צבי הירש צ'צקס
ר' צבי הירש צ'צקס (י' תשרי תרצ"ט - י"א שבט תשפ"ד) היה חזן שהופיע בפני הרבי במהלך מעמדי חלוקת כוס של ברכה וזכה ממנו לעידודים רבים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד ביום כיפור תרצ"ט בעיר קאזאן שברוסיה, למשפחה יהודית שהקפידה על קיום המצוות, חרף הדיכוי הכבד של השלטונות הקומוניסטים.
בהיותו נער כבן חמש-עשרה, עברה המשפחה להתגורר במוסקבה, שם נעשתה שמירת התורה-ומצוות לקשה אף יותר. למרות הכל, הקפידה המשפחה על קלה כבחמורה.
באותן שנים, למד בקונסרבטוריון למוסיקה של מוסקבה, והתמחה בנגינה על פסנתר, כאשר כוחו רב בתחום השירה והחזנות.
קרוב של משפחת צ'צקס מארצות הברית, שביקר אצלם, כאשר שב נכנס לבקשתם ל'יחידות' וביקש היתר יציאה עבור קרוביו, הרבי הגיב בחיוך רחב, וקרוב המשפחה פירט את השמות ששינן. הרבי ענה שבקרוב יהיו בשורות-טובות; וכעבור פחות משנה קיבלה המשפחה אישור יציאה מרוסיה.
בקיץ תשל"א, יצאה משפחת צ'צקס מרוסיה, נסעה לארץ הקודש והשתכנה בנחלת הר חב"ד, וכעבור חודשיים – לקראת ראש השנה – נסעו בני המשפחה לארצות הברית.
קשריו עם הרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
צ'צקס הגיע לרבי לראשונה בראש השנה תשל"ב. לאחר ההתוועדות החל מעמד חלוקת כוס של ברכה, והוא הסתפק אם לעבור בחלוקה, לאחר שהגיע תורו בחלוקה מזג לו הרבי כוסית "לחיים", לאחר שהחל להתקדם, קרא לו שוב ונתן לו עוד לחיים ואמר "שלא יהיה לך שום ספק", ואז אמר לו "כעת תשיר", והוא התחיל לנגן את הניגון עך טי זיעמליאק. החל מאז הוא התחיל באופן קבוע לנגן בפני הרבי בחלוקת כוס של ברכה[1].
באחד מהפעמים בהם שר במעמד כוס של ברכה, היה ב-770 יחד עם בנו וביתו הקטנים, והרבי עשה תנועת עידוד בידו הק' לכיוונם. אלא שאז החלה הילדה לשיר בעצמה והרבי ביקש שהילדה תמחא כפיים, ובתגובה למחיאות הכפיים שלה, הרבי עצר את החלוקה, ומחא כפיים לעברה במשך זמן רב. הקליפ הזה פורסם במשך השנים במדיות רבות וזכה לצפיות ופופולריות רבה[2].
בשלהי שנת תשמ"ז הרבי דרש לעסוק בהקמת שכונה חדשה בירושלים, שתשמש עבור העליה הגדולה הצפויה ממדינות חבר העמים. באותה שעה, הייתה ברית המועצות מסוגרת כשהמשטרה החשאית שלטה בה בעוצמה ומנעה אפשרות של הגירה חופשית מהמדינה, ומאות אלפי יהודים שרצו לעלות לארץ הקודש נותרו מסוגרים כשבדרך הטבע לא היה נראה באופק מציאות שתאפשר זאת. בקשר לכך, הלחינו חסידים את הניגון 'בונה ישוב חב"ד ירושלים', ובין השאר ניגנו החסידים את הלחן בפני הרבי במהלך חלוקת כוס של ברכה במוצאי חג השבועות של אותה שנה, כשעל הנגינה ניצח ר' צבי הירש צ'צקס[3].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83, יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, רגישות הרבי לבת של החזן צבי הירש צ'צקס.
- ימים טובים עם הרבי, שבועות, ע' 141
קישורים חיצונים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- החזן ר' צבי הירש צ'צקס והוספת 14 ספרי הרמב"ם לניגון עך טי זיעמליאק. שבועון בית משיח 645 כ"ז ניסן תשס"ח
- החזן צבי הירש צ'צקס ע"ה בן 85
- החזן בהתוועדויות של הרבי, כתבה על פטירתו באתר בית חב"ד
(אנגלית) - תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס
. - הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס
הערות שוליים
- ↑ תולדות החזן ר' צבי הירש צ'צקס, אך ביומנים המופיעים באתר מפתח, אין איזכור לכך במוצאי ראש השנה תשל"ב ואדרבה מציינים כי ר' בערל זלצמן שר ברוסית. ואילו ביומן מהתוועדות י"ג תמוז תשל"ב של ר' משה חיים לוין מוזכר כי החזן צ'צקס ניגן ני ביוס יא ניקאוו וניגון עך טי זיעמליאק
- ↑ הרגישות של הרבי לבת החזן ר' צבי הירש צ'צקס . יומן מהנעשה בבית חיינו בשמחת תורה תשמ"ז, שבועון בית משיח גיליון 434 עמוד 83
- ↑ בונה ישוב חב"ד בירושלים, חסידים מנגנים את הניגון לפני הרבי, מוצאי חג השבועות תשמ"ז, אתר חב"ד אינפו "לראות את מלכינו"
