עיגול

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

עיגול הוא התחום הממלא את הצורה הגאומטרית - המעגל.

המאפיין הייחודי בעיגול, שהמרחק ממרכז העיגול שווה בכל נקודה במעגל.

העיגול בתורת הקבלה[עריכה]

בנוגע לתורת הקבלה קיים המושג של עיגולים ויושר וכדוגמה למקיף ולאין סוף. המושג מובא בספרי האריז"ל ללא הסבר, אך בתורת החסידות מובאים הסברים על מהותם של העיגולים[דרושה הבהרה].

העיגול בחסידות[עריכה]

העיגול משמש כדוגמא נפוצה ובסיסית ביותר בהבנת ענינים רוחניים שלמעלה המופשטים מגשמיות, כמשל.

כמו כן העיגול הוא צורה בסיסית בבריאה, ומקובל כי "אין ריבוע ממעשה בראשית", כל הנבראים הגשמיים בצבא השמים, כדור הארץ השמש והירח כולם עגולים. באור החיים על פרשת בראשית מבואר כי סיבת הדבר היא מכיון שכל הנבראים כלתה נפשם לבוראם, ולכן יש הכרח שהחיות הטמונה בכל הנבראים תהיה קרובה במידה שווה בכל חלקי העיגול - למאציל העליון, וזו היא אחיזת הנבראים וקיומם.

העיגול בענייני הגאולה[עריכה]

בנוגע להשגה בגדלות ה' שתהיה בימות המשיח משמש העיגול כדוגמא, שכמו שענינו של העיגול הוא שאין לו סוף, כך ההשגה בגדלות ה' תהיה באופן של "מחול לצדיקים", כמחול שהוא עגול ואין לו סוף, מכיון שההתבוננות באלוקות "הנה אלקינו זה" על ידי ברואיו ונבראיו הנפלאים אין לה סוף, וכאשר אדם מגיע לדרגה מסוימת הרי שהדרגה שלמעלה ממנה נחשבת לגביו כ"אלקות" שאינה מושגת וכן הלאה[1].

בתרבות החסידית[עריכה]

המסורת החסידית מספר על סטודנט צעיר ששאל את הרבי בפגישת יחידות לצורך מה על האדם להאמין באלוקים, ומה הדבר יועיל לו בחייו האישיים. הרבי הוציא ממגירת השולחן דף ועט וביקש מהסטודנט לשרטט עיגול מדוייק. לאחר מספר נסיונות כושלים, הרבי נתן לסטודנט מחוגה ובעזרתה הוא הצליח בקלות לשרטט עיגול שלם וסימטרי.

לאחר שהצליח, הרבי הסביר לו שהמחוגה היא הדוגמה הטובה ביותר, שכאשר לאדם יש ציר מרכזי יציב סביבו הוא פועל ויוצר - הוא מצליח להגשים את רצונותיו ולהתקיים על פי מסלול חיים מסודר, אך בלא האמונה הדבר קשה עד בלתי אפשרי.

הערות שוליים