הבדלים בין גרסאות בדף "עבודת הגלות"
| (25 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
ערך זה עוסק ב'''עבודת הגלות''' שעל ידה תבוא הגאולה. | ערך זה עוסק ב'''עבודת הגלות''' שעל ידה תבוא הגאולה. | ||
| − | == | + | ==העבודה בגלות== |
| − | " | + | ב[[תורת החסידות]] מבואר שמטרתה של ה[[גלות]] היא שעל ידי העבודה בה - "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"{{הערה|לשון [[אדמו"ר הזקן]] ב[[תניא]] ריש [[ליקוטי אמרים - פרק ל"ז|פרק ל"ז בתניא]].}} - מזככים את העולם לקראת הגאולה וממשיכים את גילוי האור האלוקי של הגאולה. האור האלוקי נמשך לעולם על ידי כל פעולה ופעולה בעבודת בני ישראל, אלא שהוא איננו מתגלה - ובגאולה יתגלו בשלימות כל ההמשכות שנפעלו על ידי עבודת בני ישראל בגלות{{הערה|כביאורו של [[אדמו"ר הזקן]] שם בהמשך הפרק - "כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה" וכו'. וראה שיחות ה[[דבר מלכות]] שבת פרשת תצא [[תנש"א]], וארא [[תשנ"ב]] ועוד.}}. |
| − | |||
| − | + | רעיון זה מתבטא גם בשמה של הגאולה, שהיא אותם [[אותיות]] של המילה "גולה"=גלות, רק בתוספת האות אל"ף. על ידי עבודת בני ישראל להמשיך ולגלות בתוך הגלות וההעלם את האות אל"ף - המסמלת את [[אלופו של עולם]], [[הקדוש ברוך הוא]] - מגיעה במילא הגאולה. הגאולה אינה שבירה וביטול של הגלות, אלא אדרבה, גילוי מהותה האמיתית של הגלות - וזה נפעל על ידי עבודת בני ישראל{{הערה|[[לקוטי תורה]] בהעלותך לה, ג. שיחות ה[[דבר מלכות]] שבת פרשת אחרי-קדושים, אמור [[תנש"א]]. וראה גם שבת פרשת שמות [[תשנ"ב]].}}. | |
| − | + | ==המעלה בעבודת הגלות== | |
| + | היתרון בעבודה בזמן הגלות, שדוקא בכוחה להביא לגילוי המושלם של הגאולה - הוא מכיון שדוקא בזמן בו ישנם העלמות והסתרים על האור האלוקי, וקשה יותר לעבוד את ה', דוקא אז מתגלים הכוחות הפנימיים יותר של בני ישראל שבכוחם להתגבר גם על חושך הגלות. | ||
| + | זהו ההבדל בין העבודה בזמן הגלות לעבודה בזמן [[בית המקדש]]: כאשר [[בית המקדש]] היה קיים והאלוקות האירה בגלוי, ניתן היה להרגיש את הקדושה גם בכוחות האדם, ולהבין ולהשיג בשכלו את הקדוש ברוך הוא. משום כך העבודה אז הייתה על ידי מציאותו של האדם. מה שאין כן בזמן הגלות, כאשר לא ניתן להשיג ולהרגיש אלוקות בגלוי, אז עבודתו של היהודי היא בדרגה שלמעלה מטעם ודעת, בכח ה[[מסירות נפש]]. דוקא עבודה זו שלמעלה מכוחותיו ומציאותו של האדם, על ידי המסירות נפש, מגיעה ומגלה דרגות נעלות בהרבה באלוקות - ולכן היא זו שמגלה את הגילויים הבלתי-מוגבלים שיהיו בגאולה{{הערה|ראה מאמר ד"ה ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה. ועוד.}}. | ||
| + | ===לעתיד לבוא=== | ||
| + | בגלל המעלה שבעבודת הגלות, [[לעתיד לבוא]] - לאחר [[ביאת המשיח]] - יתגעגעו בני ישראל לגלות ויצטערו מדוע לא ניצלו את ימי הגלות להתעסק ב[[עבודת ה']] כדרוש{{הערה|[[תבנית:היום יום/ג' מנחם אב|היום יום, ג' מנחם אב]].}} | ||
| + | |||
| + | כמו כן, כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=173&hilite= שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח]. וראה גם שיחת [[דבר מלכות]] ש"פ במדבר [[תנש"א]] בסופה.}}. | ||
| + | |||
| + | {{להשלים}} | ||
| + | |||
| + | ==העבודה הנדרשת בגלות== | ||
| + | כמה וכמה ביאורים נאמרו על העבודה הנדרשת מבני ישראל בהיותם בגלות, אשר כאשר ישלימו אותה תוכל לבוא הגאולה: | ||
| + | |||
| + | ===עבודת הבירורים=== | ||
| + | {{ערך מורחב|עבודת הבירורים}} | ||
| + | על מאמר [[חז"ל]] - "לא הגלה [[הקדוש ברוך הוא]] את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", מבארת [[תורת החסידות]] שאין זה רק כפשוטו (שהרי לא נוספו במשך שנות הגלות גרים רבים כל כך, שבשבילם הייתה כל ירידת הגלות) - אלא הכוונה ב"גרים" היא ל[[רפ"ח ניצוצין|ניצוצות הקדושה]] שהתפזרו בעולם ובדברים הגשמיים. ועל ידי פיזורם של בני ישראל בכל רחבי העולם, הם מבררים ומעלים את ניצוצות הקדושה שבכל מקום ומקום, כך שבסיומה של עבודה זו נעשה העולם כולו ראוי ומוכן לגאולה{{הערה|ראה [[תורה אור]] וישב ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. ועוד. (אל תצר את מואב - מאמר אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר מורש"ב ח"א אגרת ק"ל עמוד שט).}}. | ||
| + | |||
| + | ===תשובה=== | ||
| + | נאמר ב[[גמרא]]{{הערה|[[סנהדרין]] צז, ב.}} "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא ב[[תשובה]]". וכן פסק ה[[רמב"ם]]{{הערה|הלכות תשובה ז, ה.}} "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין". | ||
| + | |||
| + | בחסידות{{הערה|[http://chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/31/index.htm ד"ה וארא תשי"ב].}} מבוארת הסיבה לכך שעבודת התשובה מוכרחת לפני הגאולה: א. כי לעתיד יתבטל הרע, ולכן יש צורך לבטל הרע מצד האדם. ב. כי על ידיה ממשיכים את האור האלוקי הלא מוגבל שיתגלה בגאולה. | ||
| + | |||
| + | הסיבה שדוקא התשובה מביאה לגילוי שבגאולה, ולא די במעשים טובים בלבד - היא מכיון שהתשובה ענינה הפיכת הרע לטוב. ודוקא בהפיכת רע לטוב ישנו חידוש, שאינו קיים בעבודה הרגילה - כמשל [[ציפור המדברת]] שה[[תענוג]] ממנה גדול מהתענוג שמאדם המדבר. ודוקא חידוש זה יביא את גילוי התענוג הגדול שיתגלה לעתיד לבוא{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/adhaam/tch/b2/2/1/166b.htm תורת חיים ויצא קסו, ב].}}. | ||
| + | |||
| + | ===ביטול סיבת הגלות=== | ||
| + | בגמרא{{הערה|[[יומא]] ט, ב.}} נאמר שסיבת חורבן [[בית המקדש]] היא מפני שהייתה בו שנאת חינם. בהתאם לכך, עורר הרבי פעמים רבות{{הערה|1=ראה לדוגמא, [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/2/26/210 שיחת יוד שבט תשי"א]: "ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי [[אהבת ישראל]] תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש".}} כי יש להרבות ב[[אהבת ישראל]] ובאהבת חינם, המהווה תיקון לסיבת הגלות; וכאשר בטלה סיבת הגלות, ממילא תתבטל הגלות ו[[בית המקדש השלישי]] ייבנה. | ||
| + | |||
| + | ===הפצת המעיינות=== | ||
| + | ב[[ראש השנה]] [[תק"ז]] הגיע ה[[בעל שם טוב]] בעליית [[נשמה]] להיכלו של [[משיח]], ושאל "אימתי קאתי מר{{הערה|1=בארמית: מתי יבוא אדוני?}}?". השיב המשיח - "לכשיפוצו מעינותיך ([[תורת החסידות]]) חוצה"{{הערה|1=על פי לשון הפסוק משלי ה, טז. תיאור עליית ה[[נשמה]] - באגרת קדשו של [[הבעל שם טוב]] לגיסו רבי [[גרשון מקיטוב]], נדפסה ב[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/bsht/kst/1/1 כתר שם טוב סימן א].}}. | ||
| + | |||
| + | לאור זאת התעסקו [[רבותינו נשיאינו]] ב[[הפצת המעיינות]] לכל מקום ומקום בעולם, כאשר מדור לדור הולכת ומתגברת עבודה זו. בדור השביעי הדגיש הרבי עבודה זו במיוחד בתור העבודה העיקרית של דורנו שהיא ה'שער' לכל הענינים האחרים{{הערה|1=ראה [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/12/4101 אגרות קודש חלק י"ב ד'קא], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/14/4923 חלק י"ד ד'תתקכג]. ועוד.}}. ב"הפצת המעיינות" נכללת גם [[הפצת היהדות]] בכלל, אך בעיקר הפצת [[תורת החסידות]]. | ||
| + | |||
| + | ===מלחמת בית דוד=== | ||
| + | {{ערך מורחב|חיילי בית דוד}} | ||
| + | בשיחה מיוחדת לתלמידי ה[[תמימים]] ביאר [[הרבי הרש"ב]] את מאמר חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", והסביר כי זהו תפקידם של התמימים - [[חיילי בית דוד]] - להלחם באלו "אשר חרפו עקבות משיחך" ולנצחם. | ||
| + | |||
| + | ==סיום עבודת הגלות== | ||
| + | {{ערך מורחב|סיום עבודת הגלות}} | ||
| + | מאז סיום שנות המ"מים החל הרבי בהדרגה להודיע על סיומם של עוד ועוד פרטים מהעבודה הנדרשת בגלות: סיום עבודת הבירורים, עשיית תשובה, נצחון מלחמת בית דוד, תיקון סיבת הגלות ובאופן כללי: סיום כל "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות". בהתאם לכך ביאר הרבי פעמים רבות כי העבודה כעת אינה חלק מהעבודה בגלות להבאת הגאולה, כי אם עבודה לפקוח את העיניים ולהתחיל [[לחיות גאולה|לחיות בהתאם לתקופת הגאולה]]. | ||
| + | |||
| + | ==ראו גם== | ||
| + | *[[גלות]] | ||
| + | *[[סיום עבודת הגלות]] | ||
| + | |||
| + | {{גאולה ומשיח}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מגלות לגאולה]] | [[קטגוריה:מגלות לגאולה]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:06, 19 בספטמבר 2023
ערך זה עוסק בעבודת הגלות שעל ידה תבוא הגאולה.
העבודה בגלותעריכה
בתורת החסידות מבואר שמטרתה של הגלות היא שעל ידי העבודה בה - "מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"[1] - מזככים את העולם לקראת הגאולה וממשיכים את גילוי האור האלוקי של הגאולה. האור האלוקי נמשך לעולם על ידי כל פעולה ופעולה בעבודת בני ישראל, אלא שהוא איננו מתגלה - ובגאולה יתגלו בשלימות כל ההמשכות שנפעלו על ידי עבודת בני ישראל בגלות[2].
רעיון זה מתבטא גם בשמה של הגאולה, שהיא אותם אותיות של המילה "גולה"=גלות, רק בתוספת האות אל"ף. על ידי עבודת בני ישראל להמשיך ולגלות בתוך הגלות וההעלם את האות אל"ף - המסמלת את אלופו של עולם, הקדוש ברוך הוא - מגיעה במילא הגאולה. הגאולה אינה שבירה וביטול של הגלות, אלא אדרבה, גילוי מהותה האמיתית של הגלות - וזה נפעל על ידי עבודת בני ישראל[3].
המעלה בעבודת הגלותעריכה
היתרון בעבודה בזמן הגלות, שדוקא בכוחה להביא לגילוי המושלם של הגאולה - הוא מכיון שדוקא בזמן בו ישנם העלמות והסתרים על האור האלוקי, וקשה יותר לעבוד את ה', דוקא אז מתגלים הכוחות הפנימיים יותר של בני ישראל שבכוחם להתגבר גם על חושך הגלות.
זהו ההבדל בין העבודה בזמן הגלות לעבודה בזמן בית המקדש: כאשר בית המקדש היה קיים והאלוקות האירה בגלוי, ניתן היה להרגיש את הקדושה גם בכוחות האדם, ולהבין ולהשיג בשכלו את הקדוש ברוך הוא. משום כך העבודה אז הייתה על ידי מציאותו של האדם. מה שאין כן בזמן הגלות, כאשר לא ניתן להשיג ולהרגיש אלוקות בגלוי, אז עבודתו של היהודי היא בדרגה שלמעלה מטעם ודעת, בכח המסירות נפש. דוקא עבודה זו שלמעלה מכוחותיו ומציאותו של האדם, על ידי המסירות נפש, מגיעה ומגלה דרגות נעלות בהרבה באלוקות - ולכן היא זו שמגלה את הגילויים הבלתי-מוגבלים שיהיו בגאולה[4].
לעתיד לבואעריכה
בגלל המעלה שבעבודת הגלות, לעתיד לבוא - לאחר ביאת המשיח - יתגעגעו בני ישראל לגלות ויצטערו מדוע לא ניצלו את ימי הגלות להתעסק בעבודת ה' כדרוש[5]
כמו כן, כאשר יבוא המשיח הוא יודה לכל יהודי על עבודתו ופעולתו בזמן הגלות עבור הבאת הגאולה[6].
העבודה הנדרשת בגלותעריכה
כמה וכמה ביאורים נאמרו על העבודה הנדרשת מבני ישראל בהיותם בגלות, אשר כאשר ישלימו אותה תוכל לבוא הגאולה:
עבודת הבירוריםעריכה
| ערך מורחב – עבודת הבירורים |
על מאמר חז"ל - "לא הגלה הקדוש ברוך הוא את ישראל לבין האומות אלא כדי שיתוספו עליהם גרים", מבארת תורת החסידות שאין זה רק כפשוטו (שהרי לא נוספו במשך שנות הגלות גרים רבים כל כך, שבשבילם הייתה כל ירידת הגלות) - אלא הכוונה ב"גרים" היא לניצוצות הקדושה שהתפזרו בעולם ובדברים הגשמיים. ועל ידי פיזורם של בני ישראל בכל רחבי העולם, הם מבררים ומעלים את ניצוצות הקדושה שבכל מקום ומקום, כך שבסיומה של עבודה זו נעשה העולם כולו ראוי ומוכן לגאולה[7].
תשובהעריכה
נאמר בגמרא[8] "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה". וכן פסק הרמב"ם[9] "הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין".
בחסידות[10] מבוארת הסיבה לכך שעבודת התשובה מוכרחת לפני הגאולה: א. כי לעתיד יתבטל הרע, ולכן יש צורך לבטל הרע מצד האדם. ב. כי על ידיה ממשיכים את האור האלוקי הלא מוגבל שיתגלה בגאולה.
הסיבה שדוקא התשובה מביאה לגילוי שבגאולה, ולא די במעשים טובים בלבד - היא מכיון שהתשובה ענינה הפיכת הרע לטוב. ודוקא בהפיכת רע לטוב ישנו חידוש, שאינו קיים בעבודה הרגילה - כמשל ציפור המדברת שהתענוג ממנה גדול מהתענוג שמאדם המדבר. ודוקא חידוש זה יביא את גילוי התענוג הגדול שיתגלה לעתיד לבוא[11].
ביטול סיבת הגלותעריכה
בגמרא[12] נאמר שסיבת חורבן בית המקדש היא מפני שהייתה בו שנאת חינם. בהתאם לכך, עורר הרבי פעמים רבות[13] כי יש להרבות באהבת ישראל ובאהבת חינם, המהווה תיקון לסיבת הגלות; וכאשר בטלה סיבת הגלות, ממילא תתבטל הגלות ובית המקדש השלישי ייבנה.
הפצת המעיינותעריכה
בראש השנה תק"ז הגיע הבעל שם טוב בעליית נשמה להיכלו של משיח, ושאל "אימתי קאתי מר[14]?". השיב המשיח - "לכשיפוצו מעינותיך (תורת החסידות) חוצה"[15].
לאור זאת התעסקו רבותינו נשיאינו בהפצת המעיינות לכל מקום ומקום בעולם, כאשר מדור לדור הולכת ומתגברת עבודה זו. בדור השביעי הדגיש הרבי עבודה זו במיוחד בתור העבודה העיקרית של דורנו שהיא ה'שער' לכל הענינים האחרים[16]. ב"הפצת המעיינות" נכללת גם הפצת היהדות בכלל, אך בעיקר הפצת תורת החסידות.
מלחמת בית דודעריכה
|
| ערך מורחב – חיילי בית דוד |
בשיחה מיוחדת לתלמידי התמימים ביאר הרבי הרש"ב את מאמר חז"ל "כל היוצא למלחמת בית דוד כותב גט כריתות לאשתו", והסביר כי זהו תפקידם של התמימים - חיילי בית דוד - להלחם באלו "אשר חרפו עקבות משיחך" ולנצחם.
סיום עבודת הגלותעריכה
|
| ערך מורחב – סיום עבודת הגלות |
מאז סיום שנות המ"מים החל הרבי בהדרגה להודיע על סיומם של עוד ועוד פרטים מהעבודה הנדרשת בגלות: סיום עבודת הבירורים, עשיית תשובה, נצחון מלחמת בית דוד, תיקון סיבת הגלות ובאופן כללי: סיום כל "מעשינו ועבודתנו כל זמן משך הגלות". בהתאם לכך ביאר הרבי פעמים רבות כי העבודה כעת אינה חלק מהעבודה בגלות להבאת הגאולה, כי אם עבודה לפקוח את העיניים ולהתחיל לחיות בהתאם לתקופת הגאולה.
ראו גםעריכה
הערות שוליים
- ↑ לשון אדמו"ר הזקן בתניא ריש פרק ל"ז בתניא.
- ↑ כביאורו של אדמו"ר הזקן שם בהמשך הפרק - "כי הגורם שכר המצוה היא המצוה בעצמה" וכו'. וראה שיחות הדבר מלכות שבת פרשת תצא תנש"א, וארא תשנ"ב ועוד.
- ↑ לקוטי תורה בהעלותך לה, ג. שיחות הדבר מלכות שבת פרשת אחרי-קדושים, אמור תנש"א. וראה גם שבת פרשת שמות תשנ"ב.
- ↑ ראה מאמר ד"ה ונחה עליו רוח ה' תשכ"ה. ועוד.
- ↑ היום יום, ג' מנחם אב.
- ↑ שיחת ש"פ ואתחנן תשמ"ח. וראה גם שיחת דבר מלכות ש"פ במדבר תנש"א בסופה.
- ↑ ראה תורה אור וישב ד"ה והנה אנחנו מאלמים אלומים. ועוד. (אל תצר את מואב - מאמר אדמו"ר האמצעי, אגרות קודש אדמו"ר מורש"ב ח"א אגרת ק"ל עמוד שט).
- ↑ סנהדרין צז, ב.
- ↑ הלכות תשובה ז, ה.
- ↑ ד"ה וארא תשי"ב.
- ↑ תורת חיים ויצא קסו, ב.
- ↑ יומא ט, ב.
- ↑ ראה לדוגמא, שיחת יוד שבט תשי"א: "ועל ידי זה תבוא גם הגאולה, שכן, כשם שהסיבה ל"גלינו מארצנו" בגלות האחרון היא בגלל ההיפך דאהבת ישראל, כך על ידי אהבת ישראל תבוא הגאולה במהרה בימינו ממש".
- ↑ בארמית: מתי יבוא אדוני?
- ↑ על פי לשון הפסוק משלי ה, טז. תיאור עליית הנשמה - באגרת קדשו של הבעל שם טוב לגיסו רבי גרשון מקיטוב, נדפסה בכתר שם טוב סימן א.
- ↑ ראה אגרות קודש חלק י"ב ד'קא, חלק י"ד ד'תתקכג. ועוד.