הבדלים בין גרסאות בדף "אור הוי' (ז"א)"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
כתית למאור (שיחה | תרומות) (תיקון קל) |
מ (החלפת טקסט – "קטגוריה:חסידות" ב־"קטגוריה:תורת החסידות") |
||
| (9 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה. | "אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת [[ז"א]], כי בחינת ז"א הן המידות העליונות ב[[עולם האצילות]], אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה. | ||
| − | + | ולדוגמה, ב[[יום ראשון]] מששת ימי בראשית האירה [[מידת החסד]], ולכן נברא בו האור. | |
| − | ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים - בין הגשמיות והרוחניות. | + | ב[[יום שני]] האירה [[מידת הגבורה]], ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין [[מים]] למים - בין הגשמיות והרוחניות. |
| − | וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה | + | וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד ל[[ספירת המלכות]] שענינה לצמצם את האור). |
| − | "הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - [[פנימיות הכתר]]. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת התפארת שבה, כפי שמקבלת מבחינת [[עתיק]]. | + | "הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - [[פנימיות הכתר]]. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת ה[[ספירת התפארת|תפארת]] שבה, כפי שמקבלת מבחינת [[עתיק]]. |
| − | ==מקורות | + | ==מקורות לעיון:== |
| − | *[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים ( | + | *[[אור התורה]] בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (ל[[אדמו"ר מהר"ש]]) - הובא בספר המאמרים [[תש"ח]] הוספה ג'. |
{{סגל}} | {{סגל}} | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:ספירות]] | [[קטגוריה:ספירות]] | ||
[[קטגוריה:עולמות]] | [[קטגוריה:עולמות]] | ||
| + | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||
גרסה אחרונה מ־06:22, 21 באוקטובר 2020
במושג "אור הוי"ה" כלולים שתי בחינות:
"אור" מורה על בחינת התפארת, שהוא עיקר בחינת ז"א, כי בחינת ז"א הן המידות העליונות בעולם האצילות, אשר ענינם להאיר אור ולהשפיע בבריאה.
ולדוגמה, ביום ראשון מששת ימי בראשית האירה מידת החסד, ולכן נברא בו האור.
ביום שני האירה מידת הגבורה, ונברא הרקיע ויהי מבדיל (ומגביל) בין מים למים - בין הגשמיות והרוחניות.
וכן הוא בכל המדות - ז"א דאצילות, הנה, כל יומא ויומא עביד עבידתיה, כאשר המדות האירו אור ופעלו בבריאה (בניגוד לספירת המלכות שענינה לצמצם את האור).
"הוי'" - בפנימיותו - מורה על בחינת עתיקא קדישא - פנימיות הכתר. ולפי זה, "אור הוי"ה" - משמעותו היא, ההארה של שם הוי', והיינו, בחינת ז"א (ובעיקר) בבחינת התפארת שבה, כפי שמקבלת מבחינת עתיק.
מקורות לעיון:[עריכה]
- אור התורה בא עמוד שא. מאמר איתא במדרש תילים (לאדמו"ר מהר"ש) - הובא בספר המאמרים תש"ח הוספה ג'.
- (חלק מהחומר בערך נלקח מהספר "ערכים בחסידות")
