הבדלים בין גרסאות בדף "ספירת העומר"
(תמונה) |
(עריכה) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:ספירת העומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר ב[[סידור תהלת ה']]]] | [[קובץ:ספירת העומר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר ב[[סידור תהלת ה']]]] | ||
| − | '''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[ | + | '''ספירת העומר''' היא מצווה מה[[תורה]] - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין [[חג הפסח]] ל[[חג השבועות]], את מספר הימים שעברו מאז הקרבת [[קרבן העומר]], שהוקרב ביום השני של [[חג הפסח]] - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את [[חג השבועות]], שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה. |
| − | ==מצוות הספירה | + | ==מצוות הספירה== |
| − | + | המקור למצווה הוא בציווי ה[[תורה]]: | |
| − | [[ | + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אמור כג, טו-טז |
| − | == | + | |תוכן=וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה. |
| − | ספירת העומר, | + | :עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם}} |
| + | {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=דברים טז, ט | ||
| + | |תוכן=שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת}} | ||
| + | |||
| + | הספירה מתחילה מהיום שלמחרת חג הפסח, המכונה בתורה "ממחרת השבת"{{הערה|על פי הפירוש שקיבלו [[חז"ל]], כנגד פירושם המוטעה של הצדוקים ואחרים. מבואר באריכות בגמרא [[מסכת מנחות|מנחות]] סה, ב.}}, הוא יום [[ט"ז בניסן]] - היום שבו מקריבים בבית המקדש את [[קרבן העומר|עומר התנופה]], וממנו ואילך מותרת אכילת [[חדש|התבואה החדשה]]. מיום זה ואילך חובה על כל יחיד ויחיד לספור את הימים ואת השבועות. | ||
| + | |||
| + | ===רקע=== | ||
| + | לפי פירוש שהביאו רבים מ[[הראשונים]], מקורה הראשוני של ספירת העומר החל כאשר הבטיח [[משה רבינו]] ל[[בני ישראל]] שלאחר [[יציאת מצרים|היציאה ממצרים]] "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"{{הערה|כלשון דברי הקדוש ברוך הוא אליו כאשר שלח אותו לגאול את העם ממצרים - שמות ג, יב.}}, הם עתידים [[מתן תורה|לקבל את התורה]] על [[הר סיני]]. כאשר שמעו בני ישראל שקבלת התורה תהיה בעוד חמישים יום, התמלאו בתשוקה לקבל את התורה, וכל אחד ואחד ספר את הימים בציפיה לקבלת התורה המיוחלת. בהמשך לכך נקבעה ספירת הימים שבין פסח לשבועות כמצווה מן התורה{{הערה|עיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת הרשב"א ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.}}. | ||
| + | |||
| + | לאור זאת מבארים גם את משמעות המצווה בזמננו, כביטוי לתשוקה הנוכחית שלנו ליום קבלת התורה. בלשון [[ספר החינוך]]{{הערה|מצוה שו. ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15952&st=&pgnum=128&hilite= לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 144] ובנסמן שם. וראה לקט מביאורי הרבי בנושא, ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=94&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר ע' צט] ואילך.}}: | ||
| − | == | + | {{ציטוט|מרכאות=כן |
| − | + | |תוכן=נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בלבינו, כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא}} | |
| − | + | ==בימינו== | |
| + | ישנן דעות לכאן ולכאן האם מצוות ספירת העומר בימינו - כאשר אין [[בית המקדש]], ולא קרבן העומר - הינה מן התורה או שהיא רק [[מדרבנן]], זכר למקדש. ב[[שולחן ערוך]] ל[[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|אורח חיים סימן תפט סעיף ב.}} מביא את הדעות לכאן ולכאן, ומכריע שהעיקר כדעות שהמצווה בימינו היא מדרבנן. | ||
| − | + | בכך הוא מסביר גם את המנהג לבקש מיד לאחר ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת [[בית המקדש]] למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - כיון שהספירה עכשיו היא רק מדרבנן זכר למקדש, "לפיכך מתפללין שיבנה בית המקדש ונקיים מצווה כתיקונה". | |
| − | |||
| − | + | ===בביאת המשיח=== | |
| + | כיון שהספירה כיום הינה, כאמור, רק זכר למצווה השלימה כאשר בית המקדש קיים - מתעוררת שאלה: מה יקרה אם [[משיח]] יבוא באמצע ספירת העומר? הרי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות ספירה חדשה מבחינה מהותית, ולכאורה אי אפשר לראות בה המשך לספירת הימים הקודמים. | ||
הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה. | הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה. | ||
הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, חג השבועות - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים. | הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, חג השבועות - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים. | ||
| − | == | + | =בקבלה ובחסידות== |
| + | [[קובץ:ספירת העומר באגד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ספירת העומר היומית מופיעה במסך אוטובוס אגד]] | ||
| + | על פי [[תורת הקבלה]], שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות ל[[שבעת המידות]]: [[חסד]], [[גבורה]], [[תפארת]], [[נצח]], [[הוד]], [[יסוד]], [[מלכות]]. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'חסד שבחסד', ביום השני את מידת ה'גבורה שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה ב[[חג השבועות]]{{הערה|ראה בכל זה באריכות במאמרי הרבי: ד"ה וספרתם תשי"א, ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.}}. | ||
| + | |||
| + | על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה. | ||
| + | |||
| + | == אבילות בימי הספירה == | ||
בעקבות אסונות שאירעו לעם היהודי בימי הספירה, כמו מותם של 24 אלף תלמידיו של [[רבי עקיבא]], הפכו לימים שנוהגים בהם מקצת אבלות. על פי התלמוד סיבת מותם הייתה משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה". | בעקבות אסונות שאירעו לעם היהודי בימי הספירה, כמו מותם של 24 אלף תלמידיו של [[רבי עקיבא]], הפכו לימים שנוהגים בהם מקצת אבלות. על פי התלמוד סיבת מותם הייתה משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה". | ||
| שורה 31: | שורה 47: | ||
*אין מברכים שהחיינו על פרי חדש, מלבד ב[[יום השבת]], וב[[ל"ג בעומר]], אמנם, אלה הנוהגים לברך גם בימי הספירה - בודאי אין למנוע מהם כיון שנהגו בכך, ואדרבה - ימשיכו ויברכו. | *אין מברכים שהחיינו על פרי חדש, מלבד ב[[יום השבת]], וב[[ל"ג בעומר]], אמנם, אלה הנוהגים לברך גם בימי הספירה - בודאי אין למנוע מהם כיון שנהגו בכך, ואדרבה - ימשיכו ויברכו. | ||
*נמנעים משמיעת מוזיקה. | *נמנעים משמיעת מוזיקה. | ||
| − | * | + | *נוהגים ללמוד בימי הספירה [[מסכת סוטה]], דף ליום{{הערה|[[היום יום]] ז' אייר, [[ספר המנהגים]], עמ' 43}}. |
==קישורים חיצונים== | ==קישורים חיצונים== | ||
| + | *[[אדמו"ר הזקן]], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/sh/sh3/1/489 שולחן ערוך אורח חיים סימן תפט], הלכות ספירת העומר | ||
| + | *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15853&st=&pgnum=1&hilite= שערי המועדים - ספירת העומר], לקט ביאורי הרבי בנושאי ספירת העומר וימי הספירה | ||
*[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=272 מאמרים ורעיונות על ספירת העומר] - {{חב}} | *[http://chabad.co.il/?template=topic&topic=272 מאמרים ורעיונות על ספירת העומר] - {{חב}} | ||
| − | |||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61272 דיני ימי ספירת העומר] {{אודיו}} הרב [[יקותיאל פרקש]] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=61272 דיני ימי ספירת העומר] {{אודיו}} הרב [[יקותיאל פרקש]] | ||
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46063 ספירת העומר בשייכות לגאולה] {{אודיו}} הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] | *[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=46063 ספירת העומר בשייכות לגאולה] {{אודיו}} הרב [[יוסף יצחק וילשנסקי]] | ||
גרסה מ־09:21, 2 במאי 2016
ספירת העומר היא מצווה מהתורה - לספור כל יום במשך 49 הימים שבין חג הפסח לחג השבועות, את מספר הימים שעברו מאז הקרבת קרבן העומר, שהוקרב ביום השני של חג הפסח - "ממחרת השבת". ביום החמישים של הספירה, חוגגים את חג השבועות, שנקרא כך, על שם שבעת השבועות של הספירה. ספירת העומר היא גם כינויה של תקופה זו, שבה חלה מצוות הספירה.
תוכן עניינים
מצוות הספירה
המקור למצווה הוא בציווי התורה:
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת, מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה, שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה.
- עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת, תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם
— אמור כג, טו-טז
שִׁבְעָה שָׁבֻעֹת תִּסְפָּר לָךְ, מֵהָחֵל חֶרְמֵשׁ בַּקָּמָה, תָּחֵל לִסְפֹּר שִׁבְעָה שָׁבֻעוֹת
— דברים טז, ט
הספירה מתחילה מהיום שלמחרת חג הפסח, המכונה בתורה "ממחרת השבת"[1], הוא יום ט"ז בניסן - היום שבו מקריבים בבית המקדש את עומר התנופה, וממנו ואילך מותרת אכילת התבואה החדשה. מיום זה ואילך חובה על כל יחיד ויחיד לספור את הימים ואת השבועות.
רקע
לפי פירוש שהביאו רבים מהראשונים, מקורה הראשוני של ספירת העומר החל כאשר הבטיח משה רבינו לבני ישראל שלאחר היציאה ממצרים "תַּעַבְדוּן אֶת הָאֱלֹקִים עַל הָהָר הַזֶּה"[2], הם עתידים לקבל את התורה על הר סיני. כאשר שמעו בני ישראל שקבלת התורה תהיה בעוד חמישים יום, התמלאו בתשוקה לקבל את התורה, וכל אחד ואחד ספר את הימים בציפיה לקבלת התורה המיוחלת. בהמשך לכך נקבעה ספירת הימים שבין פסח לשבועות כמצווה מן התורה[3].
לאור זאת מבארים גם את משמעות המצווה בזמננו, כביטוי לתשוקה הנוכחית שלנו ליום קבלת התורה. בלשון ספר החינוך[4]:
נצטוינו למנות ממחרת יום טוב של פסח עד יום נתינת התורה, להראות בנפשנו החפץ הגדול אל היום הנכבד בלבינו, כעבד ישאף צל וימנה תמיד מתי יבא העת הנכסף אליו שיצא לחירות, כי המנין מראה באדם כי כל ישעו וכל חפצו להגיע אל הזמן ההוא
בימינו
ישנן דעות לכאן ולכאן האם מצוות ספירת העומר בימינו - כאשר אין בית המקדש, ולא קרבן העומר - הינה מן התורה או שהיא רק מדרבנן, זכר למקדש. בשולחן ערוך לאדמו"ר הזקן[5] מביא את הדעות לכאן ולכאן, ומכריע שהעיקר כדעות שהמצווה בימינו היא מדרבנן.
בכך הוא מסביר גם את המנהג לבקש מיד לאחר ספירת העומר "הרחמן הוא יחזיר לנו עבודת בית המקדש למקומה במהרה בימינו, אמן סלה" - כיון שהספירה עכשיו היא רק מדרבנן זכר למקדש, "לפיכך מתפללין שיבנה בית המקדש ונקיים מצווה כתיקונה".
בביאת המשיח
כיון שהספירה כיום הינה, כאמור, רק זכר למצווה השלימה כאשר בית המקדש קיים - מתעוררת שאלה: מה יקרה אם משיח יבוא באמצע ספירת העומר? הרי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות ספירה חדשה מבחינה מהותית, ולכאורה אי אפשר לראות בה המשך לספירת הימים הקודמים. הרבי מכריע ואומר: כי מרגע שבא המשיח הופכת הספירה להיות כהלכתה, למרות שלא הקריבו את קרבן העומר, משום שלא נאמר בתורה לספור "מהקרבתכם את העומר", אלא "מיום הביאכם את העומר". כלומר, מהיום המיועד להקרבה (ובתנאי שקיימת אפשרות להקריב). לכן ברגע שנוצרה מציאות שמאפשרת להקריב את העומר (בזמנו), למרות שבפועל לא הקריבוהו - נחשבת הספירה מאותו רגע ספירה מהתורה.
הרבי גם מצטט את הכרעתו ההלכתית של הרב ממונקאטש לפיה נוכל לברך בהמשך הספירה. ההכרעה מבוססת על דברי הרדב"ז (רבי דויד בן זמרה), כי חלק ממהותה של מצוות הספירה היא "תספרו חמישים יום" - להגיע אל היום החמישים, חג השבועות - ומבחינה זו אין שום בעיה להחשיב את הספירה שלאחר ביאת המשיח כהמשך לספירה שלפני כן, שגם היא הייתה כדי להגיע אל היום החמישים.
בקבלה ובחסידות=
על פי תורת הקבלה, שבעת השבועות של ספירת העומר מקבילות לשבעת המידות: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד, מלכות. בכל שבוע, מזדככים עם ישראל בבירור ובתיקון מידה נוספת: השבוע הראשון מוקדש לבירור מידת ה'חסד', השבוע השני לבירור מידת ה'גבורה', וכן הלאה. שבעת הימים בכל שבוע מקבילים לחלקים הפרטיים שבכל מידה, כפי שהיא עצמה מורכבת בפרטיות משבעת המידות - כך שבשבוע הראשון לספירת העומר, המוקדש לבירור מידת החסד, מבררים ביום הראשון את מידת ה'חסד שבחסד', ביום השני את מידת ה'גבורה שבחסד' וכן הלאה. כך שבסיומם של ארבעים ותשעת ימי הספירה, נמצאים בני ישראל לאחר השלמת בירור המידות כולן לפרטיהן, וזו ההכנה הנדרשת לקבלת התורה בחג השבועות[6].
על פי הקבלה ימים אלו נחשבים לימי דין ואלו ימים של חשבון נפש שהם למעשה הכנת הנשמה לקראת מתן תורה.
אבילות בימי הספירה
בעקבות אסונות שאירעו לעם היהודי בימי הספירה, כמו מותם של 24 אלף תלמידיו של רבי עקיבא, הפכו לימים שנוהגים בהם מקצת אבלות. על פי התלמוד סיבת מותם הייתה משום ש"לא נהגו כבוד זה בזה".
מנהגי האבילות בתקופת ספירת העומר מקיימים החל ממחרת היום האחרון של חג הפסח, ועד (לא כולל) ערב חג השבועות. במהלך תקופה זו ביום ל"ג בעומר (ח"י באייר) - אין מתאבלים.
- אין מתחתנים. שידוכים, לעומת זאת, מותרים.
- לא מסתפרים.
- לא רוכשים ביגוד חדש הגורם שמחה
- אין מברכים שהחיינו על פרי חדש, מלבד ביום השבת, ובל"ג בעומר, אמנם, אלה הנוהגים לברך גם בימי הספירה - בודאי אין למנוע מהם כיון שנהגו בכך, ואדרבה - ימשיכו ויברכו.
- נמנעים משמיעת מוזיקה.
- נוהגים ללמוד בימי הספירה מסכת סוטה, דף ליום[7].
קישורים חיצונים
- אדמו"ר הזקן, שולחן ערוך אורח חיים סימן תפט, הלכות ספירת העומר
- שערי המועדים - ספירת העומר, לקט ביאורי הרבי בנושאי ספירת העומר וימי הספירה
- מאמרים ורעיונות על ספירת העומר - תבנית:חב
- דיני ימי ספירת העומר
הרב יקותיאל פרקש - ספירת העומר בשייכות לגאולה הרב יוסף יצחק וילשנסקי
- זלמן קרזנובסקי, ספירת מהפכנית, סקירה מקיפה על הקשר בין ספירת העומר לגאולה, בתוך שבועון בית משיח
הערות שוליים
- ↑ על פי הפירוש שקיבלו חז"ל, כנגד פירושם המוטעה של הצדוקים ואחרים. מבואר באריכות בגמרא מנחות סה, ב.
- ↑ כלשון דברי הקדוש ברוך הוא אליו כאשר שלח אותו לגאול את העם ממצרים - שמות ג, יב.
- ↑ עיטור (עשרת הדברות הלכות מצה ומרור בסופו - הובא בשו"ת הרשב"א ח"ג סרפ"ד). ר"ן סוף פסחים.
- ↑ מצוה שו. ראה לקוטי שיחות חלק כ"ב ע' 144 ובנסמן שם. וראה לקט מביאורי הרבי בנושא, בשערי המועדים - ספירת העומר ע' צט ואילך.
- ↑ אורח חיים סימן תפט סעיף ב.
- ↑ ראה בכל זה באריכות במאמרי הרבי: ד"ה וספרתם תשי"א, ד"ה להבין ענין ספירת העומר וד"ה משכני תשח"י, ובמקומות המצויינים שם. ועוד.
- ↑ היום יום ז' אייר, ספר המנהגים, עמ' 43
