רמב"ן

		ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
		אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.	עריכה

קובץ:י.jpg

ציור נפוץ של הרמב"ן

בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.

תולדות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בתורת רבותינו נשיאנו

דרגתו הנפלאה

הרבי מבאר את גדלותו לפי התקופה שחי בה:

נכתב בירושלמי על הפסוק "כעת יאמר ליעקב וגו'", שבלעם אמרו בחצי ימיו של עולם.

הרמב"ם כותב באחת מאגרותיו - אגרת תימן - שבלעם אמר זאת בשנת ב' אלפים תפ"ח, וזהו אמרו "כעת", שלאחרי משך זמן כזה, לאחרי שיעברו מספר שנים כזה, דהיינו בשנת ד' אלפים תתקע"ו - תחזור הנבואה בישראל.

ובסביבות זמן הנ"ל - ד' אלפים תתקע"ו - היה הרמב"ן, שחיבר כמה ספרי קבלה, ואיתא בכתבי האריז"ל שהוא אחד המקובלים היחידים שסומכים עליהם.

חכמי הדורות אמרו כי בספרו על התורה גנוזים סודות רבים בתורת הקבלה. כן כותב גם האריז"ל שמפליא מאוד בגדלותו, כפי שכותב תלמידו רבי חיים ויטאל בהקדמה לספר עץ חיים.

רבו בתורת הקבלה היה רבי אליעזר מגרמייזא בעל הרוקח, רבותיו בנגלה, היו: רבי יהודה בר יקר ורבי נתן בן מאיר - תלמידי ר' יצחק בן אברהם (הריצב"א) מבעלי התוספות.

פסקיו

בחסידות חב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו במיוחד בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.

בתורת הבעל שם טוב

אגרת הרמב"ן כפי שתלויה על בית המדרש הרמב"ן בעיר העתיקה

אחד מהראשונים היחידים המוזכרים בדברי הבעל שם טוב הוא הרמב"ן. מספר מאמרים של הרמב"ן (שכנראה הבעל שם טוב שמע ממנו בגן עדן העליון) מובאים בספרי תלמידיו:

• והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי. שמעתי ממורי בשם הרמב"ן, שצוה לבנו, אם יסתפק לך באיזה דבר [מצוה] איך לעשותו כשיש בו דרכים לצדד לכאן ולכאן, או שיש לך ספק אם הוא מצוה או לאו ואם יש לעשותו או למנוע ממנו, <והדבר שיש לאדם הנאה ממנו יכוין למצוא ראי' להתיר האסור, ע"כ> אז תראה קודם כל לסלק מעסק דבר זה הנאת עצמך או כבודך, ואח"כ תראה לצדד לכאן ולכאן, אז השי"ת יודיעך האמת ותלך לבטח, [ודפח"ח]. . .

<וז"ש> [ובזה יובן] והדבר אשר יקשה מכם, [ר"ל הדבר אשר יקשה] שאינכם יודעים איך לעשותו או למנוע [כלל, אם הוא מצוה או לאו], הספק נולד מכם, שיש בו הנאתכם, [כמו לך לכם להנאתכם], מה שאין כן אם תסלקו מהדבר הנאתכם [וכבודכם] ותקרבון אלי, [שהוא יותר פנימי מן לי], והכוונה שיהיה [רק] לשם שמים בלי שום פניה והנאה, אז ושמעתיו, <אתן לו הבנה> איך יתנהג, וק"ל.

• <מהבעש"ט> לעולם יכנס אדם [לבהכ"נ] שיעור ב' פתחים [ואח"כ יתפלל וכו'], [וביאר] בזוהר שהם מדות היראה ואהבה [והם שיעור שני פתחים, ושמעתי ממורי זלה"ה, כמדומה] בשם הרמב"ן שאי אפשר שיהי' אלו ב' מדות יחד כ"א בעבודת הבורא ית'..
• הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש]..
• (מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ואהבה בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']...
• <בשם> הרמב"ן ולא תגעל נפשי אתכם ... לקשר ראיה ושמיעה והילוך הגשמי ברוחני כו'.

בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן: "מורנו הבעל שם טוב איז דער גייסטיגער יורש פון דעם אַלעמען באַוואוסטען עין טוב און אוהב ישראל, דער רמב"ן – ר' משה בן נחמן – וואָס געפינט אַ טרייסט וואָרט צו די ליידענדע אידען אין זיין צייט, ווען עס האָט געבושעוועט די גזירת השמד, און האָט אויסגעשטרעקט אַ טרייסט האַנט צו די אנוסים, און האָט זיי צוריק געבראַכט אין אידישען לאַגער".

ייתכן שכוונתו לדברים הידועים של הרמב"ן באגרתו הודות החובה לדון לכף זכות כל יהודי.