הבדלים בין גרסאות בדף "י"ד באלול"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (החלפת טקסט – "הוצאה לאור" ב־"הוצאה לאור")
 
(24 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{חודש אלול}}
 
{{חודש אלול}}
 
'''י"ד באלול''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אלול]].
 
'''י"ד באלול''' הוא היום הארבעה עשר ב[[חודש אלול]].
 +
 +
בהלכה מוזכר תאריך זה כיום שבו יש להתחיל להתכונן לחג הסוכות, בהתאם לכלל של "דורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג"{{הערה|מכיון שחודש אלול לעולם חסר ויש בו רק 29 יום.}}.
 +
 +
הרבי הוסיף על כך, שכיון שענינו העיקרי של חג הסוכות הוא זמן שמחתנו, צריך להוסיף החל מיום זה בשמחה מתוך השתדלות מיוחדת במשך כל שלושים היום שעד חג הסוכות{{הערה|שיחת שבת פרשת תצא – י"ד אלול תשמ"ח, התוועדויות עמוד 263.}}.
  
 
==אירועים ביהדות==
 
==אירועים ביהדות==
שאלת משיחיותו של הרבי מלובביץ' נהפכה זה מכבר לסוגיה ציבורית החורגת בהרבה מגבולות חסידות חב"ד. העובדה שכ-330 שנה אחרי טראומת משיחיות השקר של שבתי צבי שוב נמצא ביהדות גורם חשוב הטוען למשיחיות - לא סתם טענה שמדובר בתקופת גאולה, לטענה זו שותפים רבים, בוודאי בחוגי הימין הדתי-לאומי, אלא משיחיות פרסונלית), משכה גם את תשומת הלב הן של עולם שומרי המצוות, שנדרש לגבש התייחסות ערכית לתופעה, והן של עולם המחקר, שנמצא לו לפתע כר לחקר תופעה משיחית "בזמן אמת", תוך כדי התהוותה.  
+
*[[תרל"ו]] – רבי יהושע פולק מקמפנא, מחבר ספר 'אבני יהושע', נפטר.
 
+
*[[תרפ"ח]] – רבי יעקב מלול, רבה של וזאן – תוניסיה, נפטר.
כשם שהתופעה עצמה מרתקת, כך גם שני סוגי ההתייחסות אליה - הדתית והמחקרית. בתחום הראשון בלטה התייחסותו של מנהיג הציבור הליטאי בישראל (המתנגד מסורתית לחסידות בדיוק בשל החשד שהיא מסתירה מאחוריה שאיפה משיחית), הרב אליעזר שך. הרב שך, שהיה ידוע באופן כללי במנהיגותו החריפה והתקיפה, נהג כך גם כלפי גילויי המשיחיות של חב"ד. מיוחסת לו האימרה כי "חב"ד היא הדת הכי קרובה ליהדות", כלומר מבחינתו עצם התופעה המשיחית כבר הוציאה אותה מחוץ לגבולות היהדות. ראוי לציין שהוא אמר את הדברים עוד לפני פטירת הרבי מלובביץ', בקיץ 1994, אירוע שהחריף עוד יותר את הבעייתיות של המשיחיות החב"דית - כשחוגים נרחבים בתוכה סירבו לקבל את העובדה שהמוות סתם את הגולל על אפשרות משיחיותו של הרבי, ונתלו באמונות סמי-נוצריות שהרבי לא מת אלא "נסתר מן העין", והוא עתיד להתגלות. חוגים אחרים, מצומצמים יותר, הרחיקו לכת באימוץ המודל הנוצרי ואף ייחסו לרבי מעמד של בורא העולם ממש).  
+
*[[תש"ב]] – רבי זכריה יונה מ[[תימן]] וג'רבה, נפטר.
  
הרב ד"ר יצחק קראוס, ראש המדרשה לנשים באוניברסיטת בר-אילן, מגלם בכפל תאריו את כפל ההתייחסות לסוגיה: הפן הפנים-דתי והפן המחקרי. בספרו החדש הוא מבקש להתמודד לעומק עם תופעת המשיחיות החב"דית, לבחון את מקורותיה, סיבות לעיתויה, ההצדקות התיאולוגיות שבהן השתמשה, השלבים השונים בהתפתחותה והאמצעים שבהן מימשה את תפיסתה. כבר בראשית הספר הוא מצביע על עובדה משמעותית: המשיחיות היתה שם מן הרגע הראשון. הוא מצטט בהרחבה את נאומו הראשון של הרבי כ"נשיא" החסידות (התואר המוענק בחבלמנהיג) משבט תשי"א (1951), כדי להדגיש שכבר אז דיבר הרבי על דורו כדור ביאת משיח. למעשה, הוא מדגיש שכבר המנהיג שקדם לרבי, חותנו הרי"ץ (הרב יצחק שניאורסון), דיבר על תקופתו כעידן גאולה. חשוב להדגיש שעולם המחקר יודע זה מכבר על קיומו של גרעין משיחי בחב"ד עוד בתקופת האדמו"ר הקודם, אבל מכיוון שהציבור הרחב נוטה לייחס את ההתפרצות המשיחית ל-13 שנותיו האחרונות של הרבי (מאז עודד את שירת השיר "אנחנו רוצים משיח עכשיו", ב-1981), ומכיוון שהספר נועד לציבור הרחב, הרי יש בהחלט חשיבות להדגשה זו גם אם אין בה חידוש מחקרי. *[[תרל"ו]] - רבי יהושע פולק מקמפנא, מחבר ספר 'אבני יהושע', נפטר.
+
==ימי חב==
*[[תרפ"ח]] - רבי יעקב מלול, רבה של וזאן תוניסיה, נפטר.
+
===[[יום הולדת|נולדו]]===
*[[תש"ב]] - רבי זכריה יונה מ[[תימן]] וג'רבה, נפטר.
+
*[[תרנ"ט]] – הרב [[משה זלמן קמינצקי]], ממצויני תלמידי [[תומכי תמימים ליובאוויטש|תומכי תמימים בליובאוויטש]], חבר ועד הפועל בפיקוח על מצבם הרוחני של מחנות העקורים לאחרי השואה, ומראשוני המתיישבים ב[[כפר חב"ד]].
 +
*[[ת"ש]] – הרב [[שלמה קונין]], השליח הראשי ל[[קליפורניה]].
 +
*[[תשי"ז]] – הרב [[דוד משה אולידורט]], מצוות ה'[[חוזרים]]' ו'[[הנחה|מניחים]]' של תורת [[הרבי]], חבר מערכת [[אוצר החסידים]] ואחראי תוכן במחלקת ה[[הוצאה לאור]] של הוצאת הספרים החב"דית [[קה"ת]].
  
==[[ימי חב"ד]]==
+
===[[פטירה|נפטרו]]===
*[[תש"ב]] - מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
+
*[[תרי"ז]] – רבי [[ברוך מרדכי אטינגר]] – מגדולי חסידי רבותינו נשיאינו ומגדולי רבני חב"ד בדורות הראשונים, ורבה של [[בוברויסק]].
 +
*[[תש"ב]] מרת [[חיה מושקא הורנשטיין (בת אדמו"ר המהר"ש)|חיה מושקא הורנשטיין]], בתו של [[אדמו"ר המהר"ש]], הובלה ל'כבשנים' במחנה ההשמדה טרבלינקה.
 +
*[[תשמ"ה]] – הרב [[יצחק שלמה פבזנר]], למדן חסיד חב"ד, תושב שכונת [[בית וגן]] ב[[ירושלים]], בוגר ישיבות תומכי תמימים ועורך המפתחות לסדרת הספרים [[שדי חמד (ספר)|שדי חמד]] בהוראת הרבי.
 +
*[[תשמ"ז]] – הרב [[מנחם מענדל שניאורסון (בן דוד אדמו"ר שליט"א)|מנחם מענדל שניאורסון]], בן דודו של [[הרבי]].
 +
*[[תנש"א]] – הרב [[חיים יוסף דוד נימוטין]], חסיד חב"ד שזכה לשמש את הרב [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק שניאורסון]] ו[[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|הרבנית מרת חנה]], ועסק שנים רבות באחזקת ונקיון הציון.
 +
*[[תשס"ח]] – הרב [[יהודה שפוץ]], מחנך חב"די, ממייסדי הישיבה ב[[מונטריאול]] חבר הנהלת הישיבה ומזקני חסידי חב"ד בקהילה המקומית.
  
 
{{להיום יום|י"ד|אלול}}
 
{{להיום יום|י"ד|אלול}}
[[קטגוריה:ימי חב"ד|ל יד]]
+
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב יד]]
 
[[קטגוריה:ימי חב"ד - חודש אלול|ב יד]]

גרסה אחרונה מ־17:55, 17 ביוני 2022

<< >> חודש אלול

א ב ג ד ה ו ז ח ט י
יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ
כא כב כג כד כה כו כז כח כט

תשרי · חשוון · כסלו · טבת · שבט · אדר
ניסן · אייר · סיוון · תמוז · מנחם אב · אלול

י"ד באלול הוא היום הארבעה עשר בחודש אלול.

בהלכה מוזכר תאריך זה כיום שבו יש להתחיל להתכונן לחג הסוכות, בהתאם לכלל של "דורשין בהלכות החג שלושים יום קודם החג"[1].

הרבי הוסיף על כך, שכיון שענינו העיקרי של חג הסוכות הוא זמן שמחתנו, צריך להוסיף החל מיום זה בשמחה מתוך השתדלות מיוחדת במשך כל שלושים היום שעד חג הסוכות[2].

אירועים ביהדות[עריכה]

  • תרל"ו – רבי יהושע פולק מקמפנא, מחבר ספר 'אבני יהושע', נפטר.
  • תרפ"ח – רבי יעקב מלול, רבה של וזאן – תוניסיה, נפטר.
  • תש"ב – רבי זכריה יונה מתימן וג'רבה, נפטר.

ימי חב"ד[עריכה]

נולדו[עריכה]

נפטרו[עריכה]


הפתגם היומי - י"ד באלול - מלוח היום יום
מהוראות אבי אדמו"ר: להנזר ממלחמת תנופה עד קצה האחרון, לא מפני שאין לנו במה לנצח או מפני מורך לב, אלא מפני שאת כל כוחותינו עלינו להקדיש אך ורק לחיזוק בנינינו, בנין התורה והמצות בקדושה ובטהרה. ועל זה עלינו למסור את נפשותינו במסירת נפש בפועל ולא רק בכח.

הערות שוליים

  1. מכיון שחודש אלול לעולם חסר ויש בו רק 29 יום.
  2. שיחת שבת פרשת תצא – י"ד אלול תשמ"ח, התוועדויות עמוד 263.