אברהם בורנשטיין

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

האדמו"ר רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה תשרי תקצ"ט - י"א אדר א' עת"ר), מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין ומחבר הספרים "אבני נזר ו"אגלי טל". מייסד חסידות סוכטשוב.

תולדות חיים[עריכה]

נולד בכ"ה תשרי תקצ"ט בבנדין שבפולין, לאביו רבי זאב נחום מחבר הספר "אגודת אזוב".

בהיותו בגיל שש עשרה לקחו לחתן הרה"ק רבי מנחם מנדל מקוצק, ממשיך דרכו של רבי בונם מפשיסחא.

בעל האבני נזר התבטא בפני תלמידו הגאון מקוזיגלוב [1] כי מי שעיניו מאירות רואה כיצד מתורצות בשולחן הרב קושיותיו של רבי עקיבא איגר.[2]

האבני נזר[3] הכריע להלכה בהלכות בין השמשות כדברי אדמו"ר הזקן בסידורו, באמרו שהוא גדול באחרונים.[4]

הוא היה אומר: שלושה יש להם "שכל נבדל", המהר"ל, בעל התניא, וחותני רבי מנחם מנדל מקוצק. [5]

קשריו עם חסידות חב"ד[עריכה]

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

מתפלל בסידור אדמו"ר הזקן[עריכה]

הרבי סיפר [6]: "סיפר לי יהודי שהיה מקושר להסוכטשוב'ער, שבעל 'אגלי טל' היה מתפלל בסידור עם הנוסח של אדמו"ר הזקן".

כאשר הרבי סיפר את זה גם להגאון הרי"י פיקרסקי[7]: "מספרים אצלינו [שהסכטשוב'ער] היה מתפלל בנוסח של אדמו"ר הזקן אף שהיה תלמידו של הר"מ מקוצק".[8] הגיב הרי"י פיקרסקי: "על הקוצקער מספרים שביחידות היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן. אבל בנוגע להסאכטשאבער (ה'שם משמואל' וה'חסדי דוד', בנו ונכדו של ה'אבני נזר') - ראיתי בעצמי שהיו מתפללים בנוסח אדמו"ר הזקן גם כשהיה עובר לפני התיבה. ויתירה מזה - כשהעובר לפני התיבה לא היה מתפלל בנוסח אדמו"ר הזקן לא היתה דעתו נוחה".

גם בנו של האבני נזר, הוא רבי שמואל מסוכטושב בעל ה'שם משמואל', כותב [9] בנוגע לנוסח דברכת מחיה המתים: "יש נוסחאות מחי' בצירי, ובנוסח הרב דהוא תנא… כתיב בסגול…". ויש לציין שגם נוסח ההגדה שב'הגדה של פסח עם פירוש שם משמואל', ווארשא תרפ"ח, הנו רובו ככולו על פי נוסח[10] אדמו"ר הזקן.[11]

הערות שוליים

  1. מחבר הספר ארץ צבי, ועוד.
  2. 1מגדל עוז להרב יהושע מונדשיין שער התורה עמ' צב.
  3. 1כך מובא בשמו בספר אור פני יצחק, לרבי יצחק הכהן פייגנבוים גאב"ד וורשא, קונטרס אחרון אות מ"ח. (אור יקרות עמ' תט"ז).
  4. תואר כזה העניק לרבינו גם רבי חיים מצאנז, בשו"ת דברי חיים יורה דעה סוס"ג. (אור יקרות שם.)
  5. רבי העניך פיעטרקובסקי בהקדמה לספרי המהר"ל. נשיאי חב"ד ובני דורם עמ' 46.
  6. שיחות קודש תשל"ז חלק א' עמ' 523.
  7. התוועדויות תשמ"ח חלק ב' עמ' 566.
  8. אמנם בנאות דשא חלק א' עמ' רנא-רנב נאמר בנוגע לחג השבועות: "נוסח הרב מלאדי לומר במוסף חג השבועות: ושני שעירים לכפר. ואדמו"ר זצללה"ה אמר: ושעיר לכפר". וראה שם הביאור. ביאור נוסחת אדמו"ר הזקן ראה ב'שער הכולל' פ"מ סט"ו, ומה שצויין באוצר מנהגי חב"ד לחג השבועות (שבסוף ספר 'תיקון ליל שבועות', הוצאת היכל מנחם, ירושלים תשס"ד) עמ' רעא סנ"ד.
  9. בספרו עה"ת ומועדים, שבת חול המועדפסח תער"ב.
  10. קטע זה הינו מתוך מאמר של הרב ברוך אוברלנדר.
  11. 1הרב גדליה אבערלאנדער.