נחל איתן
נחל איתן הוא מושג המוזכר פעמים רבות בתורת החסידות, ובא לבטא שפע הנובע כתוצאה מיחוד בין חכמה לבינה.
תוכן עניינים
משמעות המושג[עריכה]
נחל הוא כינוי ידוע לשפע היוצא מספירת הבינה, הממשיכה שפע מספירת החכמה המכונה בריבוי מקומות נקודה או מעיין מכיון שהשפע שבה סתום ואינו מתגלה ללא ספירת הבינה.
השפע עצמו היורד מספירת הבינה, הוא אור הדעת המאיר לתוך ששת המידות הנרמזות באות ו של השם הוי"ה[1].
"איתן" הוא כינוי לספירת החכמה. ממספר סיבות נקראת בחינת 'חכמה' שבנשמה 'איתן'[2]:
- א. עניין החכמה הוא תוקף ההתקשרות באלוקות.
- ב. אותיות אית"ן מורות על עתיד[3], כי היום נמצאת בחינה זו בגלות ותתגלה רק לעתיד לבוא. למרות זאת, מעין גילוי זה שייך גם היום:[4] ע"י רחמים בעניין גשמי - צדקה.
גילוי זה מתרחש על ידי יחוד אותיות י - ה שבשם הוי"ה, שמכוונות כנגד החכמה והבינה[5].
בעבודת השם[עריכה]
בקונטרס אחרון - פרק ז' מבאר אדמו"ר הזקן[6] מעלה בצדקה שטרם הוזכרה, שהיא ה"נחל איתן" הממשיך את עצם הנפש[7] בלב.
איתן הוא ביטול הנשמה לאלוקות שיתגלה רק לעתיד לבוא, אך הצדקה משולה לנחל, שממשיך מעין גילוי זה בלב גם היום.
ההסבר לכך הוא שהתעוררות רחמים רבים על ניצוץ אלוקות שבנפשו מגלה בלב את הביטול של עצם הנפש, אלא שהתעוררות הרחמים לבד אינה מספקת וצריך גם פעולה ממשית של "אתערותא דלתתא" - נתינת צדקה בפועל.
ראה גם[עריכה]
הערות שוליים
- ↑ ליקוטי תורה ראה יח, ב: ובחי' וא"ו של שם הוי' הוא בחינת נחל איתן, שמבחי' איתן הנ"ל יורד בחי' נחל בחי' המשכה למטה למקום מדות שבלב שנחלקין לשש בחינות, והוא בחי' וא"ו להפכם לקדושה ואח"כ לבחי' ה' אחרונה בחי' מחשבה דבור ומעשה שהם כנגד ג' קוין שבה' אחרונה, והוא בחי' תורה שבע"פ מלכות פה קרינן לה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה
- ↑ מבוארות בקונטרס אחרון
- ↑ מבחינה דקדוקית: אלך, ילך, תלך, נלך.
- ↑ במקומות אחרים מוסבר שזהו ע"י התעוררות רחמים על ניצוץ אלוקות שבנפשו, אבל בקונטרס אחרון פ"ז מדגיש שאין זה מספיק וצריך גם לתת צדקה בגשמיות.
- ↑ ראה למשל ליקוטי תורה מצורע כה, ב: ועוד יובן ענין זה ממ"ש במ"א בד"ה ראה אנכי בענין נחל איתן היינו חיבור בחי' י"ה תרין רעין. ונחל איתן הוא ההמשכה מבחי' איתן שנמשך ומתפשט בו"ה שהוא בחי' המדות והלבושים מחשבה דבור ומעשה
- ↑ על פי הנביא עמוס.
- ↑ בחינת "איתן" שבנשמה.
