איסור

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

איסור, הוא כל מעשה, דיבור, או לחילופין מאכל האסור על ידי התורה, וממילא החיות שבו כלול בשלוש הקליפות הטמאות.

מאכלות אסורות וביאות אסורות[עריכה]

למשל: מאכלות אסורות וביאות אסורות שהן משלש קליפות הטמאות לגמרי, הם אסורים וקשורים בידי החיצונים לעולם ואין עולים משם כלל.

ישנן שני אפשרויות בהן אפשר להעלות את החיות:

א. "כי יבא יומם ויבולע המות לנצח", - ביאת המשיח, כמו שכתוב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ.

ב. שיעשה תשובה גדולה כל כך שזדונות נעשו לו כזכיות ממש, שהיא תשובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה רבה, וחשיקה, ונפש שוקקה, לדבקה בו יתברך, וצמאה נפשו לה', כארץ עיפה וציה, להיות כי עד הנה היתה נפשו בארץ ציה וצלמות היא הסטרא אחרא, ורחוקה מאור פני ה' בתכלית, ולזאת צמאה נפשו ביתר עז מצמאון נפשות הצדיקים, כמאמרם במקום שבעלי תשובה עומדים כו', ועל תשובה מאהבה רבה זו אמרו שזדונות נעשו לו כזכיות, הואיל ועל ידי זה בא לאהבה רבה זו.

אבל תשובה שלא מאהבה זו, אף שהיא תשובה נכונה וה' יסלח לו מכל מקום לא נעשו לו כזכיות ואין עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות לנצח.

השחתת זרע[עריכה]

אדמו"ר הזקן מדגיש, כי שונה מכך הוא החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה, שאף שירדה ונכללה בשלש קליפות הטמאות, הרי זו עולה משם בתשובה נכונה ובכוונה עצומה בקריאת שמע שעל המטה כנודע מהאריז"ל.

ולכן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בכלל ביאות אסורות, אף שחמור מהן וגדול עונו בבחינת הגדלות ורבוי הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות, רק הסיבה לכך היא מפני שבביאות אסורות מוסיף כח וחיות בקליפה טמאה ביותר עד שאינו יכול להעלות משם החיות בתשובה.

טעם נוסף[עריכה]

טעם נוסף לשם איסור, - במאכלות אסורות, מפני שאף מי שאכל מאכל איסור בשוגג לשם שמים, לעבוד ה' בכח אכילה ההיא, וגם פעל ועשה כן, וקרא והתפלל בכח אכילה ההיא, אין החיות שבה עולה ומתלבשת בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר, מפני איסורה בידי הסטרא אחרא משלש קליפות הטמאות, ואפי' הוא איסור דרבנן, שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה.

מקורות[עריכה]

תניא פרק ז', פרק ח'.

ראו גם[עריכה]

היתר