הבדלים בין גרסאות בדף "שלמות הארץ"
| (132 גרסאות ביניים של 37 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | + | [[קובץ:ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|תצלום לוויין - חלק משטחה של ארץ ישראל]] | |
| + | '''שלימות הארץ''' (או '''המערכה על שלימות הארץ''') היא מערכה שמנהל [[הרבי]] למניעת '''מסירת שטחים''' משטחי [[ארץ ישראל]] או שטחים החיוניים לביטחונה ("שטחים תמורת שלום"). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר [[מלחמת ששת הימים]] ונמשך עד היום. | ||
| − | + | במקרים בהם לא פעלה ממשלת ישראל לפי עצת הרבי - גרמו הפעולות לפגיעה בעם ישראל וסיכון ונטילת חייהם של יהודים. לאחר מעשה ניתן לראות אשר במידה ובעלי התפקידים היו מבצעים את הוראות הרבי - הדברים היו מסתדרים בצורה טובה הרבה יותר. | |
| − | הרבי | + | ==זכותנו על הארץ== |
| + | הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן ב[[או"ם]] או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור וכדומה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שייך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=280&CategoryID=254. זכותנו על הארץ] באתר צעירי חב"ד מתוך הספר '''שלמות הארץ''' עמ' 33-36.}}, כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולים לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה. | ||
| − | + | הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על [[ארץ הקודש]] היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות ש[[הקב"ה]] הבטיח ל[[אברהם אבינו]] "לזרעך אתן את הארץ הזאת"{{הערה|[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0112.htm בראשית פרק י"ב] פסוק ז'.}}, את אותה הבטחה הבטיח [[הקב"ה]] ל[[יצחק אבינו|יצחק]]{{הערה|"והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.}} וכן חזר על ההבטחה ל[[יעקב אבינו|יעקב]]{{הערה|"הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.}}. וכן ב[[יציאת מצרים]] הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"{{הערה|[https://www.mechon-mamre.org/i/t/t0206.htm שמות פרק ו'] פסוק ז'.}}. הבטחות אלו של [[הקב"ה]] מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות ה[[יחידות]] שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם וב[[תנ"ך]] ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת. | |
| − | על | + | [[קובץ:עצרת כותל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עצרת תפילה בכותל למען [[שלימות הארץ]]]] |
| + | מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם [[ישמעאל]] היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם{{הערה|בראשית כ"ה פסוק ו'.}}, כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ. | ||
| − | + | ==ההסברה בעולם== | |
| + | הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש [[רש"י]] על התורה על הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"{{הערה|בראשית א, א.}}: | ||
| − | + | {{ציטוט|תוכן=אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של [[הקב"ה]] היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו|מקור=רש"י בראשית א', א'. |מרכאות=כן}} | |
| − | + | רש"י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור [[בריאת העולם]] ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, ש[[הקב"ה]] ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה. | |
| − | |||
| − | + | במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו"ם או בנאום לעולם. | |
| − | + | ==שטחים תמורת הסכם שלום== | |
| + | מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. מיד אחרי המלחמה הציע [[יגאל אלון]] את התוכנית הראשונה להחזרת שטחים. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות. | ||
| − | + | 1. '''פיקוח נפש''' - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי [[מדינת ישראל]]{{הערה|הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום ל[[פיקוח נפש]] אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.}}. | |
| − | + | 2. '''חוסר סמכות''' - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=283&CategoryID=254. איש אינו בעל הבית למסור שטחים] באתר צעירי חב"ד. מתוך '''שלמות הארץ''' עמ' 37.}}. | |
| − | + | 3. '''הלכה''' - ההלכה קובעת{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט.}} כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו"ל ולא רק בתחום ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=292&CategoryID=255 פסק ההלכה אפילו בחו"ל] באתר צעירי חב"ד.}}. | |
| − | + | הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה"ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי] באתר צעירי חב"ד, [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=264&CategoryID=213 שטחים תמורת שלום] באתר בית חב"ד.}}. | |
| − | + | ==היסטוריה== | |
| + | ===רקע=== | ||
| + | {{ערכים מורחבים|ערך=[[מלחמת ששת הימים]], [[מלחמת ההתשה]], [[מלחמת יום כיפור]]}} | ||
| + | [[מלחמת ששת הימים]] שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ ([[תשכ"ז]]) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את [[ירושלים]] ואת שטחי יהודה ושומרון שהיו בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים. | ||
| − | + | בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב"גאון יעקב" הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי. | |
| − | + | בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה"ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה"ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את [[מלחמת ההתשה]] במהלכה ספג צה"ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור. | |
| − | + | בתקופת המלחמה התאמץ נשיא [[ארצות הברית]] דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה{{הערה|ראה '''שלום שלום ואין שלום''', שלום דובער ולפא.}}, הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד. | |
| + | ב[[יום כיפור]] [[תשל"ד]] פרצה [[מלחמת יום כיפור]]. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים{{הערה|ש"פ חיי שרה תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.}}. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה"ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה"ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל{{הערה|ש"פ נח תשל"ד.}}. | ||
| − | + | לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצרים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת. | |
| − | |||
| − | + | ===קעמפ דייויד=== | |
| − | + | {{ערכים מורחבים|ערך=[[הסכם השלום עם מצרים]], [[מלחמת לבנון הראשונה]]}} | |
| − | + | בשנת [[תשל"ח]] ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום{{הערה|דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ"ש שבת פרשת ויצא תשל"ח, '''קראתי ואין עונה''' חלק א' עמ' 210 ואילך.}}. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים. | |
| + | |||
| + | בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט{{הערה|הובא לעיל.}}. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה{{הערה|הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט [[אלול]] תש"מ, '''קראתי ואין עונה''' חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י [[אלול]] תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.}}. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין [[ירושלים]] הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 375.}}. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי{{הערה|'''קראתי ואין עונה''', חלק א', עמ' 220 ואילך.}}. | ||
| + | |||
| + | לפועל, ראש הממשלה [[מנחם בגין]] חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם{{הערה|על ההפרות הרבות של המצרים ראה '''שלום שלום ואין שלום''', [[שלום דובער וולפא]], [[תשמ"א]].}} כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי. | ||
| + | |||
| + | לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים{{הערה|תענית אסתר תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''', חלק ב' עמ' 337 ואילך. [[פורים]] תשמ"ה, שם עמ' 355 ואילך.}}. כאשר פרצה [[מלחמת לבנון הראשונה]] דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש"ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה"ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים{{הערה|[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] תשמ"ג, '''קראתי ואין עונה''' ח"ב, עמ' 317 ואילך.}}. | ||
| + | |||
| + | ===הסכמים עם הפלסטינים=== | ||
| + | {{ערכים מורחבים|ערך=[[הסכמי אוסלו]], [[תוכנית ההתנתקות]]}} | ||
| + | לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי [[ירושלים]] תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים. | ||
| + | |||
| + | טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש"ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד [[ירושלים]] בירת ישראל באב [[תש"מ]]{{הערה|1= החקיקה הושלמה ב-תש"ס.}}. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-[[תשמ"ב]]. | ||
| + | |||
| + | הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל. | ||
| + | |||
| + | בשנת [[תשמ"ז]] פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות. | ||
| + | |||
| + | כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של [[יצחק שמיר]] במסגרת [[התרגיל המסריח]] (בשנת [[תש"נ]]) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ [[אליעזר מזרחי]] שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה. | ||
| + | |||
| + | בתקופת ממשלתו של [[שמיר]] החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת [[ועידת מדריד]] שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ו[[יצחק רבין]] עלה לשלטון. | ||
| + | [[קובץ:מכתב צאח לרבי הפגנות.jpeg|ממוזער|שמאל|צא"ח שואלים את הגבי אם לארגן הפגנות]] | ||
| + | [[קובץ:הוראת הרבי הפגנות נגד אוסלו.jpeg|ממוזער|שמאל|הרבי: לפעול בשם חב"ד על ידי בתי חב"ד וצא"ח]] | ||
| + | עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על "הסכם אוסלו" שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי במענה לשאלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, כי על חב"ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי.{{הערה|1= [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=79664 הפגנות נגד הממשלה? "לפעול בזה בגלוי בשם חב"ד"]. {{אינפו}}.}} ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (ב[[תשנ"ג]]), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית [[בנימין נתניהו]] לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב"ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=1609 כשחב"ד הפילו את נתניהו] {{וידאו}} {{אינפו}}.}}. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ימ"ש ביוהנסבורג{{הערה|בנאום שכונה "נאום יוהנסבורג".}} בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל. | ||
| + | |||
| + | כשנבחר אהוד ברק ב[[תשנ"ט]] החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כשלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף [[תשנ"ט]] במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם [[אריאל שרון]] בשנת [[תשס"ג]] נעצרה האינתיפאדה. | ||
| + | |||
| + | עם זאת יזם שרון את [[תוכנית ההתנתקות]] ([[תשס"ה]]) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים{{הערה|1=[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=724 על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה] באתר צעירי חב"ד.}}, בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור "חמאס" לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון. | ||
| + | |||
| + | בשנת ([[תשע"ד]]) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה [[בנימין נתניהו]] משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב"ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל{{הערה|1= [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68674 רבני 'פיקוח נפש' לשרים: "הכינו מכתבי התפטרות"] באתר טורעם נט.}}. לבסוף קרס המשא ומתן. | ||
| + | |||
| + | גם כיום יש חלקים מסוימים מהגוש הימני בישראל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות ביניהם לבין השמאל הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון. | ||
| + | |||
| + | ארגונים רבים שףפועלים בנדון, מהם: קונגרס רבני פיקוח נפש, [[המטה העולמי להצלת העם והארץ]], ועוד. | ||
| + | |||
| + | ==משאל עם== | ||
| + | לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=262&CategoryID=213 "שטחים תמורת שלום", שאלה מגמתית]. באתר צעירי חב"ד}} משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום. | ||
| + | |||
| + | הרבי אמר ב[[יחידות]] לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך: | ||
| + | |||
| + | {{ציטוט|תוכן=האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?|מרכאות=כן}} | ||
| + | |||
| + | ==הפתרון ללחץ הבינלאומי== | ||
| + | הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא "קביעת עובדות בשטח" על ידי החלת התיישבות מידית על '''כל''' השטחים שאינם מיושבים{{הערה|1= [http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=300&CategoryID=255 ליישב את כל השטחים], באתר צעירי חב"ד.}}. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים. | ||
| + | |||
| + | הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנעת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא "מליון מתיישבים". | ||
| + | |||
| + | הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה. | ||
| + | |||
| + | הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | |||
| + | * [[הסכם השלום עם מצרים]] | ||
| + | * [[מלחמת לבנון הראשונה]] | ||
| + | * [[הסכמי אוסלו]] | ||
| + | * [[תכנית ההתנתקות]] | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | [[קובץ:בנפשנו הדבר1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער הספר "בנפשנו הדבר"]] | ||
| + | *לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, '''[[קראתי ואין עונה]]''' - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים) | ||
| + | *[[יוסי אליטוב]] ו[[בנימין ליפקין]], '''שלימות הארץ''' - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב [[יוסף יצחק גוטניק]], מגדולי העוסקים בתחום, תשנ"ו{{הערה|הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.}}. | ||
| + | *[[שלום דובער וולפא]], '''דעת תורה''' - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ. | ||
| + | *שלום דובער וולפא, '''[[שלום שלום ואין שלום]]''' - חוסר האפשרות לשלום, תשמ"א. | ||
| + | *שלום דובער וולפא, '''גדולי תורה על החזרת שטחים''' - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ"ב. | ||
| + | *'''שלמות הארץ''', סדרת כתבות במדור 'חיי רבי' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1798 {{*}} גליון 1807 {{*}} גליון 1845 עמוד 28 {{*}} גליון 1926 עמוד 56 | ||
| + | *'''בנפשנו הדבר - סקירה בטחונית''' עוסק במשנת [[הרבי]] [[מלך המשיח]] שליט"א בנושא שלימות הארץ. הספר בעל כריכה רכה, והינו בן 46 עמודים. תורגם מ[[אנגלית]] על-ידי הרב יוסף בער תגר, מתוך הספר "Eyes Upon the Land". חלק ראשון - העקרונות המנחים ביסוד הסכסוך הישראלי-ערבי. | ||
| + | חלק שני - שלבים בסכסוך הישראלי-ערבי: הגישות הישראליות שנוסו והצעות חילופיות. יו"ל על ידי ה[[ועד שיחות באנגלית]] שבראשו עומד הרב [[יונה אבצן]]. | ||
| + | |||
| + | ==לקריאה נוספת== | ||
| + | *'''ויילחם מלחמות השם''', מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497495 משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר בית חב"ד]] | ||
| + | *[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/497509 סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו], ב[[אתר בית חב"ד]] | ||
| + | *[http://www.chabad.org.il/Articles/Articles.asp?CategoryID=213 עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי] ב[[אתר צעירי חב"ד]] | ||
| + | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=66475 בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש"י הראשון] {{וידאו}} - {{אינפו}} | ||
| + | *[https://chabad.info/magazine/602742 סקירה על תוכנית המאה בעיתון בית משיח] באתר [[חב"ד אינפו]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| − | [[קטגוריה: | + | [[קטגוריה:שלימות הארץ]] |
גרסה אחרונה מ־09:31, 8 בספטמבר 2023
שלימות הארץ (או המערכה על שלימות הארץ) היא מערכה שמנהל הרבי למניעת מסירת שטחים משטחי ארץ ישראל או שטחים החיוניים לביטחונה ("שטחים תמורת שלום"). כמו כן כלל המאבק לחצים על השלטון בישראל להשיג הכרעה ברורה במלחמותיו. המאבק החל מיד לאחר מלחמת ששת הימים ונמשך עד היום.
במקרים בהם לא פעלה ממשלת ישראל לפי עצת הרבי - גרמו הפעולות לפגיעה בעם ישראל וסיכון ונטילת חייהם של יהודים. לאחר מעשה ניתן לראות אשר במידה ובעלי התפקידים היו מבצעים את הוראות הרבי - הדברים היו מסתדרים בצורה טובה הרבה יותר.
תוכן עניינים
זכותנו על הארץ[עריכה]
הרבי התנגד נמרצות לטענה שאומות העולם הן אלו שהעניקו לנו את הארץ בהצבעתן באו"ם או בהצהרות כלשהן (כהצהרת בלפור וכדומה) משום שאין ברשותן של מדינות העולם למסור לנו משהו שלא שייך להן. כך, גם התנגד הרבי לאלו שטוענים כי יש לעם ישראל "זכות היסטורית" על ארץ ישראל כיון שהיא ארץ אבותינו, מכיוון שעמים רבים שכנו בארץ בזמנים שונים ואין להם כל זכות על הארץ כשם שבכל מדינה אחרת לא יכול אף עם לטעון לזכאותו עליה מכיוון ששכן שם לפני דורות[1], כדוגמה הביא הרבי את העובדה שהאינדיאנים אינם יכולים לדרוש זכות על ארצות הברית למרות שגרו בה.
הרבי הבהיר פעמים רבות שהזכות היחידה של עם ישראל על ארץ הקודש היא זכות ההבטחה האלוקית, הזכות שהקב"ה הבטיח לאברהם אבינו "לזרעך אתן את הארץ הזאת"[2], את אותה הבטחה הבטיח הקב"ה ליצחק[3] וכן חזר על ההבטחה ליעקב[4]. וכן ביציאת מצרים הבטיח ה' לישראל את הארץ באומרו "והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'"[5]. הבטחות אלו של הקב"ה מהוות את הבעלות היהודית על ארץ ישראל והן הטענות היחידות שאין להן עוררין מכיוון שרובו של העולם מאמין בבורא עולם ובתנ"ך ובכתוב בו. טענות אלו הן טענות הצודקות והישרות ביותר שאין להן עוררין והן אלו שיתקבלו על מדינות העולם יותר מכל טענה אחרת.
מלבד זאת דחה הרבי גם את הטענות כי גם ישמעאל היה בנו של אברהם אבינו ולכן גם לצאצאיו יש זכות בארץ ישראל, משום שהערבים בימינו אינם צאצאי ישמעאל, ומלבד זאת ישמעאל וכל בני הפילגשים לא ירשו את הארץ אלא שולחו עוד בחיי אברהם לארץ בני קדם[6], כך שאין להם כל חלק בארץ ולכן גם לו היו צאצאיו של ישמעאל, אין להם כל בעלות על הארץ.
ההסברה בעולם[עריכה]
הרבי הסביר שהטיעון היחידי שיתקבל בעולם על בעלות עם ישראל על הארץ הוא ציטוטו של הפירוש רש"י על התורה על הפסוק "בראשית ברא אלוקים את השמים ואת הארץ"[7]:
אמר רבי יצחק: לא היה צריך להתחיל את התורה אלא מהחודש הזה לכם, שהיא מצוה ראשונה שנצטוו בה ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום: כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים. שאם יאמרו אומות העולם לישראל: לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו
— רש"י בראשית א', א'.
רש"י מסביר שהסיבה שהתורה מספרת את סיפור בריאת העולם ולא מתחילה מהמצוות, היא כדי שכאשר יהיה זמן ויבוא עם שיאמר שעם ישראל גזל את ארצו תהיה לעם ישראל תשובה מן המוכן, שהקב"ה ברא את העולם והוא מנהל בכוחו את העולם, והוא נתן את הארץ לשבע אומות ולאחר מכן נתנה לנו לאחוזת עולם, ואם כן עם ישראל רק שחרר את ארצו ולא גזל אותה.
במהלך השנים נעשה כמה פעמים שימוש בפסוק זה אך זה נעשה רק בשיחות סגורות או בנאומים בתוך ישראל ולא באו"ם או בנאום לעולם.
שטחים תמורת הסכם שלום[עריכה]
מאז מלחמת ששת הימים עלו רעיונות של החזרת שטחים ששוחררו במלחמה תמורת הסכם שלום. מיד אחרי המלחמה הציע יגאל אלון את התוכנית הראשונה להחזרת שטחים. הרבי הביע התנגדות עזה להחזרת שטחים תמורת שלום ודיבר על כך פעמים רבות. את התנגדותו ביסס הרבי על שלש סיבות מרכזיות.
1. פיקוח נפש - עמדת מומחי הצבא כי כל מסירה של שטחים תביא לסיכון ביטחונם של תושבי מדינת ישראל[8].
2. חוסר סמכות - ארץ ישראל ניתנה לכל עם ישראל יחד ולשלטון בארץ ישראל אין את הסמכות למסור חלקים ממנה[9].
3. הלכה - ההלכה קובעת[10] כי "נכרים שצרו על עיירות ישראל... בעיר הסמוכה לספר, אפילו אינן רוצים לבא אלא על עסקי קש ותבן מחללין עליהם את השבת, שמא ילכדו העיר ומשם תהא נוחה הארץ ליכבש בפניהם". מכאן הסיק הרבי כי אסורה מסירת שטחי גבול לאויב באופן עקרוני, אף כאשר המצב הקיים יכול לסכן חיים, שכן היא יכולה לגרום לכיבוש טוטלי בידי האויב. הרבי ציין כי הלכה זו חלה גם בחו"ל ולא רק בתחום ארץ ישראל[11].
הרבי הביע התנגדות נחרצת להבנת הסכסוך כסכסוך על שליטה ועל שטחים, הרבי ראה את התביעה הערבית על הארץ כערעור על עצם קיומו של עם ישראל. לכן גם ראה הרבי סכנת נפשות בכל נסיגה של צה"ל אפילו בשטח שאינו מוגדר כשטח של ארץ ישראל[12].
היסטוריה[עריכה]
רקע[עריכה]
| ערך מורחב – מלחמת ששת הימים, מלחמת ההתשה, מלחמת יום כיפור |
מלחמת ששת הימים שהסתיימה בנצחון ישראלי מוחץ (תשכ"ז) באה לאחר תקופה ארוכה של מתיחות עצומה בארץ מפני המלחמה, הרבי היה היחיד שחזה את הניצחון ושלח מסרים מרגיעים לישראל. במהלך המלחמה שחררה ישראל את ירושלים ואת שטחי יהודה ושומרון שהיו בשליטה ירדנית, את רמת הגולן מהסורים וכבשה את חצי האי סיני מידי המצרים.
בסיום המלחמה החלו גורמים ישראלים לדבר על מוכנות להשיב את השטחים ששוחררו בתמורה לכינון שלום בין ישראל לאויביה. הצד הערבי סרב אך מיד החל במערכה דיפלומטית כבירה שמטרתה לאלץ את ישראל לסגת מהשטחים שכבשה ללא התחייבות ערבית. הרבי דיבר רבות על כך שהסיבה היחידה לכך היא שישראל הציעה בעצמה הצעה שהביאה את הערבים להכרה בכך שיוכלו להשיג את השטחים על ידי לחץ. הרבי הסביר שהדבר נובע מכך שיהודי מרגיש את עצמו נחות לעומת הגוי וחש צורך לרצותו, לעומת זאת לו הגוי היה רואה שהיהודי מתנהג ב"גאון יעקב" הגוי מבטל את עצמו בפני היהודי.
בסוף המלחמה נחתם הסכם הפסקת אש בין הצדדים הלוחמים. מצרים הפרה את הפסקת האש בכך שקידמה טילים לעבר תעלת סואץ בניגוד לנחתם. הרבי דחף רבות לכך שצה"ל יפציץ את המצרים ולא יחכה לכך שהמצרים יתקפו ראשונים, הרבי טען שתגובה קשה על הפרת הפסקת האש תביא להרתעה שתמנע מחיר דמים כבד בעתיד. בפועל צה"ל נמנע מלהגיב והדבר יצר את מלחמת ההתשה במהלכה ספג צה"ל אבידות כבדות ונמנע להשמיד את מערך הטילים המצרי שגרם לאבידות כבדות במלחמת יום כיפור.
בתקופת המלחמה התאמץ נשיא ארצות הברית דאז ניקסון להשיג הפסקת אש בין הצדדים. הרבי העביר ללא הרף מסרים לישראל במכתבים לבכירים וכן דיבר על כך בשיחות שאסור להסכים להפסקת אש משום שהיא תשמש את מצרים לחימוש מסיבי שיביא בסופו של דבר למלחמה שתגבה קרבנות רבים בהרבה. לפועל ישראל חתמה על הפסקת האש. כעשרים וארבע שעות לאחר שנכנסה לתוקף, הפרו המצרים את הפסקת האש בכך שקידמו טילים רבים לעבר התעלה[13], הרבי דחק להפציץ את המשגרים אך ישראל הסתפקה במחאות מדיניות בלבד.
ביום כיפור תשל"ד פרצה מלחמת יום כיפור. המלחמה פרצה לאחר שישראל סרבה לגייס מילואים מחשש שתחשב כזו שפתחה את המלחמה. מאוחר יותר אמר על כך הרבי שגם ההימנעות ממתקפת מנע הייתה מרגש הנחיתות שחשו יהודים כלפי הגוי ותחושה זו עלתה לישראל בהרוגים רבים[14]. בתחילת המלחמה הצליח הכוח המצרי לפרוץ את מערך ההגנה של צה"ל, בשבוע השני למלחמה הצליחה ישראל לכבוש מחדש את סיני ואף לחצות את התעלה, צה"ל איגף כוח מצרי גדול אך נמנע מלשבות אותו גם על כך דיבר הרבי את אותם הדברים. בצפון הצליחה ישראל להדוף את הסורים ולהיכנס לתוך שטח סוריה והגיעה עד לפאתי דמשק. הרבי דחק לכבוש את דמשק לזמן קצר על מנת ליצור הרתעה גדולה ותהווה כוח שידחק את הסורים לחתום על הסכם שלום עם ישראל[15].
לפועל ישראל לא כבשה את דמשק, וגם בגבול מצרים הסכימה לחזור לגבול הפסקת האש הקודמת.
קעמפ דייויד[עריכה]
|
| ערך מורחב – הסכם השלום עם מצרים, מלחמת לבנון הראשונה |
בשנת תשל"ח ביקר נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל לצורך דיונים על הסכם שלום[16]. בתקופה שלאחר מכן החלו דיונים רבים על חתימת הסכם תמורת נסיגת צה"ל מסיני וכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון ששוחררו במלחמת ששת הימים שבירתה ירושלים. בגין סרב להקמת מדינה פלסטינית אך הסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית בחלקים משטחי יו"ש וסרב לחלק את ירושלים.
בתקופה ההיא דיבר הרבי רבות על כך שאסור להחזיר שטחים חיוניים לבטחון המדינה וביסס את עמדתו על השולחן ערוך בסימן שכ"ט[17]. כמו כן אמר הרבי שבאם ישראל תתעקש על עמדותיה לא תהיה למצרים ברירה אלא להסכים משום שבתקופה ההיא סאדאת היה זקוק להסכם שלום על מנת להעלות את מעמדו במצרים. כמו כן דיבר הרבי על האיוולת שבויתור שטחים שיש בהם בארות נפט שיכולים לחזק בהרבה את מעמדה הצבאי והכלכלי של ישראל ומסירתם ללא תמורה[18]. בנוגע לתוכנית האטונומיה, טען הרבי, שעל ישראל לשלול את הרעיון משום שאטונומיה תהיה מנוף לדרישות פלסטיניות לכונן מדינה פלסטינית. כן טען הרבי שהוכח שכשעמדו בתוקף על עניין ירושלים הצד השני ויתר כך יש לעשות גם בשאר הסעיפים[19]. הרבי אמר שמקור כל ההתרפסויות הוא הנחותות העצמית ליד הגוי[20].
לפועל, ראש הממשלה מנחם בגין חתם ב"קעמפ דייויד" (מעון נופש של נשיאי ארצות הברית) על הסכם מסירת סיני והסכים לכונן אוטונומיה פלסטינית, ההסכם חולק לשלבים בהם תיסוג ישראל מסיני. לפועל מצרים הפרה פעמים רבות את ההסכם[21] כבר לאחר השלב הראשון כשלא כוננה עם ישראל יחסים רגילים (נורמליזציה) והכניסה כוחות רבים מהמסוכם לשטח סיני. בתקופה זאת קרא הרבי לעצור את ההסכם ולא להמשיך את יישומו. הרבי הזכיר פעמים רבות שגם כאן הסיבה לכך שישראל לא עוצרת את ההסכם אלא ממשיכה בנסיגתה בעוד הצד השני אינו נוקף אצבע לביצוע ההסכם נובעת גם כן מרגש הנחיתות של יהודים כלפי הגוי.
לפועל ישראל השלימה את נסיגתה ממצרים. בשנים שלאחר מכן טען הרבי שכעת מחבלים רבים נכנסים מסיני לישראל וההסכם הביא לריבוי נפגעים[22]. כאשר פרצה מלחמת לבנון הראשונה דיבר הרבי על כך שזה בגלל ההרתעה שנשחקה בגלל הסכמי קעמפ דייויד, מלחמה זו הופסקה עקב הלחץ הבינלאומי למרות נצחונות גדולים בשדה הקרב, גם כאן לחץ הרבי שלא להיכנע ללחץ אלא לסיים את המלאכה ולמגר את ארגון אש"ף. בפועל ישראל נתנה למחבלים לעזוב את לבנון עם נשקם והסיגה את צה"ל מלבנון. הרבי הסביר על כך שזה גם כן עקב העובדה שהיהודי חש נחות מול הגוי גורמת לכך שמעדיפים אינטרסים זרים על האינטרס הבטחוני והדבר גורם להרצחם של יהודים רבים[23].
הסכמים עם הפלסטינים[עריכה]
|
| ערך מורחב – הסכמי אוסלו, תוכנית ההתנתקות |
לחתימת הסכמי קעמפ דייויד צורפה הצהרה בכתב של מנחם בגין המדגישה את כי ירושלים תישאר בירת ישראל ועל הסכמתו לנהל משא ומתן על נתינת אוטונומיה לפלסטינים.
טיוטת ההסכם של בגין אומנם לא יושמה, אך שיחות על כינון אוטונומיה התחילו. התנועה הלאומית הפלסטינית ואש"ף לא השתתפו בשיחות ולמעשה התנגדו לתוכנית. התוכנית הוקפאה עם קבלת חוק היסוד ירושלים בירת ישראל באב תש"מ[24]. רצח סאדאת עירער את התוכנית, והשיחות הופסקו סופית בעקבות פרוץ מלחמת לבנון ב-תשמ"ב.
הרבי שלל את התכנית מכל וכל, וכן אמר שאף הדיבורים על משא ומתן בנושא גורמים להתגברות הטרור ומגבירים את הלחץ העולמי על ישראל. הרבי אמר שהתביעות הפלסטניות לא יסתכמו באוטונומיה אלא יתגברו ולאחר שתכונן אוטונומיה תעלה דרישה להקמת מדינה פלסטינית כשהמטרה הסופית היא מדינה פלסטינית על כל שטחי ארץ ישראל.
בשנת תשמ"ז פרצה התקוממות פלסטינית (האינתיפאדה הראשונה), האינתיפאדה גרמה לכך שנציגים ישראלים ופלסטיניים ייפגשו וידונו בהסכם שלום. הרבי דיבר על כך שהשיחות רק מראות לערבים כי דרך הטרור היא הדרך הנכונה ושהמחבלים רק שואבים עידוד מהשיחות.
כשניסה פרס להפיל את ממשלתו של יצחק שמיר במסגרת התרגיל המסריח (בשנת תש"נ) מנע הרבי את הפלת הממשלה כשהורה לח"כ אליעזר מזרחי שלא לתמוך בפרס משום שהרבי ראה סכנה עצומה בממשלת שמאל שתנסה להוביל מהלך שיכונן אוטונומיה פלסטינית. לבסוף הוקמה ממשלת ימין צרה על ידי יצחק שמיר, הרבי העדיף את ממשלתו של שמיר שהיה חסיד של עמדת ארץ ישראל השלמה.
בתקופת ממשלתו של שמיר החלו שוב דיבורים על אוטונומיה במסגרת ועידת מדריד שכונסה אז בספרד. בתחילה התעקש שמיר שלא להשתתף בועידה מחשש שהיא תיצור לחץ בינלאומי על ישראל אך לבסוף נכנע והחליט להשתתף. בועידה השתתפו נציגי מדינת ישראל ונציגי כל מדינות ערב. הרבי דחק בשמיר לעמוד בתוקף ולא להתפשר על האינטרסים הבטחוניים של ישראל. בפועל לא יצא מהועידה דבר אך בגללה הוקדמו הבחירות ויצחק רבין עלה לשלטון.
עם עלייתו החל רבין לדון עם הפלסטינים על "הסכם אוסלו" שמטרתם הייתה ליצור הסכם שלום ואוטונומיה פלסטינית, באותה תקופה היה מענה מהרבי במענה לשאלת צעירי חב"ד בארץ הקודש, כי על חב"ד לפעול על כך בגלוי ובשמה הרשמי.[25] ממשלתו של רבין חתמה על שני הסכמי אוסלו עם הפלסטינים (בתשנ"ג), חתימת ההסכמים לוותה במחאה ציבורית חריפה. לאחר רצח רבין ועלית בנימין נתניהו לשלטון הוחל יישום חלקיו הראשונים של ההסכם, חסידי חב"ד שתמכו בו בבחירות התנערו ממנו עקב כך[26]. השלבים המתקדמים של ההסכם נעצרו עקב התגברות הטרור הפלסטיני. כחצי שנה לאחר חתימת ההסכם נאם יו"ר אש"ף יאסר ערפאת ימ"ש ביוהנסבורג[27] בו קרא להמשיך בדרך הטרור עד לכיבושה של כל ישראל.
כשנבחר אהוד ברק בתשנ"ט החל לדון עם הפלסטינים על כינונה של מדינה פלסטינית. כשלון השיחות יצר התקוממותות פלסטינית חמושה כך יצא שהסכם אוסלו גרם במישרין לאינתיפאדה השנייה שפרצה בסוף תשנ"ט במהלכה נהרגו כאלפיים יהודים. רק לאחר מבצע חומת מגן שיזם אריאל שרון בשנת תשס"ג נעצרה האינתיפאדה.
עם זאת יזם שרון את תוכנית ההתנתקות (תשס"ה) במהלכה נמסרה רצועת עזה בצעד חד צדדי לפלסטינים[28], בפועל הביאה ההתנתקות לעליית ארגון הטרור "חמאס" לשלטון בעזה ומאז סובלים תושבי ישראל מירי טילים מהשטח שנמסר לערבים. גם לאחר מכן נמשכו נסיונות משא ומתן עם הרשות הפלסטינית לכינון מדינה פלסטינית בשטחי יהודה ושומרון.
בשנת (תשע"ד) עקב הלחץ הבינלאומי ניהל ראש הממשלה בנימין נתניהו משא ומתן לשלום בו תוקם מדינה פלסטינית. רבני חב"ד ניהלו פעילות ענפה שאמורה להביא להפלת כל ממשלה שתנסה למסור חלקים מארץ ישראל[29]. לבסוף קרס המשא ומתן.
גם כיום יש חלקים מסוימים מהגוש הימני בישראל התומכים בהקמת מדינה פלסטינית וחילוקי הדעות ביניהם לבין השמאל הם רק באשר לגודלה ולסידורי הביטחון.
ארגונים רבים שףפועלים בנדון, מהם: קונגרס רבני פיקוח נפש, המטה העולמי להצלת העם והארץ, ועוד.
משאל עם[עריכה]
לפני מסירת סיני למצרים עלה הרעיון של קיום משאל עם בנושא, הרבי התייחס לנושא והבהיר כי עצם השאלה האם כדאי למסור שטחים תמורת שלום היא הטעיה[30] משום שהסכמים רבים שנחתמו בעבר הופרו במהרה ואין כל ערובה לכך שגם הסכם זה לא יופר. וגם לו ישמור החותם על ההסכם הרי החברה הערבית מורכבת מפלגים רבים שאינם מחוייבים להסכם, או אם תתחלף ההנהגה וזו החדשה לא תהיה מחוייבת להסכם. אם כן השאלה היא אינה שטחים תמורת שלום אלא שטחים תמורת חוסר התחייבות לשלום.
הרבי אמר ביחידות לאחד הפוליטיקאים כי אם עושים משאל עם הניסוח צריך להיות כך:
האם כדאי להעמיד בסכנת נפשות כל בית ובית בארץ ישראל, ולהסתכן במלחמה, כשישראל תישאר בלי נפט, בלי גבולות בני הגנה, כשהאויב קרוב למוקדי האוכלוסייה שלנו, תמורת חתימה של סאדאת על הנייר, בשעה שברור הוא שעד היום המצרים כבר הפרו ארבע פעמים את חתימתם, וברור הוא שסאדאת לא יחיה הרבה זמן ולא ישלוט לעולם במצרים, וברור הוא שאין לו שום דיעה על הערבים ביהודה ושומרון, וברור שערביי יהודה ושומרון מכריזים בגלוי שכוונתם להשמיד ולהרוג את כל העם היושב בציון, וברור הוא שגם אם קבוצה מסויימת תסכים לשלום קבוצות אחרות לא יסכימו - והשאלה היא האם במצב זה כדאי להסתכן ולהחזיר את השטחים תמורת פיסת נייר שלא מחייבת איש?
הפתרון ללחץ הבינלאומי[עריכה]
הפתרון היחידי ללחץ הבינלאומי על ישראל למסור את השטחים המשוחררים לערבים הוא "קביעת עובדות בשטח" על ידי החלת התיישבות מידית על כל השטחים שאינם מיושבים[31]. המעלה הגדולה של הפתרון הוא סתימת הגולל על כל אפשרות של ייסוד מדינה בתוך שטח ישראל, משום שכאשר מספר מתיישבים גדול שאינו ניתן לפינוי מתיישב בכל חלקי השטחים בלא להותיר שטח ריאלי למדינה פלסטינית, יכיר העולם וגם הפלסטינים בעצמם בכך שההתיישבות היהודית בשטחים הינה עובדה מוגמרת שכבר וממילא יחדלו הלחצים.
הרבי הבהיר כי התיישבות איטית ובנקודות ספורות רק מזמינה לחץ נוסף כיון שמדינות העולם רואות שישראל אינה נחושה ליישב את השטחים ועושה זאת באטיות ובהיסוס הן רק מגבירות את הלחץ, היות שהן מבינות שישראל אינה משוכנעת בבעלותה על שטחים אלו, כך שאם יגבר הלחץ ישראל תעצור את ההתיישבות ואף תפרק אותה. לעומת זאת התיישבות מהירה על כל השטחים בבת אחת מאותת לעולם על נחישות שמונעת לחץ. מספר פעמים אמר הרבי שצריך להביא "מליון מתיישבים".
הרבי הכיר בכך כי התיישבות שכזאת יעורר גל גינויים ולחץ ממדינות העולם אך הסביר כי התגובה הזועמת תהייה לזמן קצר יחסית ולאחר מכן יחדלו הלחצים, ואילו ההתנחלות האיטית גורמת לאותם הגינויים אך ללא הפסקה.
הרבי הבהיר כי על הדבר להיעשות בשקט וללא הכרזות פומביות שיגררו לחץ רב מהעולם שעלול להביא לביטול ההתישבות. הרבי באר שכאשר היהודי מראה את כוחו הדבר מרגיז את הגוי והוא מוכרח לגנות את הדבר, ולעומת זאת ראו במוחש שכאשר החלו התיישבות במקומות מסויימים בנחישות וללא הכרזה פומבית המעצמות נמנעו מלהגיב, הרבי הביא כדוגמה את הכור הגרעיני הישראלי שנבנה ללא הכרזות ובנחישות והעולם לא אמר דבר. הרבי הוסיף שברור שהשקט בהתיישבות לא צריכה להיות על חשבון ההסברה הפומבית בזכותו של עם ישראל על ארץ ישראל.
ראו גם[עריכה]
לקריאה נוספת[עריכה]
- לוי יצחק גרונר, משה לייב קרישבסקי, קראתי ואין עונה - כל שיחותיו של הרבי בנושא שלימות הארץ (2 כרכים)
- יוסי אליטוב ובנימין ליפקין, שלימות הארץ - ליקוט משיחות הרבי בנושא שלימות הארץ וסיקור פעולותיו של הרב יוסף יצחק גוטניק, מגדולי העוסקים בתחום, תשנ"ו[32].
- שלום דובער וולפא, דעת תורה - דעת תורה בענייני המצב בארץ הקודש בנושא שלימות הארץ, תש"מ.
- שלום דובער וולפא, שלום שלום ואין שלום - חוסר האפשרות לשלום, תשמ"א.
- שלום דובער וולפא, גדולי תורה על החזרת שטחים - מדברי גדולי ישראל נגד מסירת שטחים, תשמ"ב.
- שלמות הארץ, סדרת כתבות במדור 'חיי רבי' שבועון כפר חב"ד גליון 1798 • גליון 1807 • גליון 1845 עמוד 28 • גליון 1926 עמוד 56
- בנפשנו הדבר - סקירה בטחונית עוסק במשנת הרבי מלך המשיח שליט"א בנושא שלימות הארץ. הספר בעל כריכה רכה, והינו בן 46 עמודים. תורגם מאנגלית על-ידי הרב יוסף בער תגר, מתוך הספר "Eyes Upon the Land". חלק ראשון - העקרונות המנחים ביסוד הסכסוך הישראלי-ערבי.
חלק שני - שלבים בסכסוך הישראלי-ערבי: הגישות הישראליות שנוסו והצעות חילופיות. יו"ל על ידי הועד שיחות באנגלית שבראשו עומד הרב יונה אבצן.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ויילחם מלחמות השם, מוסף כפר חב"ד חג הסוכות תשפ"ב
קישורים חיצוניים[עריכה]
- משנתו של הרבי על הסכסוך היהודי ערבי באתר בית חב"ד
- סקירה היסטורית על הסכסוך היהודי ערבי והדרכים שנוסו, באתר בית חב"ד
- עמדתו של הרבי על מסירת שטחים והסכסוך היהודי ערבי באתר צעירי חב"ד
- בנאום בכנסת: השר ארדן מצטט את הרש"י הראשון
- 
- סקירה על תוכנית המאה בעיתון בית משיח באתר חב"ד אינפו
הערות שוליים
- ↑ זכותנו על הארץ באתר צעירי חב"ד מתוך הספר שלמות הארץ עמ' 33-36.
- ↑ בראשית פרק י"ב פסוק ז'.
- ↑ "והקימותי את השבועה אשר נשבעתי לאברהם אביך"... ונתתי לזרעך את כל הארצות האל". בראשית פרק כ"ו פסוקים ג'-ד'.
- ↑ "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך" בראשית פרק כ"ח פסוק י"ג.
- ↑ שמות פרק ו' פסוק ז'.
- ↑ בראשית כ"ה פסוק ו'.
- ↑ בראשית א, א.
- ↑ הרבי הדגיש כי קיימים גם מומחי צבא הקובעים כי מסירת שטחים לא תגרום לפיקוח נפש אך זאת כיוון שהם מערבים נטיות ודעות פוליטיות בשיקול הצבאי הטהור.
- ↑ איש אינו בעל הבית למסור שטחים באתר צעירי חב"ד. מתוך שלמות הארץ עמ' 37.
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים, סימן שכ"ט.
- ↑ פסק ההלכה אפילו בחו"ל באתר צעירי חב"ד.
- ↑ מהו באמת הסכסוך היהודי ערבי באתר צעירי חב"ד, שטחים תמורת שלום באתר בית חב"ד.
- ↑ ראה שלום שלום ואין שלום, שלום דובער ולפא.
- ↑ ש"פ חיי שרה תשמ"ג, קראתי ואין עונה חלק ב', עמ' 314 ואילך ועוד.
- ↑ ש"פ נח תשל"ד.
- ↑ דברי הרבי על ביקור סאדאת, במוצ"ש שבת פרשת ויצא תשל"ח, קראתי ואין עונה חלק א' עמ' 210 ואילך.
- ↑ הובא לעיל.
- ↑ הרבי דיבר על כך לאחר שכבר נמסרו הבארות, שיחת כ"ט אלול תש"מ, קראתי ואין עונה חלק ב', עמ' 96 ואילך, ח"י אלול תשמ"א, שם עמ' 145, ג' תמוז תשמ"ב, שם עמ' 233 ואילך.
- ↑ קראתי ואין עונה, חלק א', עמ' 375.
- ↑ קראתי ואין עונה, חלק א', עמ' 220 ואילך.
- ↑ על ההפרות הרבות של המצרים ראה שלום שלום ואין שלום, שלום דובער וולפא, תשמ"א.
- ↑ תענית אסתר תשמ"ג, קראתי ואין עונה, חלק ב' עמ' 337 ואילך. פורים תשמ"ה, שם עמ' 355 ואילך.
- ↑ י"ט כסלו תשמ"ג, קראתי ואין עונה ח"ב, עמ' 317 ואילך.
- ↑ החקיקה הושלמה ב-תש"ס.
- ↑ הפגנות נגד הממשלה? "לפעול בזה בגלוי בשם חב"ד". .
- ↑ כשחב"ד הפילו את נתניהו .
- ↑ בנאום שכונה "נאום יוהנסבורג".
- ↑ על תוכנית ההתנתקות ותוצאותיה באתר צעירי חב"ד.
- ↑ רבני 'פיקוח נפש' לשרים: "הכינו מכתבי התפטרות" באתר טורעם נט.
- ↑ "שטחים תמורת שלום", שאלה מגמתית. באתר צעירי חב"ד
- ↑ ליישב את כל השטחים, באתר צעירי חב"ד.
- ↑ הספר הופץ לקראת בחירות תשנ"ו באלפי עותקים.
