שינון תניא בעל פה

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
(הופנה מהדף תניא בעל פה)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידי חב"ד לאורך כל הדורות נהגו לשנן בעל-פה את ספר התניא, תוך דיוק רב על היצמדות מוחלטת לאותיות התניא, ושימת דגש על לימוד י"ב פרקיו הראשונים של ספר התניא. בשינון זה טמונות סגולות נפלאות, וביניהם: טהרת האויר, זיכוך הנפש, שמירה מפני מחשבות זרות, תיקון לחטאות-נעורים, והתקשרות לרבותינו נשיאינו.

חשיבות השינון והחזרה ברחוב[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ משווה את חזרת אותיות התניא בעת ההליכה ברחוב להתגלות ה' על הר סיני במתן תורה[1].

אדמו"ר הריי"צ מוסיף ומספר[2], שכאשר אדמו"ר ה'צמח צדק' נקרא לאסיפת הרבנים בפעטערבורג, ביקר אצל ציון אמו והעתיר רחמים להצלחת שליחותו. אמו, הרבנית דבורה לאה, ביקשה למענו ברכה מהבעל שם טוב, והבעש"ט ענה לה: "כתיב ויהי חִתַּת אלוקים", חת"ת ראשי תיבות חומש תהילים תניא, והבקיא באותיותיהם נשבר כל ההעלמות וההסתרים".

אדמו"ר הרש"ב התבטא[3]: "פרק תניא בעל פה מביא שפע ברכה והצלחה".

דיוק באותיות התניא[עריכה]

בשינון התניא בעל-פה, ישנה הקפדה מיוחדת לדייד ולדקדק לחזור את המילים בדיוק כפי שהן כתובות בספר התניא, מבלי לשנות אף אות או הגה. ההסבר המקובל לכך בפי החסידים הוא מפני שספר התניא הינו ה"תורה שבכתב" של החסידות, וכן מפאת ההשקעה הרבה שהשקיע אדמו"ר הזקן בכתיבה המדוייקת של התיבות[4].

באגרת כ"ק אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב[5] אודות סדר הלימוד של התלמידים שבהדרכתו כותב כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "בחזרת התניא בעל פה יש להיזהר שלא להבליע גם איזה אותיות".

אף באגרות קודש של הרבי מוצאים אנו דרישה נחרצת לעמול בשינון מדוייק של תיבות התניא באותיותיהם[6]: "כיון שמזכיר במכתבו אשר יש אצלו שגיאות בחזרת פרקי התניא (שהוא התורה שבכתב דתורת החסידות, כמבואר במכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בספר קיצורים לתניא) הרי שעליו להשתדל לתקן השגיאות! ויתחיל בזה תיכף בקבלת מכתב זה".

הדרכה לשינון אצל חסידים[עריכה]

אצל חסידי חב"ד נוהגים להרגיל את הילד לחזור תניא בעל-פה כבר מגיל הינקות. רבים מהחסידים נוהגים לחזור באוזני הילד את הפרק הראשון בספר התניא עוד קודם שהוא מתחיל לדעת לדבר, וזאת על מנת להשריש אצלו את חשיבות השינון.

גם במוסדות החב"דיים מושרשת כבר מינקות חשיבות השינון בעל-פה של ספר התניא, באמצעות מבצעי שינון נושאי פרסים לתלמידים הנבחנים על פרקי תניא בעל-פה. בחינוך הבלתי-פורמאלי, מקבל נושא זה הדגשה מיוחדת, כאשר בקייטנות, בקעמפים ובמועדוניות המנוהלות על-ידי חסידי חב"ד מקבלים הילדים (בהוראת הרבי) עידוד רב לשנן מספר רב ככל היותר של פרקי תניא, כחלק מתחרויות ומפעילויות.

כפי הוראת אדמו"ר הריי"צ לר' ניסן נמנוב (צוטט לעיל), ישנם ישיבות חב"דיות בהם שינון התניא בעל-פה הינו חלק מסדרי הישיבה, וישנם ישיבות בהם פרקי התניא מהווים תנאי חשוב בקבלת התלמיד לישיבה.

המשפיע הנודע ר' מענדל פוטרפס, היה דורש מתלמידיו ללא הרף ללמוד ולשנן את פרקי התניא, עם דגש מיוחד על 'הקדמת המלקט' וי"ב הפרקים הראשונים. התלמידים היו צריכים לגשת להיבחן אצלו בדייקנות מופלגה מבלי להחסיר אף הגה[7].

סגולות הלימוד[עריכה]

שינון פרקי התניא, והחזרה עליהם בעת ההליכה ברחוב, מהווה על פי דברי רבותינו נשיאינו סגולה נפלאה לריבוי ענינים הקשורים בעבודת ה'.

התקשרות לרבי[עריכה]

במענה לא' ששאל את הרבי בעת ה'יחידות' כיצד ניתן להתקשר לרבי, ענה הרבי[8]: ""תלמד תניא בעל-פה ותחזור על זה ברחוב, וכך תהיה מקושר אלי, כי גם אני חוזר תניא ברחוב".

טהרת האויר[עריכה]

בלוח 'היום-יום...'[9], מביא הרבי את דברי אדמו"ר הריי"צ: "חיי האדם תלויים באויר שסביבו. בלי אויר אי אפשר לחיות, ולפי סוג האויר שנושמים - כך הם החיים. כאשר חיים באויר של תורה ומצות - אלו חיים בריאים, כאשר חיים באויר של כפירה - הרי אלו חיים בלתי בריאים עם נטיה מתמדת לחלות במחלות מדבקות. הרפואה הכללית-בסיסית הראשונה לכך היא לטהר את האויר.. כשנמצאים בחנות, הולכים ברחוב, נוסעים ברכבת ואומרים אותיות של תורה, מטהרים בכל את האויר".

סגולה לבריאות[עריכה]

בהוספות ללקוטי שיחות חלק ט"ז[10] נדפס מענה הרבי שלימוד הפרקים הראשונים של שער הייחוד והאמונה מהווה סגולה מיוחדת לפעול לבריאות הגוף בכלל, ובריאות הרגליים בפרט: ".. כיון שהענין קשור ברגל של הגוף, שהוא קשור ומתאים לרגל של הנשמה - הוא הענין האמונה ומצוות הצדקה, כדאי היה שידע בעל-פה לכל הפחות הפרקים הראשונים משער הייחוד והאמונה לרבינו הזקן".

עצה לפיזור הנפש[עריכה]

לא' שהתלונן אצל הרבי על פיזור הנפש, הואיל הרבי לענות[11]: "ילמוד בעל-פה התחלת פרק מ"א בתניא, ומזמן לזמן יחזור גם כן בדיבור את השורות [מתחילת הפרק עד לתיבות] "והנה ה' ניצב עליו כו' אם עובדו כראוי"".

עצה לספיקות באמונה[עריכה]

"במענה על מכתבו בו מתאונן על מצבו ברוחניות, וברפט על מה שלפעמים נופלים לו ספיקות באמונה וכו'... - הסגולה לזה הוא להרבות באמירת אותיות התורה, ושיהיו חקוקות במחשבתו, לידע אותן בעל-פה, היינו איזה ענינים מן התורה, ובפרט משניות ותניא"[12].

עצה למחשבות זרות[עריכה]

במקום אחר באגרות-קודש[13] כותב הרבי לא' שמתלונן על מחשבות זרות המבלבלות אותו: "כבר מלתו אמורה בראשית והתחלת כל הארבעה חלקי שולחן ערוך, "שיויתי ה' לנגדי תמיד".. ומהנכון בכדי לחזק פעולת ההתבוננות בהאמור, שילמוד עד שידע בעל פה ריש פרק מ"א אשר בספר תניא קדישא, עד לדף נ"ו עמוד ב, תיבות "לפני המלך"".

בנוסף לאמור לעיל, מביא הרבי את לימוד התניא כסגולה לענינים נוספים כגון תיקון המידות[14], זיכוך הנפש והיפטרות מכף הקלע[15], הינצלות ממידת הכעס[16], תיקון לחטאות נעורים[17], ועוד.

עזרים לשינון התניא בעל-פה[עריכה]

בשנת תשמ"ה, יצא לאור הספר "סימני האמרים" על ידי הוצאת אשכול בירושלים, שנועד לסייע למשננים את ספר התניא, באמצעות תיבות רמז המזכירות בקצרה את הענינים המבוארים בפרטיות בפרקי התניא.

בשנת תשנ"ח, יצא לאור הספר "אותיות איתן", על ידי הוצאת מעיין, ובו נדפסו ראשי התיבות של ספר התניא, מחולקים לפי השיעורים היומיים של שנה פשוטה, ונועד לחזרה ובחינה עצמית על פרקי התניא. לנוחיות הלומדים, נדפס הספר בפורמט קטן, להקל על נשיאתו ועל קיום הוראות רבותינו נשיאינו לחזור על פרקי התניא בעת ההליכה ברחוב.

לקריאה נוספת[עריכה]

מבוא לספר אותיות איתן.

הערות שוליים

  1. ספר השיחות תרח"ץ, עמ' 251, בשם אביו כ"ק אדמו"ר הרש"ב.
  2. נדפס בספר קיצורים והערות לספר לקוטי אמרים, רשימה י' אות י"ז.
  3. מובא באותה רשימה שבהערה דלעיל.
  4. אצל חסידים מסופר כי אדמו"ר הזקן התייגע במשך שבוע שלם על מנת להחליט האם לכתוב תיבת מסויימת עם ו' החיבור(!)
  5. אגרות קודש שלו, אגרת ג'כו.
  6. אגרות קודש ח"ו עמ' שנד.
  7. א' מתלמידיו סיפר שפעם נפגש עם ר' מענדל בחתונה מסויימת, כשמונה שנים לאחר שסיים את חוק לימודים בישיבה בכפר חב"ד. ר' מענדל ניגש אליו וסטר לו על לחיו כשהוא תובע ממנו: "עדיין יש לך חוב אצלי..."
  8. ר' מענדל, עמ' 108.
  9. י"א טבת.
  10. עמ' 588.
  11. אגרות קודש, חלק ד' עמ' תלב.
  12. אגרות קודש ח"ו עמ' קכג.
  13. חט"ז עמ' רסג.
  14. אגרות קודש ח"ו עמ' שט.
  15. לוח "היום-יום...", ז' טבת.
  16. אגרות קודש ח"ו עמ' שנז (באידיש).
  17. אגרות קודש חלק י"ד עמ' ריב.