הבדלים בין גרסאות בדף "תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע"
(←פתיח) |
(←צוות התלמוד תורה: תיקנתי שגיאות) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
*מנהלת טכנית - יפעת חלק. | *מנהלת טכנית - יפעת חלק. | ||
*מזכירה - ענת שושנה . | *מזכירה - ענת שושנה . | ||
| − | *יועץ חינוכי - הרב | + | *יועץ חינוכי - הרב חנוך קלוגמן. |
| − | *אחראי תחזוקה - ר' | + | *אחראי תחזוקה - ר' אהרון כהן. |
'''מחנכים''' | '''מחנכים''' | ||
*כיתה א' - הרב נועם אפרתי. | *כיתה א' - הרב נועם אפרתי. | ||
*כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק. | *כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק. | ||
| − | *כיתה ב' - הרב | + | *כיתה ב' - הרב אפרים חרמ"ץ. |
*כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]]. | *כיתה ב' 2 - הרב [[רפאל בכר]]. | ||
| − | *כיתה ג' - הרב | + | *כיתה ג' - הרב שמואל אצרף. |
*כיתה ג' 2 - הרב רפאל לוין. | *כיתה ג' 2 - הרב רפאל לוין. | ||
| − | *כיתה ד' - הרב | + | *כיתה ד' - הרב צבי ראובן. |
| − | *כיתה ד' 2 - הרב | + | *כיתה ד' 2 - הרב שמעון דהאן. |
| − | *כיתה ה' - הרב | + | *כיתה ה' - הרב מרדכי מנור. |
| − | *כיתה ה' 2 - | + | *כיתה ה' 2 - הרב מענדי אלישביץ. |
| − | *כיתה ו' - הרב | + | *כיתה ו' - הרב אלעזר הלל. |
| − | *כיתה ו' 2 - הרב | + | *כיתה ו' 2 - הרב יוסף יצחק קעניג. |
*כיתה ז' - הרב מנחם כהן. | *כיתה ז' - הרב מנחם כהן. | ||
| − | *כיתה ז' 2 - הרב | + | *כיתה ז' 2 - הרב יוסף ישראלי. |
*כיתה ח' - הרב בצלאל חדד. | *כיתה ח' - הרב בצלאל חדד. | ||
'''מורים מקצועיים''' | '''מורים מקצועיים''' | ||
| − | *הרב | + | *הרב עדי אהרונוב. |
*הרב יצחק פרץ. | *הרב יצחק פרץ. | ||
| − | |||
}} | }} | ||
גרסה אחרונה מ־10:17, 9 במאי 2024
| תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע | |
|---|---|
 תלמידי תלמוד תורה חב"ד בבאר שבע בתהלוכת ל"ג בעומר בתלמוד תורה | |
| אפיון | ממ"ח |
| תאריך יסוד | אלול תשס"ה |
| מיקום | באר שבע |
| מייסד | הרב ניצן חלק |
| מנהל גשמי | הרב ניצן חלק |
| מספר תלמידים | 370 |
תלמוד תורה מעיינות חב"ד באר שבע הינו מוסד חינוך חב"די מצליח, המונה כ-370 תלמידים, החל מכיתה א', ועד לכיתה ח'. בתלמוד תורה גם קיימת מסגרת 'חינוך מיוחד'.
המוסד נוסד בשנת תשס"ד, כבית ספר קטן, בשנת תשע"ב, עבר התלמוד תורה למתחם מפואר ומרווח והוא משרת את ילדי באר שבע, אופקים, נתיבות, שדרות, דימונה והסביבה.
תוכן עניינים
היסטוריה[עריכה]
בשנת תשס"ה, היה צורך בפתיחת תלמוד תורה שייתן מענה הולם לילדי אנ"ש באר שבע והסביבה זאת לאחר שבית הספר לבנים עוזיאל לא נתן מענה הולם מבחינה רוחנית וגשמית.
את המשימה נטל הרב ניצן חלק שהיה בבעלותו את בית הכנסת היכל דוד בשכונת נווה זאב בעיר והחל להכשיר את המקום שיהיה הולם לקליטת תלמידים, היה צורך באישור השכנים על הקמת מוסד חינוכי והרב ניצן החל להחתים את תושבי הרחוב ורוב רובו חתם, אך נתקל בשכן אחד שסירב בכל תוקף.
שנת הלימודים תשס"ו הייתה בפתח ואי אפשר להתחיל בשיפוצים בלי אישור השכן הסרבן, אך הרב ניצן לא התייאש ופנה שוב לאותו שכן בתשעה באב תשס"ה פחות מחודש לתחילת שנת הלימודים הרב ניצן הגיע לביתו ופתח בתחנונים שיסכים לחתום, אותו שכן ראה בחדשות את גירוש גוש קטיף שהתרחש באותו יום בדיוק, וכשראה את המראות הקשים פרץ בבכי וחתם על האישור.
כנגד כל הסיכויים, בא' אלול תשס"ה נפתחה שנת הלימודים בבית הספר הקטן בו למדו כ-30 ילדים בכיתות א'-ד', והמוסד היה בניהולו של הרב ניצן ואחיו הרב אייל חלק, והמורים היו: רפאל בכר, אלעזר הלל, איתן אליהו והרב אייל חלק.
בשנת תשס"ח, במעמד ילדי התלמוד תורה שכלל אז כבר כ-60 ילדים, הונחה אבן הפינה להקמת משכנו החדש של התלמוד תורה שיכלול שני מבנים גדולים בעלי שתי קומות לכיתות התלמידים ועוד מבנה ארוך שבו ישכנו המשרדים. לאחר כשלוש שנים, בתחילת שנת הלימודים תשע"ב הושלמה בנייתו של התלמוד תורה, והמקום החדש אפשר קליטה של עוד כ-100 ילדים.
בתחילת שנת הלימודים עוד לא נסלל כביש הגישה לבניין, והתלמידים ירדו מההסעות ברחוב המקביל. רק לאחר חודש תשרי נסלל הכביש ועיריית באר שבע נתנה לו את השם "מעיינות חב"ד".
בשנת תשע"ו עבר המבנה שיפוץ נוסף ונרכשו עוד שני מגרשי ענק בצמוד לבניין התלמוד תורה ובשנת תשע"ט נחנך בניין מפואר חדש, אולם ספורט, חדר מחשבים ועוד 6 מגרשי כדורגל לרווחת התלמידים.
אל צוות התלמוד תורה, מצורפים בנפרד כיתות לחינוך מיוחד, המנוהלות על ידי צוות מורות מנוסות שעברו הכשרה מקצועית בתחום, ומטפלות במסירות בילדים המתקשים, בכיתות הגבוהות בחינוך המיוחד יש מלמדים.
פעילויות ומבצעים[עריכה]
זיכויים לספרים[עריכה]
לאורך השנה כולה, מתקיימת בתלמוד תורה שיטת ניקוד ופרסים מיוחדת, הנותנת לילדים אפשרות לצבור נקודות תמורת הצטיינות בהנהגה ובלימודים, וקבלת שוברים לקניית ספרים. כל זיכוי- 4 שוברים.
את הזיכויים והשוברים פודים התלמידים תמורת ספרים במשרד המנהל, המשקיע באופן אישי בקניית ספרים איכותיים, שיעניקו לילד ידע חסידי, ויעשירו את ספרייתו.
מיד עם קבלת הספר תמורת הזיכוי, מקבל הילד הקדשה מכובדת על הספר מאת המלמד, ובצירוף חתימתו האישית. המימון של הפרסים, מגיע מכיסיהם הפרטיים של צוות התלמוד תורה, דבר המורה על האכפתיות הרבה והקשר האישי בין המורים לתלמידים.
מבצעי חורף[עריכה]
מידי שנה בשנה בחודשי החורף הקרים, מנצלת הנהלת התלמוד תורה את העובדה שהתלמידים מסתגרים בתוך הבנין מפני הקור והגשם, ופותחת במבצעי לימוד ושינון תחרותיים נושאי פרסים יוקרתיים, של ספרים בשווי אלפי שקלים.
בכל שנה בוחרת ההנהלה נושא אחר, ומפיקה חוברת מושקעת בנושא הנלמד, הערוכה במיוחד לרמתם של הילדים, ומעוצבת באותיות גדולות ומאירות עיניים, המוסיפות לילדים חשק בלימוד.
בסיום המבצע, נערך טקס מכובד באולם המפואר של בית הכנסת השוכן הקומה העליונה של בנין התלמוד תורה, ובו מוענקים הפרסים והתעודות למצטייני המבצע.
במבצעים שהתקיימו בשנים האחרונות נכללו הנושאים:
- הלכות תפילה.
- ברכות הנהנין.
- לחיות משיח.
- מבצע הקהל.
- אהבת התורה[1].
- מתקשרים לרבי
- הקהל
שינון משניות בעל-פה[עריכה]
מבצע הלימוד העיקרי של התלמוד תורה, הינו מבצע 'שינון משניות ותניא בעל-פה', בו מושקעים מיטב הכוחות והמוחות, והוא כולל את כל התלמידים מבלי יוצא מן הכלל.
במהלך המבצע, משננים התלמידים עשרות אלפי משניות בעל-פה, ומאות פרקי תניא. המסדרונות הומים מתלמידים הנבחנים אצל חבריהם על החומר ששיננו, ואף בשעות שאחר הלימודים ניתן להבחין בקיהלות בתלמידים הרותמים את מרצם לשינון.
בעבר, המבצע לא היה מוגבל בכמות המסכתות שאפשר להיבחן עליהם, והיו תלמידים ששיננו את רוב הש"ס משניות. במהלך השנים, הגיעה הנהלת התלמוד תורה לידי החלטה להפחית את רמת התחרותיות ולקבוע סף של מסכתות עליהם אפשר להיבחן, כאשר עיקר התחרותיות מתמקדת באיכות השינון, דבר הנבדק באמצעות מבחני מיוחדים בכתב בהם נבחנים התלמידים על מסכת שלימה ברצף, כשהם צריכים להשלים מילים שהושמטו במכוון מהמשנה.
כמיטב המסורת, טקס סיום המבצע וחלוקת הפרסים והתעודות משולב עם טקס סיום שנת הלימודים, ומתקיים באולם המתנ"ס של מגדל העמק, בהשתתפות הורי התלמידים, ובמעמד רבנים מכל רחבי האזור הבאים ליטול חלק במעמד החשוב.
הפסקה חסידית[עריכה]
הצוות החינוכי של התלמוד תורה מעודד פעילות עצמאית מטעם התלמידים, ולאורך השנה מפעילים התלמידים מסגרות לימוד לחבריהם בכיתה מיוחדת הנקראת "כיתת הסדרים":
- סדר חת"ת רמב"ם - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה, במסגרתו לומדים התלמידים את השיעור היומי - הראשון שהוקם בתלמוד תורה וביוזמת התלמידים בשנת תשס"ז ופועל מאז ברציפות.
- סדר לימוד רמב"ם - סדר לימוד יומי בשעת ההפסקה במסגרתו לומדים את הפרק אחד ליום ברמב"ם.
צוות התלמוד תורה[עריכה]
הנהלה
- מנהל התלמוד תורה - הרב ניצן חלק
- סגן מנהל - הרב יוסי ישראלי.
אנשי צוות
- מנהלת טכנית - יפעת חלק.
- מזכירה - ענת שושנה .
- יועץ חינוכי - הרב חנוך קלוגמן.
- אחראי תחזוקה - ר' אהרון כהן.
מחנכים
- כיתה א' - הרב נועם אפרתי.
- כיתה א' 2 - הרב יוסף יצחק פיק.
- כיתה ב' - הרב אפרים חרמ"ץ.
- כיתה ב' 2 - הרב רפאל בכר.
- כיתה ג' - הרב שמואל אצרף.
- כיתה ג' 2 - הרב רפאל לוין.
- כיתה ד' - הרב צבי ראובן.
- כיתה ד' 2 - הרב שמעון דהאן.
- כיתה ה' - הרב מרדכי מנור.
- כיתה ה' 2 - הרב מענדי אלישביץ.
- כיתה ו' - הרב אלעזר הלל.
- כיתה ו' 2 - הרב יוסף יצחק קעניג.
- כיתה ז' - הרב מנחם כהן.
- כיתה ז' 2 - הרב יוסף ישראלי.
- כיתה ח' - הרב בצלאל חדד.
מורים מקצועיים
- הרב עדי אהרונוב.
- הרב יצחק פרץ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ מפני אילוצים שונים לא הופקה חוברת לימוד למבצע זה, והוא התקיים בחודשי הקיץ.
