פתגם חסידי

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כתב יד קודש מהרבי בו מזכיר פתגם מרבותינו נשיאינו: בתוכן כתבו [= ניצול הנסיעה לרבי כראוי] - יבקש המשפיע שי' שלו שיבארוהו פתגם נשיאינו - שלאחרי תשרי צריך פאַנאַנדערפאַקן [= לפרוק] את החבילה שקיפלו בתשרי וכו' (מענה הרבי לרב שלום דובער וולפא)

פתגם חסידי (חסידישע ווארט) הוא רעיון חסידי עמוק המובע באמצעות פתגם קצר וקליט. רבותינו נשיאינו הפליגו במעלת הפתגם החסידי, וטענו כי בכוחו להחיות נפשות.

הפתגם החסידי נפוץ בעיקר בחסידויות פולין, שם נהגו האדמו"רים להלהיב את החסידים באמצעות פתגמים קולעים. אחד הידועים שבהם היה האדמו"ר רבי מנחם מענדל מקוצק שנודע בחריפות לשונו.

חשיבות הפתגם החסידי[עריכה]

אדמו"ר הריי"צ התבטא[1]: "פתגם חסידי ודאי טוב, וסיפור חסידי ודאי נחוץ".

במקום אחר מובא, כי "פתגם חסידי מביא לצלילות הדעת ומנקה את הלב"[2], וכן כי "חסיד אמיתי מסוגל לחיות בנועם של גן עדן במשך שנים רבות מכוחו של פתגם חסידי אחד"[3]

חשיבותו של פתגם חסידי אינו רק כאשר הוא נאמר על ידי רבותינו נשיאינו, אלא גם פתגמים שנאמרו על ידי חסידים, כפי שמקובל בשם ר' אייזיק מהומיל: "יש לשמוע פתגם חסידי ממלמד וללמוד אותו כשם שלומדים פתגם של רבי"[4], ובאותה משמעות מאדמו"ר הריי"צ: "כל תנועה שראו אצל רבי וכל פתגם ששמעו מחסיד - יש בכוחם להחיות ממש, כמו שאנו רואים במוחש"[5], וזאת משום ש"בכל ווארט ובכל תנועה של זקני החסידים משתקפת מהותם העצמית"[6].

אף שחסידות חב"ד שמה דגש על התבוננות ואריכות דווקא, ולא הסתפקה בפתגמים בלבד, הרי שהפתגמים תפסו מקום בחינוך החסידי, כפי שמעיד אדמו"ר הריי"צ: "הדרך של חסידים היתה שהיו חיים עם אימרה ("וואָרט"), לא חיפשו אריכות. אימרה היתה מספיקה"[7], ו"חסידי חב"ד לדורותיהם מתחנכים מאבותיהם ואבות אבותיהם בדרכי החסידות, 'לחיות' עם פתגם של עבודה"[8].


לאורך השנים חזר הרבי על אחדים מפתגמיהם של רבותינו נשיאינו והפך אותם למורה דרך בעבודת ה'. אחת הדוגמאות לכך היא הפתגם "חשוב טוב יהיה טוב" של אדמו"ר הצמח צדק או פתגמו של הרבי מהר"ש[9]: "העולם סבור שכאשר אין אפשרות ללכת "ארונטער" אזי הולכים "אריבער", ואני סבור אשר מלכתחילה אריבער".

מטבעם, הפתגמים החסידיים הינם קולעים וחריפים, וכפי שהסביר זאת אדמו"ר הריי"צ ש"כל קיצור - יוצא בחריפות מסויימת"[10].

חזרת פתגמי רבותינו נשיאינו[עריכה]

במכתבו המפורסם של הרבי לקראת יום השנה הראשון לאחר הסתלקות הרבי הריי"צ, הורה הרבי לחסידים לבקר בבתי כנסיות ולחזור פתגם ממנו.

ליקוטים ופרסומים[עריכה]

הליקוט הראשון של פתגמים חסידיים נעשה על ידי הרבי בעצמו בספרו היום יום, כאשר ליקט והתאים פתגמים ללוח השנה מתוך אוצר כתביו של אדמו"ר הריי"צ. לאחר פרסומו של הלוח לשנת תש"ג, החל הרבי לערוך ליקוט לשנה נוספת, אך ליקוט זה לא הושלם, והפתגמים שנלקטו צורפו למהדורות הבאות של לוח היום יום.

מאוחר יותר, נלקטו פתגמים מרבותינו נשיאינו על ידי הרב אברהם חנוך גליצנשטיין במדור מיוחד בסדרת הספרים אוצר סיפורי חב"ד.

עם הוצאתו לאור של שבועון כפר חב"ד, הוקדש מדור מיוחד בראש הבטאון לליקוט פתגמים מרבותינו נשיאינו בקשר עם הפרשה. את המדור ליקט וערך במשך שנים רבות הרב אלתר אליהו פרידמן.

בהמשך לכך, עם התחלת הוצאתו לאור של עלון שיחת השבוע, נוסף בו מדור 'מן המעיין' בו לוקטו פתגמים חסידיים מכלל זרמי החסידות.

בשנת תשנ"ג נלקטו הפתגמים על ידי הרב פרידמן, קוטלגו וסודרו לפי מדורים, ויצאו לאור בשני כרכים.

כיום מופיעים מדורים המלקטים פתגמים מרבותינו נשיאינו גם בשבועון בית משיח, ובעלונים נוספים.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

הערות שוליים

  1. לקוטי דיבורים, חלק ג-ד, עמ' 618.
  2. היום יום כ"ב תמוז.
  3. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק א' עמוד תרטו, בשם אדמו"ר הרש"ב.
  4. תולדות יצחק אייזיק עמוד 99.
  5. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ה' עמוד קנב.
  6. לקוטי דיבורים בלה"ק ח"ג עמוד 740.
  7. שיחת יום א' דחג הסוכות תש"י, ספר השיחות עמוד 367.
  8. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ט' עמוד שי.
  9. אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק א עמוד תרי"ז
  10. לקוטי דיבורים בתרגום ללשון הקודש, חלק א' עמוד 94.