דרך הלימוד בליובאוויטש

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

בדרכי הלימוד בכלל ישנם דרכים רבים. אך בכללות נחלקת לשני סוגים: עיון - בהעמקה, וגירסא - היינו לימוד במהירות יותר מתוך מטרה לרכוש ידיעות בתורה. בליובאוויטש הושם דגש על הלימוד בעיון.

גודל הנחיצות וההכרח בלימוד העיוני[עריכה]

הרבי מבאר שכשם שבזמן - חיוב מצות תלמוד תורה הוא בכל רגע ורגע, כך גם בכוחות הנפש - חיוב מצות תלמוד תורה שילמוד האדם בכל כוחותיו. מכיון שכך, בלימוד של בקיאות בלבד, גם אם האדם לומד כל הזמן, מכל מקום עסקו בתורה הוא רק בכוחותיו החיצוניים, כח הדיבור, חיצוניות המחשבה וחיצוניות השכל. ולכן מוכרח הלימוד העיוני, אשר דווקא כך האדם עוסק בתורה גם בכוחותיו הפנימיים, כח ההסברה, כח ההעמקה וכח ההמצאה שהם חב"ד שבנפש[1].

לימוד הנגלה בליובאוויטש[עריכה]

לא לשוא אמרו מביני מדע, אשר שיטת החסידות החב"דית משמשת גשר בין "לומדות" העמקנית-ההגיונית ובין סערת הלב והרגש החסידותית. ההעמקה בלימוד בתורת החסידות והשקידה בעבודת התפילה שהצטיינו בזה התלמידים שבישיבות תומכי תמימים, לא מנעו אותם כלל מלהכניס ראשם ורובם בלימוד הנגלה, בש"ס ופוסקים ראשונים ואחרונים שעסקו בזה רוב היום ככולו והרבה תלמידים שמו לילות כימים בשקידה עצומה על דרך הפלא.

הנהגת לימוד הנגלה בישיבת תומכי תמימים נמסרה לראשי ישיבות ומשגיחים, גאונים מופלגים ובעלי מדע בסדר הלימוד(ראה למשל:ר' שמואל ניסנוביץ), והם השגיחו שהתלמידים ילמדו כראוי. את לימוד השטחי המוטעה ופלפול של שקר רחקו בשתי ידים וגם לא נתנו ערך רב לאלה המבצבצים ויוצאים בבקיאות שיטחית בילתי יסודית. הלאו ד"לא תונו איש את עמיתו" יחסו גם כלפי עצמם, לא לבד שלא להונות את זולזו בידיעות שיטחיות ומוטעות, אלא גם שלא לרמות את עצמם הם בידיעות בילתי יסודיות. "אל תהי אץ להעשיר" ו"טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה" היה פתגם שגור בפיהם.

דרך לימוד הנגלה בליובאוויטש[עריכה]

השולחן ערוך של רבינו - כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע - עם הקונטרס אחרון שעליו וספרי שאלות ותשובות צמח צדק נותנים לנו מחזה בהיר מדרך הלימוד הישרה והנרצית. הגאון מסאכאטשאוו - בעהמ"ח ס' אגלי טל ושו"ת אבני נזר - הביע פעם למקורביו אשר דרך ושיטה בלימוד לקח לו משו"ע הרב ומהקונטרס אחרון שעליו.

אדמו"ר הרש"ב כתב בשנת תרס"ד את הקונטרס "עץ חיים", ושם ביאר את סדר הלימוד הנרצה בגפ"ת ופוסקים, לכל אלה החפצים להגיע לאמיתתה של תורה. סדר הלימוד שכותב שם בקצרה: ההרחקה מלימוד המוטעה ופלפול בלתי יסודי, המסירה ונתינה בהבנת שקלא וטריא דסוגיות הש"ס ודברי רש"י ותוספות וטעמיהם וסברותיהם של כל אחד באופן בהיר, לברר כל סוגיא או הלכה בכל פרטיה על ידי ההעמקה בדברי הראשונים וגדולי האחרונים לברר וללבן כל מימרא וסברא במאזני השכל הבריא במתינות גדולה ושיקול הדעת גמורה עד שיהי' כל הסוגיא בש"ס או הלכה בפוסקים ברורה לפניו בכל פרטיה ונקלט במוחו בהנחה טובה.

וזה איזה קטעים מלשונו בקונטרס "עץ החיים": "...העיקר הוא לעיין בכל דבר, וכל מימרא וכל סברא פרטית לא יחשוב אשר הבנתה השיטחיות זהו כולה, כי אם יש בה עומק ועומק לעומק". "...ודרוש יגיעה גדולה יגיעת נפש ויגיעת בשר ושכל ישר והתקשרות טובה ועל כולם שירצה את האמת דוקה". "כשיגמור כל הסוגיא ותהי' ברורה ומסודרת אצלו יעמיק דעתו בכללות נושא הסוגיא ויברר וילבן הדבר בעיון שכלו ויראה אם כל הפרטים מתאימים המה, כי כל פרט נעשה ליבון לחבירו...". "וידקדק הרבה מאד בפירש"י ז"ל, וכמו שכתוב השל"ה במס' שבועות שלו, כי בכל דיבור ודיבור של רש"י יש בו נסתרות ענינים מופלאים וכו' עכ"ל, אבל בשכל ישר ועיון טוב על פי האמת וכן צריך להיות בלימוד הטוב בדברי תוספות...". ...והפלפול של אמת יכול להיות דוקה כשיודעים תחילה פשט ההלכה לאמיתתה באופן מסודר ובדברים ברורים וכו', ואחר כך מי שחננו ה' בשכל טוב ודעת רחבה יכול לפלפל בהענין כו' שאז יהי' הפלפול אמיתי ויהי' גם כן מסודר לבוא לידי הלכה, היינו לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא".

דרך לימוד זה ניתן לראות בספר "שערי יהודה" מאת הגאון ר' יהודה עבער שלמד בליובאוויטש ובספרת תלמידו הגאון ר' מרדכי מענטליק בספרו "אמרי מרדכי" על מסכת בבא בתרא.

ראו גם[עריכה]

הערות שוליים

  1. שיחת חג השבועות תשט"ז.