33,624
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
המאבק בתנועת חב==ביוגרפיה==[[קובץ:פיקרסקי והרבי.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי יושב מאחורי [[הרבי]] (הראשון משמאל)]]הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של הרבי מלובביץגאוני סוכצ'וב, בהם: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה, תקנת לימוד הרמבה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ם היומיו]] נישא לרעייתו, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילוניםבת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלמפן, תהלוכות לילדים בל"רב העיר ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד'נבה בשויצריה. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבותלאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חבבשנת [[תרצ"ד. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמוניםח]], כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץ' ביקר אותו כנכנע לאומות העולםהשניה. בתגובה פרסם הרב שך את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חב"ד היא עקירת דבר מן התורה. כאשר פתחה חב"ד בקמפיין המשיחי שלהרק לאחר שבע שנים, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מי"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדהבסיום המלחמה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חב"ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק "אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", הרב שך צפה את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ' לעמוד בו עם מותונפגשה המשפחה.
בכל מאבקיו בחבבשנת [[תש"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של חב'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"ד והן בביקורת מקומית על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפיליןא]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], את לימוד הרמב"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוךב[[ברוקלין]], יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיו"[[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.
באגרותיו של הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חב"ד (בכינוי "הכת הידועה"), בהם הוא מתפלמס עמה, ודורש להתרחק מחסידי חב"דפיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו נפטר ב[[חודש אלול]] שנת [[תשנ"כופר", ואת חב"ד "כפירה ומינות") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניוב]].[8]
המאבק בחב==הקשר עם חב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים==[[קובץ:פיקרסקי חתום על הפסק דין. חסידי JPG|שמאל|ממוזער|250px|חתימת הרב פיקרסקי על הפסק-דין ש[[הרבי]] בגדר [[בחזקת משיח]] (חתימתו מסומנת בחץ)]]רבותיו של הרב פיקרסקי, ר' אריה צבי פרומר ור' אברהם ויינברג, העריצו את [[אדמו"ר הזקן]] ומהם קיבל את הידידות ל[[חסידות חב"ד טענו כי מאבקו של ]]. בשנת [[תש"י]] הגיע לראשונה ל-[[770]] והשתתף ב[[תפילת מנחה]] עם [[הרבי]]. לאחר התפילה ניגש הרב פיקרסקי ואמר לרבי "שלום עליכם" והם שוחחו מספר דקות בלימוד. לימים סיפר הרב פיקרסקי שאותם דקות הותירו בו רושם עצום ולמרות שהסתופף אצל הרבה גדולי הדור ב[[פולין]], היה זה החוויה ה[[רוחני]]ת שטרם ידע כמוה. מאז '[[התקשרות|התקשר]]' הרב שך איננו מיוחד נגד פיקרסקי לרבי{{הערת שוליים|שם=ראיון|מתוך ראיון ל[[שבועון כפר חב"ד אלא נגד החסידות כולה]]. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח [[י"אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף אחד, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדיםא בניסן]] [[ תשנ"ב]]. כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו}}. הוא צירף למועצת גדולי התורה במשך השנים היה משתתף בקביעות ב[[התוועדויות]] הגדולות של דגל התורה את האדמו[[הרבי]] ובכינוסים וסיומי ה[[רמב"ר מבעלזם]].
בפברואר 1986 החריף העימותהרב פיקרסקי התדיין רבות עם הרבי, לאחר פטירתו של הרב יעקב לנדאבכתב ובעל פה, רב העיר בני ברקבנושאים תורניים. הרב לנדא תקופה ארוכה היה מחסידי חב"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות נכנס פעם בחודש אל הרבי ומציג לפניו את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשושאלותיו והרבי היה משיב לו עליהם. הרב לנדא הבן, היה חסיד חבב[[כ"ד מוצהרבטבת]] באחת השנים, ורסיים הרבי מסכת בש"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חבס ואמר ב[[התוועדות]] פלפול תורני בנושא "חצי שיעור"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדש. במקביל, כעבור כמה ימים פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה אליו הרבי בידידות ושאל אותו: "שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום.אין לכם שום שאלה על ההדרן?
הסכסוך עם חבבשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ד תרם ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם לפרישת הליטאים מבזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערת שוליים|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"אגודת ישראלה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י", לאחר שהעיתון ג באלול]] [[תשל"המודיע" השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב"ד, כפי שדרש ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב שךפיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.
המאבק בתנועת חבבפתח החלק הראשון של ספרו "דהרב שך יצא נגד רבים מחידושיו ותקנותיו של הרבי מלובביץ'חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], בהםהוא כותב: תקנתו שכל ילדה מגיל 3 תדליק נרות שבת בברכה"הגם שאני יודע מך ערכי, תקנת לימוד הרמב"ם היומימה אני, הנחת תפילין ברחובות קריה לחילוניםלבוא לגשת אל הקודש פנימה, תהלוכות לילדים בלאך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש"ג בעומר, פעילות בעניין שבע מצוות בני נח לגויים ועוד. ויכוח מאפיין נרשם ביניהם על הגישה לחוק מיהו יהודי בו ראה בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי מלובביץ' עיקר גדול, בעוד בעיני הרב שך היה החוק פרט שולי בחוק השבות. באופן כללי הייתה גישתו שעל עם ישראל למרכז את מאמציו במסגרת קיום התורה והמצוות האישיים ולא במבצעים רעשניים כפי שראה את מבצעי חבקושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"דר הזקן. המאבק פרץ לכותרות בשנות השמוניםהרבי ענה לו על מכתבו{{הערת שוליים|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], כאשר הרב שך כיונה מדינית גינה את מלחמת שלום הגליל, והרבי מלובביץאגרת ז' ביקר אותו כנכנע לאומות העולםרמ"ב. בתגובה פרסם הרב שך }} והרב פיקרסקי היה מפליא את דעתו כי ביטול השינה בסוכה אצל חסידי חבתשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "ד היא עקירת דבר מן התורהחקרי הלכות" חלק ג'. כאשר פתחה חבבחלק ט' של ספרו "ד בקמפיין המשיחי שלה, ראה בכך הרב שך כפירה בחלק מיחקרי הלכות"ג העיקרים ונזעק למערכה כבדה נגדה, התנגדותו הייתה כפולה: הוא טען כי הדפיס את חידושיו של הרבי מלובביץ' הוא משיח שקר וכי הדגש שנותנת חבבנושא "ד על הצורך והביטחון בביאת המשיח עתה עומדים בסתירה לדברי הנביא חבקוק לא תחסום שור בדישו"אם יתמהמה חכה לו כי בא יבא", ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב שך צפה פיקרסקי את משבר האמונה שעתידים מאמיני הרבי מלובביץ. רובם לא הגיע לידינו{{הערת שוליים|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח' לעמוד בו עם מותותתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.
בכל מאבקיו בחבב[[שמחת תורה]] שנת [[תשל"ד נימק את מאבקו הן בגישה הכללית של חבו]] דיבר הרבי שילמדו [[הלכה|הלכות]] לפני החתונה. בעקבות שיחה זו הציע הרב פיקרסקי לרבי תכנית לימוד ובחינות בהוראה ו[[רב]]נות. תשובת הרבי הייתה: באם משערים שזהו בכח התלמידים שי' . . יהי רצון שיהא בהצלחה רבה . . אזכיר עה"צ". ביום חמישי ל[[פרשת בא]] [[תשל"ח]] הודיע הרב פיקרסקי על הצלחות בבחינה שערך{{הערת שוליים|מענה הרבי היה "ת"ח ת"ד והן בביקורת מקומית ח על התקנה, את הדלקת הנרות לבנות הגדיר כברכה לבטלה, את הנחת תפילין ביקר מחשש שאין גופם של המניחים נקי ואסורים הם בתפיליןהבשו"ט. ויה"ר שיתאימו התלמידים שי' לתקות המייסדים דתומכי תמימים, את לימוד הרמבכ"ם ביקר שיבואו לפסוק הלכה ממנו בלי עיון בשולחן ערוךק רבותינו נשיאינו, יוצאת מן הכלל היא הפעילות על שבע מצוות בני נח אותה ביקר רק מהנימוק "כאילו רק זה חסר לנו עכשיוובמלואה".}}.
באגרותיו של בשנת [[תשמ"ו]] ביקש הרבי שכל אחד יעשה לעצמו [[רב]], על פי דברי המשנה ב[[מסכת אבות]] "עשה לך רב". לאחר מכן קרא הרבי אל הרב פיקרסקי לחדרו ואמר לו שהוא מעוניין שהוא – הרב פיקרסקי – יהיה הרב שלו. הרב שך ישנם מכתבים רבים בנושא חבפיקרסקי הסכים ולאחר מכן היה הרבי שואל אותו לעיתים שאלות הלכתיות{{הערת שוליים|בשנת תשמ"ד ח כשבא לנחם את הרבי לאחר הסתלקות מרת [[חיה מושקא שניאורסון (בכינוי אשת אדמו"הכת הידועהר שליט"א)|חיה מושקא שניאורסון]] שאל את הרב פיקרסקי האם יכול לומר דברי תורה ב[[התוועדות]] ב[[שבת]] בתוך ה"שבעה". הרב פיקרסקי ענה שכיוון שכל שבת הרבי רגיל לדרוש, הרי שאם לא ידרוש זה יהיה אבילות בציבור, שאסור בשבת והרבי אכן אמר [[שיחה]] באותה שבת.}}{{הערת שוליים|בהזדמנות אמר לרבי שכיון שזכה להיות מוסמך על ידי גדולי ישראל מדור קודם, בהם הוא מתפלמס עמהמעיז הוא לפסוק ולבקש מהרבי שישתדל לשמור על בריאותו כי רבים צריכים לו. ענה לו הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר היה אומר שהסימן על אדם בריא הוא שאינו מרגיש את עצמו, שאם לא כן, ודורש להתרחק מחסידי חבהרי עצם ההרגשה "חש בראשו"ד, מוכיחה שמצב בריאותו אינו כשורה. יותר טוב איפוא, שלא אצטרך לשמור על עצמי, מכיון שמלכתחילה אהיה בריא.}}. ב[[התוועדות]] יום [[י' בשבט]] שנת [[תשל"ו]], ארגן הרבי מעין 'בית דין' עם שבעים ואחד דיינים שיפסקו ש[[ארץ ישראל]] שייכת אך ורק לעם ישראל ושאסור למסור שטחים לערבים. במהלך המעמד נאמו אנשים חשובים בפני הרבי. אחד מהם היה הרב פיקרסקי.
הרב שך הדגיש כל ימיו כי המאבק עם בשנת [[תשמ"ב]] לקראת שנת השמונים של הרבי מלובביץ' אינו אישי (אף שבכנס בהיכל התרבות כינה אותו , הדפיסו ספר בשם "כופרויהי בישורון מלך"שהכיל, בין היתר, ואת חבמחידושי התורה של הרב פיקרסקי. חידושי תורה נוספים שלו הודפסו בקובץ "הדרת מלך"ד שיצא לאור ב[[ארצות הברית]] לקראת [[סיום הרמב"כפירה ומינותם]] הראשון בשנת [[תשמ") ואף התפלל עליו בימי מחלתו, את פעולתו האחרונה נימק גם בצורך למנוע משבר אמונה ממאמיניוה]].בספריו היה כותב "המתגעגע להיות בטל לעובדי ה'" כשכוונתו אל [[8הרבי]].
המאבק בחב"ד הוסיף שמן ליחסים העכורים בין החסידים והליטאים בשנות השמונים. חסידי חב"ד טענו כי מאבקו של הרב שך איננו מיוחד נגד חב"ד אלא נגד החסידות כולה. הרב שך הכחיש נמרצות בפומבי את ההאשמה ואף התבטא בחריפות, בנוסח "אני מרים את ידי לשמיים, שאף פעם לא עלתה על דעתי, ולא על דעת אף פיקרסקי היה אחדמשלושת הרבנים, לעורר המחלוקת של חסידים ומתנגדים". כמו כן, העמיד על נס את משרתו בשנות השלושים בישיבת קרלין ואת יחסו החם לתלמידים חסידיים שלמדו בישיבותיו. הוא צירף למועצת גדולי התורה של דגל התורה את האדמו"ר מבעלז. בפברואר 1986 החריף העימות, לאחר פטירתו של יחד עם הרב יעקב לנדא[[חיים חודקוב]] והרב [[ניסן מינדל]], רב העיר בני ברק. הרב לנדא היה מחסידי חבשנקראו ביום [[י"ד, אך נמנע מלהתערב בעימות בגלוי, נמנע מלהתייחס בגלוי לסוגיית המשיחיות, והיה בעל תדמית ציבורית כללית. בצוואתו ביקש הרב לנדא למנות את בנו, רבי משה יהודא ליב לנדא, כיורשו. הרב לנדא הבן, היה חסיד חב"ד מוצהר, ורבסיוון]] שנת [[תשמ"מ בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. הליטאים התנגדו נמרצות למינוי, ודרשו לקיים בחירות לרבנות העיר, אך ראש העיר משה אירנשטיין התעלם מעמדתם והכריז על מינויו ח]] לבוא לחדרו של הרב לנדא הבן לרב העיר עוד במהלך לוייתו של האב. הרב שך ראה במעשה זה משום קביעת עובדות בשטח, ואף התבטא הרבי בעניין בחריפות, (הוא אף הזכיר את עניין המקווה כשיטת בעל התניא שבנה לנדא) במהלך עצרת הבחירות בכיכר הישיבה, ערב הבחירות לראשות עיריית בני ברק, בהם, לראשונה, הציגה דגל התורה מועמד משלה לתפקיד, כמו כן, הכריז כי הליטאים אינם מכירים במרותו של הרב החדשהצוואה. במקביל, פנה לרב חיים שאול קרליץ, בבקשה להקים מערכת קהילתית נפרדת, שתכלול בית דין, מינוי רבני שכונות, מערכת כשרות, רישום נישואין וכו'. המערכת הליטאית הנפרדת מכונה בשנת [[תשנ"שארית ישראל" והיא מתפקדת עד היום. הסכסוך עם חב"ד תרם גם לפרישת הליטאים מב]] חתם על פסק הקובע שהתקיימו אצל הרבי כל סימני ה[[רמב"אגודת ישראלם]] והוא ", לאחר שהעיתון בחזקת משיח"המודיעוהם מברכים אותו בברכת " השייך למפלגה סירב להסתייג מפעילות חסידי חב[[יחי המלך]]"ד, כפי שדרש הרב שך.
שוחזר מעריכה של 109.169.41.122 (שיחה) לעריכה האחרונה של חסידים
'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], [[ניו יורק]]. התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.
==הרבי הציל אותי==
