שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
==הקשר עם המאבק בתנועת חב"ד==[[קובץדהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ', בהם:פיקרסקי חתום על הפסק דיןתקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמב"ם היומי, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילונים, תהלוכות לילדים בל"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד.JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הפסק-דין ש[[הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]רבותיו של הרב פיקרסקי, רמלובביץ' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברגעיקר גדול, העריצו בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את הידידות ל[[חסידות מבצעי חב"ד]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]המאבק פרץ לכותרות בשנות השמונים, כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולם. לאחר התפילה ניגש בתגובה פרסם הרב פיקרסקי ואמר לרבי שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"שלום עליכםד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]]שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ'[[התקשרות|התקשר]]' הרב פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד]]. [[יעל הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "א בניסן]] [[ תשנאם יתמהמה חכה לו כי בא יבא"ב]].}}. במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של [[, הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ם]]מלובביץ' לעמוד בו עם מותו.
הרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרביבכל מאבקיו בחב"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חב"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, בכתב ובעל פהאת הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפילין, בנושאים תורניים. תקופה ארוכה היה נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את שאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. ב[[כלימוד הרמב"ד בטבת]] באחת השניםם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוך, סיים הרבי מסכת בש"ס ואמר ב[[התוועדות]] פלפול תורני בנושא יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "חצי שיעורכאילו רק זה חסר לנו עכשיו". כעבור כמה ימים פנה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "אין לכם שום שאלה על ההדרן?
בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך באגרותיו של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשלשך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[יד (בכינוי "ג באלול]] [[תשלהכת הידועה"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"ד.
בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש מלובביץ' אינו אישי (אדמואף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו "ר שליטכופר"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמואת חב"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו ד "חקרי הלכותכפירה ומינות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום שור בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי ) ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את הרביפעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניו. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]8] ועוד.}}.
ב[[שמחת תורה]] שנת [[תשלהמאבק בחב"ו]] דיבר הרבי שילמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונהד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. בעקבות שיחה זו הציע חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב]]נות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צשך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשלהרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "ח]] הודיע הרב פיקרסקי אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים"ת"ח ת"ח . כמו כן, העמיד על הבשו"טנס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. ויההוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, כ"ק רבותינו נשיאינו, ובמלואה".}}מבעלז.
בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]]בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדא, על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "עשה לך רבהעיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. לאחר מכן קרא הרבי אל בצוואתו ביקש הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלולנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב פיקרסקי הסכים ולאחר מכן לנדא הבן, היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שוליים|בשנת תשמחסיד חב"ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמוד מוצהר, ור"ר שליטמ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה"לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש שך ראה במעשה זה יהיה אבילות בציבורמשום קביעת עובדות בשטח, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודםואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא מעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש אף הזכיר את עצמועניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, שאם לא כמו כן, הרי עצם ההרגשה "חש בראשו", מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורההכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. יותר טוב איפואבמקביל, שלא אצטרך לשמור על עצמיפנה לרב חיים שאול קרליץ, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]]בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, ארגן הרבי מעין 'שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ . המערכת הליטאית הנפרדת מכונה "שארית ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי" והיא מתפקדת עד היום.
בשנת [[תשמהסכסוך עם חב"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי, הדפיסו ספר בשם ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"ויהי בישורון מלךאגודת ישראל" שהכיל, בין היתר, מחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ לאחר שהעיתון "הדרת מלךהמודיע" שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמבהשייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ם]] הראשון בשנת [[תשמ"ה]]. בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[הרבי]]. הרב פיקרסקי היה אחד משלושת הרבניםד, יחד עם כפי שדרש הרב [[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], שנקראו ביום [[י"ד בסיוון]] שנת [[תשמ"ח]] לבוא לחדרו של הרבי בעניין הצוואה. בשנת [[תשנ"ב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"ם]] והוא "בחזקת משיח" והם מברכים אותו בברכת "[[יחי המלך]]"שך.
←הקשר עם חב"ד
הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מ"אגודת ישראל", לאחר שהעיתון "המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש הרב שך.
==הרבי הציל אותי==
