=רייצ}}.
*תולדות יצחק.
+
*'''תולדות יצחק'''
*מחזיקי הדת.
+
*'''מחזיקי הדת'''
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:רבני ליטא|ליפשיץ יעקב]]
 
[[קטגוריה:רבני ליטא|ליפשיץ יעקב]]

גרסה מ־22:19, 30 בנובמבר 2020

ר' יעקב ליפשיץ מקובנה (ה' טבת תקצ"ח - ערב ראש השנה תרפ"ב) היה מזכירו האישי של הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור (קובנר), שהיה פוסק הדור בתקופתו. שימש בעסקנות הכלל למען יהדות רוסיה במשך כשישים שנה, ולחם בעוז נגד תנועת ההשכלה. עבד בשיתוף פעולה עם רבותינו נשיאנו, אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ, שהתבטאו בהערכה אודותיו ואודות פעילותו.

פעולותיו עם אדמו"רי חב"ד

בפעולותיו של ר' יעקב לטובת הכלל היהודי, נעשו בעיקר עם נשיאי חב"ד; אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ. הוא השתתף בביטול גזירות הממשלה ברוסיה ובפולין, בריבוי פעולות להרבצת תורה וחיזוק הדת, במלחמתו הקשה ב"מחדשים" שזממו לחבל בכרם ישראל ובתנופה שהעניק להתארגנות עם התורה כאחד מראשוני המייסדים של אגודת ישראל.

בראשונה התכתב עם אדמו"ר המהר"ש, בפרטים שונים, לאחר שהתחילו הפרעות ביהודים בעיירות רוסיה, בשנת תר"מ ואילך, נוסד ועד יהודי בפטרבורג לטכס עצות להשקטת הפרעות. ראש הועד ר' נפתלי הערץ גינזבורג קרא אסיפת יהודים לפטרבורג באלול תרמ"א, על פי רשימת הקרואים שהבין בעצמו, מעסקנים הקרובים ללבו, והאספה לא הוכתרה בהצלחה. אחר כך נקראה אספה שנייה לאייר תרמ"ב, ונכתב לקהלות ישראל ברוסיה שיבחרו מתוכם נציגים. וכשקיבל הידיעה על דבר האסיפה השניה, ועל בחירת נציגי הקהלות, כתב על כך לרבנו, ועוררו להשתדל בדבר הנבחר מפלך וויטבסק, שליובאוויטש שייכת אליו. על כך השיב לו רבינו במכתב תודה לבבי "כי טוב ויפה עשה להודיע דבר בעתו". וממשיך לבקש "כמו כן יבוקש לימים הבאים להודיע מתהלוכות העניינים אשר יודעו בהקדם"[1].

בתקופת ועידת הרבנים עת"ר וההכנות אליה, עזר לאדמו"ר הרש"ב יחד עם בנו אדמו"ר הריי"צ, בעבודתו ונסיונו כמזכיר ושלוחא דרבנן. הוא היה זה ששלח את המכתבים ליעדים השונים, על פי ציווי של אדמו"ר הרש"ב, סגנן את המכתבים, ברר, מיין וכו'. בנוסף לכך היה נוסע בשליחותם של אדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל מזה לזה ומזה לזה להעביר שליחויות שונות, שלח דו"חות ומידע לרש"ב ועוד פעולות שונות. באגרותיו של אדמו"ר הרש"ב הוא נזכר עשרות פעמים. ברוב הפעמים הוא נזכר בר"ת "יה"ל" - י'עקב ה'לוי ל'יפשיץ[2].

גם את בנו ר' נטע, היה משתף בעבודתו, והיה משתתף בעבודתו של אביו לעזרה לאדמו"ר הרש"ב ושאר גדולי ישראל. באגרות אדמו"ר הרש"ב הוא מכונה בשם: "החרוץ בן יה"ל"[3].

לאחר פטירתו כתב אדמו"ר הריי"צ מכתב תנחומין לבנו ר' נטע, בו התבטא בהערכה רבה אודותיו: "השמועה המעציבה מפטירת מר אביו - האיש הדגול מרבבה, בגבורת עזו לאחוז בצואר אויב ושודד מערכת ישראל ובחניתו יכריתנו, באמרי פי דעת ידע להתיצב בהרצאות נכונות, לפני מלך מלכי רבנן, עמודי התורה וגאוני יעקב זצ"ל, ובידו השכיל לערך מטעמים לבני ישראל, להבינם שרש פרה ראש ולענה הבא ממעין נרפש, ולהזהירם מלהלכד ברשת מזימת צבועים, עמל ויגע להגן על ילדי תום, ולעוררם ברוח גאון לב ישראל סבא, פטירת הרב יעקב ז"ל עשתה עלי רושם מדאיב ומכאיב, תנצב"ה"[4].

ספריו

  • "זכרון יעקב" - פרקי זכרונותיו, הכוללים תולדות יהודי רוסיה מתק"כ עד תרנ"ו, ובהם יוצא להגנת היהדות הנאמנה נגד המשכילים[5]. יצאו לאור אחר פטירתו ע"י בנו ר' נטע, בשלושה חלקים. בתחילת החלק הראשון מכתבי ברכה נגדולי ישראל, ביניהם אדמו"ר הריי"צ, שכותב לו: "ספר מר אביו ז"ל "זכרון יעקב" מאד ינעם לי קרוא בו, אשר בטח הרבה ימצא בו הנוגע לכלל ישראל, דברי ימי צרותיו מכאוביו ומצוקותיו מבית ומבחוץ, ועם זה גאון עמנו, עם אלקי אברהם בחבת תורתו ודתו, מהלך רוח מדריכיו עם קדש וגאוניו, צור לבבם, ואדירת דעתם, עבודתם, שאיפתם ונחמתם, אשר ישמח ויעודד לב לכל בן העם הקדוש הזה, ומה גם מורי דעה ועסקני הכלל"[4].
  • תולדות יצחק
  • מחזיקי הדת

הערות שוליים

  1. אגרות קודש אדמו"ר המהר"ש, ע' כה.
  2. ראה באגרות קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', לפי המצויין במפתח השמות.
  3. קודש אדמו"ר הרש"ב חלק ב', ע' תרל.
  4. 4.0 4.1 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א', ע' ר.
  5. ראה כאן