סמרקנד
סמרקנד הינה העיר השלישית בגודלה במדינת אוזבקיסטן, ומתגוררים בה כ-400,000 איש. בעיר היתה פעילות חב"דית למעלה ממאה שנים. ובימי מלחמת העולם השנייה נוצרה בה קהילה חב"דית הגדולה ביותר באותה תקופה. ולאחר היציאה מרוסיה, היתה בה קהילה של עשרות משפחות חב"דיות ובשנות הי' והכ', היתה הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות.בתקופת נפילת השלטון הקומוניסטי החלו לפעול בה שלוחי הרבי, וכיום מספר היהודים בה קטן, ואין בה פעילות חב"דית קבועה.
שלוחי רבותינו נשיאינו לסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב נשלח על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם פעל גדולות ונצורות[1].
הפוסק הגדול הרב חיים נאה נשלח בצעירותו על ידי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד, שם לימד נערים ומבוגרים, וחיזק את מצב היהדות. מלבד זאת חיבר את ספר שנות חיים ובו דיני ומנהגי הנחת תפילין. הספר כתוב בעברית ובוכרית[2].
הרב שמחה גורודצקי נשלח על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, שם עשה רבות עד למלחמת העולם השנייה, כאשר במהלך שליחותו הוא גם ישב במאסר[3].
בימי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
בימי השואה, משפחות רבות של חסידי חב"ד רבים, שנמלטו מאיזורי הכיבוש הנאצים ברחבי ברית המועצות, התיישבו בעיר סמרקנד. במקום התפתחה למעשה, הקהילה הליובאוויטשית הגדולה בעולם. כיון שרוב מניין ורוב בניין של חסידי חב"ד בברית המועצות נמלטו לאוזבקיסטן, ורובם התיישבו בסמרקנד[4].
ישיבת תומכי תמימים בעיר סמרקנד (בוכארה)[עריכה | עריכת קוד מקור]
| ערך מורחב – תומכי תמימים בוכארה (סמרקנד) |
חסידי חב"ד הראשונים שהעניקו חינוך לצעירים המקומיים, היו שלוחי אדמו"ר הרש"ב לסמרקנד: הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב ואחיינו הרב חיים נאה[5].
בשנת תרפ"ו נשלח הרב שמחה גורודצקי על ידי אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד, ומיד עם בואו לשם יסד "תלמוד תורה" גדול וגם יסד קיבוץ של צעירים מבני עשרים ומעלה שכונה בשם "תפארת בחורים" ולמדו בו כמאה וחמשים תלמידים. המוסד התפתח מאוד ולמדו בו כאלף תלמידים, עליהם עומדים עשרים וחמשה מלמדים, תלמידי חכמים מאנשי המקום[6].
בתקופת השואה, בקיץ תש"א נאספו בעיר הרבה מחסידי חב"ד, עבורם הוקמו סניפי ישיבת תומכי תמימים.
היציאה מרוסיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר המלחמה, הפליטים הפולניים עזבו את ברית המועצות ורבים מחסידי חב"ד נסעו ללבוב התחזו לאזרחים פולניים ויצאו את ברית המועצות במסגרת היציאה מרוסיה, ולאחר שהיה קצרה במדינות מעבר כמו פולין וצ'כיה הגיעו למחנות עקורים בפוקינג שבגרמניה ובמחנות ומקומות נוספים בגרמניה אוסטריה וצרפת, ובשנים הבאות היו שעלו לארץ הקודש ואחרים היגרו לארצות הברית ומדינות נוספות.
הקהילה החב"דית הגדולה בברית המועצות[עריכה | עריכת קוד מקור]
לאחר היציאה מרוסיה החלה תקופה חדשה בסמרקנד. אצל החסידים בסמרקנד כונתה תקופה זו בשם 'נאכדעם ווען דער עולם איז אוועקגעפארן' (= לאחר שהקהל עזב)[דרושה הבהרה].
אותה תקופה הייתה קשה מאוד, שכן גדולי החסידים יצאו מרוסיה, ונשארו מתי-מעט בהתמודדות יום-יומית מול משטר קומוניסטי עוין לכל דבר יהודי.
גם בתקופה זו, בסמרקנד הייתה הקהילה החב"דית הגדולה ביותר בברית המועצות.
עד התחלות שנות הלמ"דים הראשונות, חסידי חב"ד בסמרקנד החזיקו מדי שבת 3 מניינים לתפילה, ב3 מקומות שונים בעיר. ובשבתות מברכים ויומא דפגרא התקיימו גם התוועדויות חסידיות. מדי פעם, כמה פעמים בשנה היו מקיימים התוועדויותת חסידיות מרכזיות שבהם היו מתאספים יחד כל חסידי חב"ד של כל העיר.
בשנות הכ', ר' מענדל פוטרפאס התיישב בסמרקנד ואנ"ש והתמימים הושפעו ממנו רבות בדרכי החסידות והוא עודדם לפעול במסירות נפש לחיזוק היהדות ולימוד החסידות[7].
עד שנות הלמ"דים התקיימה גם ישיבה שבה היו באים בחורים גם מערים אחרות.
בשנות הלמ"דים הראשונות עלו רוב מוחלט של אנ"ש לארץ הקודש.
חסידי חב"ד בעיר סמרקנד (רשימה חלקית)[עריכה | עריכת קוד מקור]
חלק מחסידי חב"ד שהיו בסמרקנד בזמן שלטון הקומוניסטי, לאחר מלחמת העולם השניה - לפי סדר הא"ב:
- הרב דוד אוקונוב
- הרב יעקב בורושנסקי
- הרב מרדכי גולדשמיד
- הרב שלום דובער גורליק
- הרב פייוויש גנקין
- הרב חיים וואלאוויק
- הרב דובער וילנקין
- הרב אברהם זלצמן
- הרב החזן חיים דובער זלצמן
- הרב הלל זלצמן
- הרב רפאל חודידייטוב
- הרב בערקע חן
- הרב אליהו לוין הרב של חסידי חב"ד בסמרקנד
- הרב זלמן מרדכי לוין
- הרב צבי הירש לרנר
- הרב אברהם לבקיבקר
- הרב אליעזר מישולובין
- הרב דוד דב מישולובין
- הרב חיים אליהו מישולובין
- הרב מיכאל מישולובין
- הרב יצחק מישולובין
- הרב אשר אריה מקובצקי
- הרב יעקב נוטיק
- הרב משה ניסילעוויטש
- הרב מענדל פוטרפס
- ר' יעקב פיל
- הרב חיים שניאור זלמן קוזלינר
- הרב חזקיהו קייקוב - רב העיר
רבני חב"ד בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב
- הרב חיים נאה
- הרב חזקיהו קייקוב
- הרב אליהו לוין
- הרב עמנואל שמעונוב - שליח ורב העיר בשנות הנ'.
שלוחי הרבי לסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנות הנ' החלו להגיע לסמרקנד שלוחי הרבי, ובהם הרב עמנואל שמעונוב וחיזקו את היהדות במקום.
ראו גם[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
שלוחי רבותינו נשיאינו בסמרקנד[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שניאור זלמן ברגר, נודע בשיעורים תולדות הרב חיים נאה, פרקים מיוחדים על שלוחי אדמו"ר הרש"ב הרב שלמה יהודה לייב אליעזרוב והרב חיים נאה בסמרקנד.
- הרב נפתלי צבי גוטליב, יהדות הדממה, פרק הרב שמחה גורודצקי שליח אדמו"ר הריי"צ לסמרקנד תשמ"ד.
- הרב זושא וולף, אדמו"רי חב"ד ויהדות בוכרה
תקופת השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב שלום דובער לוין, תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, תשמ"ט.
- הרב ישראל אלפנביין, ר' ניסן - תולדות המשפיע הרב ניסן נמנוב ממנהלי תומכי תמימים סמרקנד, פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד.כפר חב"ד, תשע"ג (950 עמ').
- הרב שניאור זלמן ברגר, ישראל נח הגדול תולדות הרב ישראל נח בליניצקי ובני משפחתו. פרקים מיוחדים בספר מתארים את חיי החסידים בסמרקנד. יצא לאור על ידי נכדיו לבית גנזבורג בשנת תשס"ו
- הרב אליהו וולף, ר' מענדל, תולדות הרב מענדל פוטרפס ובו גם זכרונות מסמרקנד
- שניאור זלמן ברגר, עיר מקלט, שבועון בית משיח, גיליון 603 עמוד 26 - 32 (כ"ב סיון תשס"ז)
, בית משיח גיליון 604 עמודים 56 - 61
השואה ואחרי השואה[עריכה | עריכת קוד מקור]
- הרב הלל זלצמן, סמרקנד - המחתרת שהשפיעה למרחקים, תשע"ג.
- הרב שניאור זלמן ברגר, ארבעה חסידים - תולדות הרב אליהו לוין רב קהילת חב"ד בסמרקנד, שניאור זלמן ברגר, תשס"ד.
- גדול מאחיו, תולדות הרב חזקיה קייקוב
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- שאל אביך ויגדך, זכרונותיו של הרב יצחק מישולבין מסמרקנד תשורה מישולובין - אבעלסקי אדר תשע"ה
הערות שוליים
- ↑ ראה בתולדות חב"ד בארץ הקודש
- ↑ ראה בספר תולדותיו נודע בשיעורים
- ↑ יהדות הדממה חלק א' פרק הרב שמחה גורודצקי
- ↑ תולדות חב"ד ברוסיה הסובייטית, ובספרים ומאמרים רבים המתעדים את חסידי חב"ד בתקופת השואה
- ↑ תולדות חב"ד בארץ הקודש, ונודע בשיעורים
- ↑ יהדות הדממה חלק א', פרק הרב שמחה גורודצקי
- ↑ סמרקנד (ספר)