משה זלמן שניאורסון (כפר חב"ד)

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
משה זלמן שניאורסון, על הטרקטור.

ר' משה זלמן שניאורסון (י"א כסלו תרצ"ה-ט' סיון תשס"ב) היה מחנך וחקלאי תושב כפר חב"ד.

תולדות חיים[עריכה]

ר' משה נולד בכפר הרא"ה לר' ישראל יוסף שניאורסאהן ורעייתו בי"א כסלו תרצ"ה, שם משפחתם המקורי היה קזרונבסקי, אך מכיון שנאלצו להחליף שם המשפחה מחמת הצקות מאת הערבים, התייעצו ברבי, שאמר שמכיון שהם נכדים של הרבנית מנוחה רחל (בת אדמו"ר האמצעי), יקראו לעצמם בשם שניאורסון.

התחתן עם עוזית בת הרב משה סגל.

כבחור, עסק בחקלאות ב"כפר הרואה" תחת הרב משה צבי נריה. הרבי עודד אותו להמשיך לעסוק בחקלאות. אח"כ הוא היה שם מחנך והיה מורה לגמרא. בביתו לאחר הלימודים היה מלמד "תניא" את התלמידים, וכך קירב אותם לחסידות. אחד התלמידים שלו אז הוא היום הרב יהודה אלחרר רב קהילת חב"ד בעמנואל.

הרבנים בישיבה ב"כפר הרואה" לא התנגדו לעצם לימוד ה"תניא", רק טענו שלא טוב שזה לא במסגרת הלימודים המסודרת.

בסופו של דבר "זרקו" אותו משם, כי קרב תלמידים לדרך חסידות חב"ד.

אחרי שפיטרו אותו, הרבי עודד אותו במכתבים, והורה לו להמשיך בחינוך ב"רשת אהלי יוסף יצחק". ואכן היה מנהל ביה"ס ב'מעברות' ליד רחובות משנת תש"כ, עד שנת תשכ"ז. לאחר מכן עסק בחינוך בביה"ס חב"ד באור יהודה, ולאחר מכן עסק בחינוך במוסדות יחד עם הרב זמרוני זעליג ציק בבת ים.

בני הזוג שניאורסון נוסף על משפחתם העניפה של 20 ילדים, היה ביתם תמיד פתוח לרווחה לאורחים ואף גידלו מספר ילדים ממשפחות שלא יכלו לגדל את ילדהם.

במבצעים[עריכה]

לר' משה היה 'ריקשה' בעלת תלת גלגלים. יחד עם תבלט"א רעייתו היו נוסעים פעמיים בשבוע ל"ביקורי בית" ביישוב 'אור יהודה'. היו נכנסים לבתים מזדמנים, ומשוחחים על חינוך, כשרות, טהרת המשפחה, בדיקת מזוזות, הדלקת נש"ק, וכל דבר הקשור לחיזוק היהדות.

הציור של הזוג שניאורסון ופניהן המאירות של ר' משה ורעייתו היו כובשים לבבות ופותחים דלתות לכל עניני תורה ומצוות.

הרצאותיו על אופן הכנת הדבש שנמסרו לא פעם בבתי ספר אנטי דתיים, היוו פתח להמשך פעילות חב"דית בביתי הספר.

פטירתו[עריכה]

ביום ראשון ח' סיון תשס"ב בבוקר יצא אוטובוס של כ-20 איש מתושבי כפר חב"ד לנופש מאורגן בן מספר ימים בים-המלח. במהלך השהות במקום נפל ר' משה בבריכת גפרית, נחבט בראשו ונפצע קשה.

ר' משה פונה לבית רפואה שמה נלחמו על חייו, אך באותו לילה ט' סיון נפטר בגיל 68.

לוויותו יצאה מכפר חב"ד להר המנוחות בירושלים.

החסיד הכוורן[עריכה]

היה כוורן זקן בכפר חב"ד, שמו היה שמעון קורוליצקי. באותו זמן הוא סגר את עסק הכוורות שלו, ור' מוישה כתב לרבי בשאלה האם יכול לעסוק בתחום זה. הרבי נתן לו ברכה על כך, והמחנך הוותיק הפך להיות ה"כוורן" של הכפר.

מכתבו של הרבי בו הוא מעודד את משה להשקיע בעבודת המשק.

עסק הכוורות והדבש התפתח מאוד ונעשה לאחת הכוורות הגדולות ברחבי הארץ. ר' משה התחיל עם כ 30 כוורות וכיום מנהלים משפחתו כ 800 כוורות.

מכיון שהיו שנים שבנם מזג האוויר לא אפשר לדבורים ליצור דבש, פיתח ר' משה את המשק גם לחוות דגים.

מאחורי הדבש[עריכה]

ביותו מורה, נהג ר' משה לקחת את התלמידים על הטרקטור, לברך 'ברכת האילנות' בחודש ניסן. היה מסביר לתלמידים על הדבורים, תהליך ייצור הדבש, הקשר לפריחה וכדומה.

פעם התבטא אחרי סיור כזה: "לא ייתכן שתלמידים לא ידעו על זה". הוא הכין שתי כוורות שקופות, ובקומה העליונה בבית פתח מעין "מאחורי הדבש" ב'קטן'. זה היה בעצם הגרעין של "מאחורי הדבש" של היום.

בתו שושי ובעלה ר' שלמה ריבקין נקראו על ידו לפתח את התערוכה "מאחורי הדבש" לראשונה, שמח מאוד שמשאלתו התגשמה.

עם השנים אחרי פטירתו התפתחתה התערוכה מאוד ואלפי ילדים מגיעים מדי שנה לבקר בתערוכה שמה מקבלים תדרוך באופן חסידי על הדבש והדבורים.

משפחתו[עריכה]

יחד עם זוגתו עוזית הקימו משפחה של 20 ילדים, גודל המשפחה עורר תשומת לב רבה בקרב הארץ.

מצבת ר' משה זלמן שניאורסון

קישורים חיצוניים[עריכה]