הבדלים בין גרסאות בדף "רמב"ן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 18: שורה 18:
 
[[הבעל שם טוב]], מביא בשם [הרמב"ן]] {{הערה|ככול הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}.
 
[[הבעל שם טוב]], מביא בשם [הרמב"ן]] {{הערה|ככול הנראה מ[[גן עדן]]}} שאם אתה מסתפק איך לקיים [[מצווה]] מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.{{הערה|1=http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]}}.
  
*הקשה הרמב"ן איך על ידי תפילה נשתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יש ח"ו שנוי רצון, וביותר המתפלל עבור חבירו וכו'. ותירץ מורי זלה"ה בשם רבו שהתפילה היא למתק דין בשרשו, לקשר דין המלכות בבינה, ושם הוא אדם אחר וכו' יעו"ש. ומורי זלה"ה ביארו יותר], כי הגזר דין הוא אותיות, ויכול השליח לעשות צירוף אחר [מן אותיות אלו ממש וכו' יעו"ש].{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}.
+
על קושיתו של [[הרמב"ן]] כיצד ע"י ה[[תפילה]] משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, [[הבעש"ט]] תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/87b&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב עמ' פז ב]}}.
*(מהבעש"ט) בשם הרמב"ן <ז"ל> שאמר לבנו שידע בעצמו שאם בעסקו בתורה עוסק בה לשמה, כשיתמלא יראה ו[[אהבה]] בעוסקו בתורה ידע שתורתו עולה לרצון לפניו ית' [וכו']...
 
*<בשם> הרמב"ן ולא תגעל נפשי אתכם ... לקשר ראיה ושמיעה והילוך הגשמי ברוחני כו'.
 
  
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב"ן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}: "מורנו הבעל שם טוב איז דער גייסטיגער יורש פון דעם אַלעמען באַוואוסטען עין טוב און אוהב ישראל, דער רמב"ן – ר' משה בן נחמן – וואָס געפינט אַ טרייסט וואָרט צו די ליידענדע אידען אין זיין צייט, ווען עס האָט געבושעוועט די גזירת השמד, און האָט אויסגעשטרעקט אַ טרייסט האַנט צו די אנוסים, און האָט זיי צוריק געבראַכט אין אידישען לאַגער".
+
[[הבעש"ט]] מביא גם בשם [[הרמב"ן]] שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה למשה, שאם הוא מתמלא על ידי כך [[יראה]] ו[[אהבה]] אז סימן שהוא עוסק לשמה.{{מקור}}
  
ייתכן שכוונתו לדברים הידועים של הרמב"ן באגרתו הודות החובה לדון לכף זכות כל יהודי.
+
בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך ה[[אהבת ישראל]] של הרמב"ן{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/3/289&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F מובא בכתר שם טוב]}}
  
 
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{ראשונים}}
 
{{ראשונים}}
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
 
[[קטגוריה:ראשונים]]
 
[[קטגוריה :מקובלים]]
 
[[קטגוריה :מקובלים]]

גרסה מ־11:11, 16 בדצמבר 2020

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
הרמב"ן
250px
רבותיו רשב"א
בית הכנסת על שם הרמב"ן בעיר העתיקה

רבי משה בן נחמן, הידוע בכינויו הרמב"ן, (נולד לערך בשנת ד'תתקנ"ה ונפטר בי"א ניסן ה'ל'), היה אחד מגדולי הראשונים חכמי ספרד, והתעסק גם ברפואה.

תולדות חיים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

בתורת רבותינו נשיאנו

הרבי מבאר שתקופותו של הרמב"ן הייתה התקופה בה חזר הנבואה, כמו כן בתורת החסידות מובא בשם האריז"ל שהוא אחד מהמקובלים היחידים שאפשר לסמוך עליהם.[1]

בחב"ד קיבלו להלכה את דיעותיו בנושא תחיית המתים, ולמרות שבשאר הנושאים פסקו כמו הרמב"ם כיון שהוא הפוסק היחידי בעניני גאולה ומשיח, בנושא זה העדיפו את דעת הרמב"ן ושאר הראשונים כיון שהינם הרבים, הסוברים כי לעתיד לבוא יהיו חיים נצחיים.{מקור}}

הבעל שם טוב, מביא בשם [הרמב"ן]] [2] שאם אתה מסתפק איך לקיים מצווה מסוימת לכאן או לכאן, עליך לסלק מזה את הנאה שיש לך ואז לשקול איך לעשות את המצווה.[3].

על קושיתו של הרמב"ן כיצד ע"י התפילה משתנה גזר דין מרעה לטובה, וכי יכול להיות שאצל הקב"ה יש שינוי רצון, הבעש"ט תרץ על כך שהתפילה היא בשביל למתק את הדין בשורשו, שגזר דין על אדם מסוים הוא כמו אותיות שע"י התפילה יכול אדם לשנות אותם לטובה.[4].

הבעש"ט מביא גם בשם הרמב"ן שאיך ידע אם עם הוא עוסק בתורה למשה, שאם הוא מתמלא על ידי כך יראה ואהבה אז סימן שהוא עוסק לשמה.[דרוש מקור]

בשיחת אדמו"ר מוהריי"צ הוא מגדיר את הבעל שם טוב כממשיך דרך האהבת ישראל של הרמב"ן[5]

הערות שוליים

  1. 1תורת מנחם יז, שנת תשט"ז חלק שלישי, שיחת שבת פרשת בלק, י"ד תמוז ה'תשט"ז.
  2. ככול הנראה מגן עדן
  3. http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/36&search=%D7%A8%D7%9E%D7%91%5c%22%D7%9F כתר שם טוב לו]
  4. כתר שם טוב עמ' פז ב
  5. מובא בכתר שם טוב