שיחה:יעקב ישראל קנייבסקי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

למחוק את הערך[עריכה]

בקשר עם מלחמתו עם הרב נאה להעיר שבספרי אגרותיו - "קרינא דאגרתא" "הוא פסק על עצמו" שאין לו יד ורגל בשו"ע!...

נשוא הערך ממקימי 'יתד נאמן'. סיבה מספיקה למחוק את הערך. פיני 22:45, 13 במרץ 2010 (UTC)

ושמא הקשר החב"די מצדיק ערך? המלצתי, להוסיף זאת בינתיים למיזם "הרבי וגדולי ישראל". --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 23:01, 13 במרץ 2010 (UTC)
ערך צריך שיהי' על כל אחד. לא להיחפז, הערך רק בתחילתו. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
הסטייפלר ומבצע ס"ת של הרבי] לתשומת הלב העורכים. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 05:58, 14 במרץ 2010 (UTC)
כאן נכתב כי הוא ממקימי דגל התורה פיני 08:01, 14 במרץ 2010 (UTC)
כדאי לעיין גם כאן:
ובקיצור מדובר במי שתמך במפלגה ועיתון אשר לחמו ללא הפסקה ברבי שלנו, כן, ברבי שלנו, אבינו מורנו. פיני 08:04, 14 במרץ 2010 (UTC)
וז"ל של המשועמם שכתב את ויקפידיה: בבחירות תשד"מ, הצטרף לרב שך והודיע "אני ובני ביתי נצביע ש"ס" ובכך נפתח המהלך שהוביל לפיצול אגודת ישראל והקמת דגל התורה לקראת בחירות תשמ"ט.
ויש לדייק מזה קצת שהיה לו שייכות למהלך, שהרי רצה להצביע ש"ס... אך אין מוכרח ממש שהיה לו שייכות.
ובכל אופן השייכות שהיתה לו לרבי וההכנעה, מאפילה על מעט השייכות שהיתה לו לדגל (אם) --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 08:06, 14 במרץ 2010 (UTC)
חוצמזה שהמניעות שהיו לו לפתיחת העיתון, לא היו מאותם מניעות של נגד חב"ד אלא מניעות אחרות. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)
הסטייפלער היה ממקימי יתד ודגל, שנשאו את דגל הלחימה ברבי, ולזה קוראים הכנעה לרבי? ואולי גם תכתוב על ר"י פונוביז' שהרי הוא ניסה להיות ר"י בלוד (עכ"פ לפי שמועות), וכך גם על לורנץ, שפעם ראה חסיד חב"ד ולא הרגו, וגם על רביץ שמפעם לפעם נפגש עם חסידי חב"ד. החב"דפדיה יהיה מכלול של ערכים חסידיים וליטאיים, זה יהיה מרתק ואובייקטיבי מאוד, דמוקרטיה בנוסח המזוכיסטים. פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)
הכנעה לרבי? במה זה התבטא? פיני 08:17, 14 במרץ 2010 (UTC)

צריך גם לשקול הפסד מול שכר, חבל שקשריו עם הרבי לא יוזכרו בגלל פרשיה כואבת. זה הפסד שלנו לא להזכיר - כל דבר שיש מזה תועלת לחב"ד. מסתמא ראית את הקישור לעיל, ויש עוד הרבה חומר למשתמש:חסיד. בסיום העריכה - תביע את דעתך שוב, אין מה ךמהר לשום מקום, הערך לא יברח. 

מלבד זאת שכמו שאמר משתמש:חסיד - ערך צריך להיות על כל אחד. כמו שהרבי אמר שבספרייה יהיו גם ספרים שנגד היהדות... --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 08:08, 14 במרץ 2010 (UTC)

אז מי שיודע שיצור קטגוריה: שונאי חב"ד, יריבי חב"ד, שונאים ואוהבים כאחד, שונאים חלקית, אוהבים חלקית. וכך נוכל לכתוב ערכים על המן, אביגדור, קוטלר, גפני, וגם לרב מזוז, הרב עובדיה יוסף הראי"ה קוק ואחרים יהיו קטגוריות מתאימות יותר מאשר "ידידים". פיני 08:27, 14 במרץ 2010 (UTC)
מסכים בהחלט עם פיני! אין מקום לערך על אדם שהקשר שלו לחב"ד מסתכם בביקור חד פעמי ואני מתפלא שכ"כ מהר שכחתם על "חב"דפדיה:מיזמי חב"דפדיה/הרבי וגדולי ישראל", שם יש מקום לכל מי שהרבי אמר לו שלום ו/או כיו"ב. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 09:50, 14 במרץ 2010 (UTC)
על סמך מה אתם חושב זה קשר חד פעמי? יש הרבה חומר. ראה כה שורות משתמש:חסיד הכין. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 13:28, 14 במרץ 2010 (UTC)
נקודות זכות:
  • קנה אות בספר תורה של משיח

נקודות חיכוך:

  • תמך בכל דבר וענין בגיסו החזו"א, והאחרון לחם בחב"ד בכמה נושאים.
  • יחד עם גיסו נלחם בר"ח נאה, ובעיצומה של מלחמה, לא נמנעו מלזלזל בפסקי אדמוה"ז.
  • יצא בקריאה נגד תהלוכות ל"ג בעומר
  • ממקימי יתד – עיתון שלחם ולוחם ברבי
  • ממקימי דגל התורה – מפלגה שלחמה ולוחמת ברבי.

פיני 13:38, 14 במרץ 2010 (UTC)

ועיתון כפר חב"ד, בימים הכי 'בוערים' (לורנץ, אוזן המן וכו'), מצא לנכון לכתוב עליו כתבה יפה ומכובדת, תוך איזכור שהוא נלחם (כן, מה שאתם שומעים...) בשך וחבורתו, יתמו חטאים. כ"ד מנחם אב תשמ"ה, גליון מס' 204, עמ' 15, תחת הכותרת "הגה"צ רבי יעקב ישראל קנייבסקי זצ"ל", ותמונת ענק ה'מרוה' על רבע עמוד. אנחנו יותר 'קנאים' מטובי' בלוי במ"מים? Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לתשומת לב כולם, חיים נהרר, פיני וכו' - על כל אחד צריך שיהי' ערך, מהמן הרשע, דרך אביגדור המלשין, דוד יצחק גינזבורג, חנוך הענדל הבלין וכן, גם פישל שניאורסון..ולעניין כמות החומר - החומר שיכנסב לערך במהלך הלילה יהווה ערך יפה ומכובד. חבו רגע קט. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

השתדל להתמקד קודם בהוספת הקשר החב"די. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 18:11, 14 במרץ 2010 (UTC)

למחוק הערך לא יאה.זה חבדפדיה לא מתנגדיה. נכתב ע"י 69.114.174.196 ששכח לחתום את שמו.  :::: אים יש ערך עליו וודאי וק"ו שצריך ערך על בנו ר' חיים יבלט"א דור השביעי - שיחה 18:31, 16 באוגוסט 2016 (UTC)

הוספת חומר[עריכה]

למשתמש:חסיד - יוצר הערך.

לפניך חומר על הסטיפלר. ברור את המתאים:

בתקופה בה התפלל ר' זלמן לייב אסטולין בבית הכנסת של הרה"ג ר' יעקב ישראל קנייבסקי, המכונה 'הסטייפעלער', נוכח הסטייפעלער לעמוד על גדולתו בתורה, והיה מחבבו ומקרבו ביותר. לא פעם היה ניגש אליו אחר התפילה לדבר עימו בלימוד. בכלל, כשהיה ר' זלמן לייב ניגש אל הסטייפעלער, היה האחרון נעמד לכבודו, והיו מתווכחים מי ישב ראשון. כך כיבדו זה את זה.

שניהם היו משוחחים בקביעות בדברי תורה - מספרים מכריו - הר"ר יעקב ישראל קנייבסקי נהנה מאוד מחברתו, וביניהם נוצרה קביעות בלימוד. מדי כמה ימים היו מעלים סוגיות שונות שהיו דנים בהן בלהט.

אף את בר-המצוה של בנו ר' דוד אליהו, כיבד הסטייפעלער בנוכחותו, ואף העניק לחתן הבר-מצווה דורון דרשה".

פעם, כשהיה הסטייפעלער עטור עדיין בטלית ותפילין", סיפר ר' זלמן לייב, "התאספו סביבי כמה מהאברכים וביקשו לשמוע דברי תורה. היה זה בשבוע של פרשת ויקרא, ואמרתי להם מהספרים הקדושים את הנאמר על המילים המסיימות את הפרשה "לאשמה בה", שהם ראשי תיבות של המילים "לא-ל אשר שבת מכל המעשים ביום השביעי", ומלמד שכששומרים את השבת, נמחלים ה"לאשמה בה" החטאים (ראה שבת קיח, ב - "כל השומר שבת אחת כהלכתה נמחלים לו עוונותיו"). השתדלתי לדבר בקול נמוך, שכן ידעתי שהסטייפעלער אינו מחבב "ווערטלעך" שאינם מיוסדים על הש"ס ופוסקים. אך דווקא בפעם זו הוא שמע ממקומו על המדובר, ניגש אלי ובקשני לשוב ולומר את הראשי תיבות. בלא אפשרות להשתמט חזרתי באוזניו על הדברים. כששמע זאת, הודה לי מאוד ואמר לי "שימחת אותי בדברים אלו, מאחר שזמן רב הטרידני כיצד פרשת ויקרא מסתיימת במילים "לאשמה בה", היפך הכלל שמסיימים בטוב; אך כעת תירצת על קושייתי, שאין זה מדבר על אשמה אלא להיפך על שמירת השבת"...

בנו הרה"ג ר' חיים קנייבסקי שליט"א, אף הוא שוחח עמו פעמים רבות ומרוב התרשמות מאישיותו, שלח את בניו שילמדו אצל הר"ר זלמן לייב בזמני ההפסקות שלהם. הוא אף הגיע לנחמו כאשר ישב שבעה לאחר פטירת זוגתו הרבנית רייזל ע"ה.

תודה. כבר נמצא אצלי בארגז החולי שלי. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!


מקורות[עריכה]

השתדלתי לתקן. פיני 21:06, 14 במרץ 2010 (UTC)
לחסיד, מחקת כמה ציטטות, וברצוני להבין:

"ורוב רבני ארץ ישראל אשר הגנו על השיעורים שהיו נהוגים בכל העולם בכל הדורות". לדעתך רוב העולם נוהג כחזו"א? "החזו"א בפלפוליו בנושא השיעורים, לא בחל מלזלזל בפסקי אדמוה"ז, ועל כך לא מחל לו הגר"ח נאה כפי שמעידים זקני ירושלים" זה לא נכון?פיני 21:57, 14 במרץ 2010 (UTC)

מאד נכון. אלא ש-לא קשור לערך על הסטייפלר אלא: לאברהם חיים נאה/שיעורים/אברהם ישעיהו קרליץ. נקודה. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
ומה בדבר הציטוט הראשון. סימן שאלה. --בהצלחה! חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 06:20, 15 במרץ 2010 (UTC)
לחסיד - כתבת: "עם זאת, יש מבני משפחתו[7] הטוענים כי קריאה זו לא הייתה על דעתו" וכמקור - נכדו הרב ברים. היכן אמר זאת? פיני 07:52, 15 במרץ 2010 (UTC)
שמעתי מפיו. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
הכחשת הנכד בפני "חב"דפד", קצת חלשה לעומת חתימה במודעה שפורסמה בפומבי. פיני 21:40, 15 במרץ 2010 (UTC)
א. אולי הגיע הזמן לכתוב כאן את השקפת התורה. על פי תורתינו הקדושה, וכנפסק על ידי הכהן הגדול החפץ חיים, כאשר שומעים לשון הרע על תלמיד חכם, חובה לדונו לכף זכות גם אם על פי מראה קשה להאמין בכך.

הסיבה לכך היא פשוטה וברורה: התורה אינה מכחישה את המציאות ואת הסברא, אלא הסיבה שהתורה מצווה לדון אותו לכף זכות, היא מפני שעל פי סברת התורה שנתן הקב"ה, אז רחוק הדבר מלהאמין שתלמיד חכם יעשה דבר נגד רצון השי"ת, ולכן יותר מסתבר לומר שהשמועה על עבירה שעשה ח"ו אינה אמת, מאשר לומר שאכן תלמיד חכם שתורתו וחכמתו שלו ית' ברבבו - יעשה דבר רע.

ואצלינו בחב"ד כידוע, אין מושג של סברות עצמיות כלל - נגד התורה! וכן אנו רואים מהגמרא "בכדי חנטהו" וכו' איך יכול להיות שיעקב אבינו לא מת, הרי חנטוהו, ומתרצת הגמרא: מקרא אני דורש. ומכאן אנו למדים: שכל הקושיות מכח סברות חזקות ככל שיהיו, אינם תופסים מקום כאשר יש פסוק בתורה, מוטב לומר שמציאות דחוקה ואינה מובנת, מאשר לומר שהפסוק קשה ואינו מובן (כמו שאומרים השוטים עפ"ל).

לכן מלכתחילה הגישה כלפי אדם כמו הסטייפלר, שעמל בתורה יומם ולילה, וחכמתו הנפלאה בתורה ניכרת מתוך ספריו, גם צדקתו והתבטלותו לחסידות ידועים, וכל דבר שלילי שאמרו עליו אינו נאמן על פי התורה, עד שיהיו שני עדים כשרים.

ב. ובפרט שידוע שהיה חרש בסוף ימיו, ואמרו וחתמו הרבה דברים משמו, ודווקא המעשים שאנשים בעצמם ראו ושמעו מפיו היו בתכלית ההיפוך למחלוקת נגד חב"ד - כמוזכר בגוף הערך. --ראשית ואחרית שלום - סוכת (שיחת) שלום 23:18, 15 במרץ 2010 (UTC)

החרשות שלו גרמה לאנשי בליעל פורקי עול לנצלו, נעבאך. זהו ג"כ ביאור הנכד לעניין (אגב, איני בטוח שאכן הי' זה ברים, אנסה לברר אצל עוד שהיו באותו מעמד). ועם כל הצער זהו גם הביאור שלי למקרה שמופיע ברמז בשיחה:הרבנית נחמה דינה, ואכמ"ל, וד"ל וגל. Mashiach.jpg --בהצלחה, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

לעריכה?[עריכה]

מדוע? מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!

אכן מוזר. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:05, 29 באפריל 2010 (UTC)
הסיבה האמתית היא שחששתי מביטוים שגוים, ונתלתי בחוסר מושלמות הערך מבחי' לשונית. באם נראה לכם שתכני הערך הם בסדר, ניתן להסיר את התבנית. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:19, 29 באפריל 2010 (UTC)
האם תוכל להסביר את דבריך ולו במילה? --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:22, 29 באפריל 2010 (UTC)
א. כאן תוכל לראות בעיית ניסוח שתיקנתי ויש עוד רבים כאלה. ב. סיבת הצבת התבנית הייתה בעיקר מחשש לביטויים רגישים ופוגעניים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:25, 29 באפריל 2010 (UTC)
הערך נכתב מתוך 'להיכה בין הטיפות', ולענ"ד אין ניסוחים שכאלה. מתי אבוא ואראה פני אבינו מלכינו?, חסיד חב"ד - שוחחו עימי!
גם לי נראה כך. אגב, אני שמח לראותך דואג על כבודם של גדולי התורה. אשמח אם תעבור על הערך שעל גיסו החזון איש, ותראה שהחשש לכבודו של הסטייפלר, הינו כאין וכאפס לעומת הדברים שנכתבו על החזון איש. יש לדעת שלא כל בקורת שהרבי אמר ביחידות בחריפות על החזון איש, ראוי לציטוט ולפרסום מלא. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:32, 29 באפריל 2010 (UTC)
אכן, כל דבר נאמר לגופו ולא כל אמירה היא עובדה אנציקלופדית. באם יש הסכמה לגבי "אוירת" הערך, ניתן להסיר את התבנית. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:47, 29 באפריל 2010 (UTC)
מצידי יש הסכמה. משיח נאו! חסיד חב"ד - שוחחו עימי! - היום ט"ו באייר ה'תש"ע מקבלים פני מלכינו!
הערך נכתב לכאורה באופן היותר מכובד שיכול להיות. עכשיו צריכים לטפל בערך על החזון איש. אשמח אם תעבור קצת על הערך (למרות עיסוקיך הרבים עד מאוד....) --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 14:49, 29 באפריל 2010 (UTC)
אשתדל. אני עובד בסדר חשיבות יורד. כרגע אני עסוק בערכים אדמו"ר הזקן ובעקבותיו ספר התניא. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 14:57, 29 באפריל 2010 (UTC)
אתה רציני? סדר יורד? היה כאן מי שטען שהחזו"א נחשב מה"ראשונים". טוב כנראה שבכל אופן אתה חושב שהוא קצת פחות מאדמוה"ז. פיני · (טובת הזולת) 15:01, 29 באפריל 2010 (UTC)
די לליצנות. אדה"ז היה בדרגא של נביא ותנא (כמאמר הקדושת לוי). והחזון איש, לפי עדותם של גדולי דורו, ג"כ היה בדרגה גבוהה ביותר. בגירסא הראשונה של הערך עליו תוכל לראות הדמיה שלו לראשונים ע"י גדולים.
ומה עם הערכה לאדם שלמד תורה ביראת שמים כל ימיו ביגיעה בלתי מושגת כלל??
בקשר לעזרתו של חיים, צריכים לייצר עוד כמה 'חיים נהר', וחסל. --ענוים, הגיע זמן גאולתכם! היום ט"ו באייר ה'תש"ע שָׁלוֹם - סוּכַּת (שיחת) שָׁלוֹם 15:04, 29 באפריל 2010 (UTC)
אכן. תוכל ליצור בעצמך ע"י קריאת ההנחיות הרבות בויקיפדיה העברית. קישורים בארכיון אולם הדיונים. --חיים נהר ¤ (שׂיג ושׂיח) 15:09, 29 באפריל 2010 (UTC)

משוב[עריכה]

הסיפור המובא בהערת שוליים מס' 1 מספר תולדותיהם של צדיקים, מובא בספר הביוגרפי על הרב קנייבסקי, שכחתי את שמו, שי"ל ע"י בני משפחתו. כמו"כ ידוע שהיה גם הולך לשולחנותיהם של אדמורי"ם. את הגאון מטשעבין הוא העריץ באופן נפלא ביותר, ובעת חליו כתב בכתב ידו מודעה להתפלל על "שר התורה" ותלה אותה בבית הכנסת שלו ("לדרמן"). 185.24.207.249 02:49, 9 בנובמבר 2017 (UTC)