הבדלים בין גרסאות בדף "חיים דרוקמן"
שמואל חיים (שיחה | תרומות) |
|||
| (40 גרסאות ביניים של 20 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{דמות | {{דמות | ||
|שם=הרב חיים דרוקמן | |שם=הרב חיים דרוקמן | ||
| + | |תמונה=חיים דרוקמן.jpg | ||
| + | |כינוי=זקן רבני [[הציונות הדתית]] | ||
| + | |תחומי עיסוק= נשיא איגוד ישיבות ההסדר, מראשי תנועת בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון, רב מרכז שפירא ותפקידים בכירים בציבור הציוני דתי | ||
| + | |תפקידים נוספים= חבר כנסת וראש מנהלת הגיור | ||
| + | |רבותיו=הרב [[צבי יהודה קוק]] | ||
|השתייכות=[[ציונות דתית]] | |השתייכות=[[ציונות דתית]] | ||
| − | + | ||
}} | }} | ||
| + | [[קובץ:דרוקמן ווילשאנסקי.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן משוחח עם [[הרב וילשאנסקי]] בחתונת הרב [[חיים אליהו גלוכובסקי]]]] | ||
[[קובץ:חיים דרוקמן עובר אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן עובר אצל הרבי]] | [[קובץ:חיים דרוקמן עובר אצל הרבי.jpg|ממוזער|הרב דרוקמן עובר אצל הרבי]] | ||
| − | [[ | + | הרב '''חיים מאיר דרוקמן''' ([[ט"ז חשוון]] [[תרצ"ג]] - [[ב' טבת]] [[תשפ"ג]]) היה רב ומנהיג בכיר בציבור [[הציונות הדתית|הדתי לאומי]], כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר, ראש ישיבת אור עציון, רב הישוב מרכז שפירא, ראש הישיבות והאולפנות וחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. קודם לכן כיהן כחבר כנסת וכראש מנהלת הגיור. |
| − | |||
== תולדות חיים == | == תולדות חיים == | ||
| − | נולד ב[[ט"ז בחשוון]] [[תרצ"ג]] בעיירה קיטוב שב[[פולין]] (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו [[סרטיפיקטים]] לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך | + | נולד ב[[ט"ז בחשוון]] [[תרצ"ג]] בעיירה קיטוב שב[[פולין]] (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו [[סרטיפיקטים]] לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך נודע להם שהאונייה עליה היו אמורים לעלות טבעה, והם ניצלו בנס. כמה שנים אחריו הגיעו גם הוריו לארץ והמשפחה התאחדה. |
| − | הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים, ובהמשך התגייס | + | הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים, ובהמשך התגייס ל[[צה"ל]], לאחר מכן למד אצל הרב [[צבי יהודה קוק]] בישיבת מרכז הרב. |
בשנת [[תשי"ד]] מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת [[תשט"ו]] נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. שם שהה עד שנת תשי"ז. | בשנת [[תשי"ד]] מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת [[תשט"ו]] נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. שם שהה עד שנת תשי"ז. | ||
| − | בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת ההסדר אור עציון והוא | + | בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת ההסדר אור עציון (בראשה עמד משך תקופה גם הרב [[חיים בנימיני]]) והוא עמד בראשה עד לפטירתו, בנוסף לתפקידו כראש ישיבות 'בני עקיבא'. |
| − | בשנת [[תשל"ז]] מונה כחבר כנסת מטעם המפד"ל. בשנת [[תשמ"א]] מונה | + | בשנת [[תשל"ז]] מונה כחבר כנסת מטעם המפד"ל. בשנת [[תשמ"א]] מונה לסגן שר הדתות. אך לאחר 7 חודשים פרש מהתפקיד עקב אישור הנסיגה מסיני ב[[הסכם השלום עם מצרים]]. |
בשנת [[תשמ"ד]] פרש מהמפד"ל והקים את מפלגת מצ"ד - מחנה הציונות הדתית. המפלגה התאחדה עם [[פועלי אגודת ישראל]] בהקמת מפלגת מורשה. באותם בחירות הצביעו חסידי חב"ד רבים למפלגה, הן בשל עמידתו האיתנה של הרב דרוקמן בענייני שלמות הארץ ובעיקר בשל החיבור עם פא"י, לה הצביעו חסידים רבים לאורך השנים. | בשנת [[תשמ"ד]] פרש מהמפד"ל והקים את מפלגת מצ"ד - מחנה הציונות הדתית. המפלגה התאחדה עם [[פועלי אגודת ישראל]] בהקמת מפלגת מורשה. באותם בחירות הצביעו חסידי חב"ד רבים למפלגה, הן בשל עמידתו האיתנה של הרב דרוקמן בענייני שלמות הארץ ובעיקר בשל החיבור עם פא"י, לה הצביעו חסידים רבים לאורך השנים. | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
בשנת [[תשנ"ד]] נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נהרג יהודי אחר. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו. | בשנת [[תשנ"ד]] נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נהרג יהודי אחר. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו. | ||
| − | + | ||
בשנת [[תשנ"ז]] עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת [[תשנ"ט]] התבקש לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת [[תשס"ג]]. | בשנת [[תשנ"ז]] עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת [[תשנ"ט]] התבקש לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת [[תשס"ג]]. | ||
| − | באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך ה[[גיור]] בלשכת ראש הממשלה. | + | באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך ה[[גיור]] בלשכת ראש הממשלה. הרב דרוקמן [[מיהו יהודי|הקל בגיוריו]], מה שגרם למחאה נגדו, אותה הוביל הדיין הרב [[אברהם שרמן]], שערער על אלפים מגיוריו של הרב דרוקמן{{הערה|1=[https://chabad.info/magazine/82898/ מוביל המאבק בגיור האלטרנטיבי] {{אינפו}} [http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61229 הדיין שחולל סערה ממליץ: ספר התניא] {{אינפו}}}}. |
| + | |||
| + | הרב דרוקמן סיים את תפקידו במנהלת בשנת [[תשע"ב]], באותה שנה זכה ב'פרס ישראל'. בשנת [[תשע"ג]] היה חבר בוועדת רבנים שייעצה למפלגת הבית היהודי, החל משנת [[תשפ"א]] התפרסם כמורה הדרך הרוחני של מפלגת 'הציונות הדתית' והוזכר בדרך כלל בתקשורת כמנהיג [[הציונות הדתית]] או כ'זקן הרבנים' בציבור זה. כיהן כנשיא ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' - מעין מועצה רבנית עליונה לציונות הדתית. | ||
| + | |||
| + | נפטר באור ל[[ב' בטבת]] - [[זאת חנוכה]] [[תשפ"ג]] לאחר שחלה ב[[נגיף הקורונה]]. | ||
| − | + | === קשריו עם הרבי וחב"ד=== | |
| + | במהלך שליחותו הנזכרת בארצות הברית, נסע להשתתף ב[[התוועדות עם הרבי]] ב[[י"ט כסלו - חג הגאולה|י"ט כסלו]] [[תשי"ז]]. בהמשך, סידר בעבורו הרב חיים גולובסקי תור ל[[יחידות]] אצל הרבי. היחידות נמשכה זמן ארוך והרבי שוחח אתו על הפעילות החינוכית שלו במסגרת בני עקיבא, לאחר שהוא עמד על ההבדל בין פעילות בתי הספר לתנועות הנוער, והסיבה שבגללה במפגשי תנועות הנוער מדברים בעיקר על אמונה, אמר לו הרבי שלדעתו גם בבתי הספר צריך להתמקד בענייני אמונה. הרבי גם עורר על עניין אי ההקפדה על גדרי ה[[צניעות]] בפעולות בני עקיבא{{הערה|שם=שכולם ידעו את ה'|1=[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/217.-Devarim-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org שכולם ידעו את ה']}}. | ||
| − | + | הרב דרוקמן סיפר שכשנפטרה אמו קיבל מכתב תנחומים מהרבי, על אף שלא עדכן את הרבי על הפטירה{{הערה|שם=שכולם ידעו את ה'}}. | |
| − | |||
| − | הרב דרוקמן | + | הרב דרוקמן הקפיד להשתתף בהתוועדויות לכבוד [[י"ט כסלו - חג הגאולה]] ובהתוועדויות ואירועים חב"דיים נוספים. |
| − | הרב דרוקמן | + | לאחר שהשתתף בהתוועדות שנערכה לרגל [[סיום הרמב"ם]] במוצאי שבת ב[[קריית מלאכי]], מיד לאחר ההתוועדות טס לארצות הברית והספיק להגיע אל מעמד [[חלוקת דולרים]] אצל הרבי ב[[כ"ז בטבת]] [[תנש"א]], הרב דרוקמן סיפר לרבי על דבריו בהתוועדות, על הדרך שמוביל הרבי בקירוב יהודים ליהדות מתוך אהבה. הרבי השיב לו בנוגע לדברי [[הרמב"ם]], שלעתיד לבוא כל אנשי העולם, ולא רק היהודים יתעסקו ב'לדעת את השם'. הרב דרוקמן גם שוחח עם הרבי על מצב היהדות של העולים מברית המועצות, ולבסוף בירך אותו הרבי שמאחר "שאתה מפורסם שאתה עומד בתוקף על הדעת שלך" "תוסיף כמה וכמה בהתוקף שלך"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=61576 הרב חיים דרוקמן אצל הרבי] {{וידפו}}}}. |
| − | + | בנוסף, הרב דרוקמן עבר אצל הרבי גם בפעמים אחרות, והשתתף מספר פעמים בתפילות עם הרבי ב-[[770]]. | |
| − | + | הרב דרוקמן שמר על קשר חם עם קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד והשתתף מפעם לפעם בהתוועדויות של הרב [[מענדל וכטר]] איתו שמר על קשר אישי קרוב. | |
| − | בשנת [[תשס"ד]] חתם על קריאה להקפיד על קיום [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1833 ראשי-ישיבות ההסדר קוראים ללמוד רמב"ם] {{col}}}} | + | בשנת [[תשס"ד]] חתם על קריאה להקפיד על קיום [[תקנת לימוד הרמב"ם היומי]]{{הערה|[https://col.org.il/news/1833 ראשי-ישיבות ההסדר קוראים ללמוד רמב"ם] {{col}}}}. |
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
| − | הרב דרוקמן הוא | + | בן דוד שני של הרב דרוקמן הוא רבה של קריית מוצקין, החסיד הרב [[דוד מאיר דרוקמן]], השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם{{הערה|[https://col.org.il/news/103032 תמונת הלילה: הרבנים דרוקמן] {{col}}}}. |
| + | |||
| + | הרב דרוקמן היה נשוי לשרה, רופאה, וביתו של הפרופסור היהודי הנודע יעקב נחום אפשטיין. נולדו להם תשעה ילדים והם אימצו בת נוספת. בעת פטירתו היו להם כמאתיים נכדים ונינים. | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
| + | *'''[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2019/08/217.-Devarim-5779.pdf#utm_source=domain&utm_medium=domain&utm_campaign=c1email.org שכולם ידעו את ה']''' - ראיון בגליון 'המפגש שלי' חברת [[jem]] {{PDF}} | ||
| + | *[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/365251/ משיח יקבץ גם את אלו שנולדו באמריקה…] {{אינפו}} | ||
| + | *[https://col.org.il/news/142884 מיוחד: מסכת הקשרים של הרב חיים דרוקמן ע"ה והרבי] {{col}} | ||
| − | הרב דרוקמן | + | *אבוקה של אמת, מאמר לזכרו מאת הרב ד.מ. דרוקמן. כפר חב"ד, גליון 1990, עמ' 32. |
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 53: | שורה 69: | ||
[[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | [[קטגוריה:רבני הציונות הדתית]] | ||
[[קטגוריה:חברי כנסת]] | [[קטגוריה:חברי כנסת]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשפ"ג]] | ||
| + | [[קטגוריה:ידידי חב"ד]] | ||
| + | [[קטגוריה:משפחת דרוקמן]] | ||
גרסה מ־16:13, 2 ביולי 2023
| הרב חיים דרוקמן | |
|---|---|
| |
| זקן רבני הציונות הדתית | |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תחומי עיסוק | נשיא איגוד ישיבות ההסדר, מראשי תנועת בני עקיבא, ראש ישיבת אור עציון, רב מרכז שפירא ותפקידים בכירים בציבור הציוני דתי |
| תפקידים נוספים | חבר כנסת וראש מנהלת הגיור |
| רבותיו | הרב צבי יהודה קוק |
הרב חיים מאיר דרוקמן (ט"ז חשוון תרצ"ג - ב' טבת תשפ"ג) היה רב ומנהיג בכיר בציבור הדתי לאומי, כיהן כנשיא איגוד ישיבות ההסדר, ראש ישיבת אור עציון, רב הישוב מרכז שפירא, ראש הישיבות והאולפנות וחבר הנהלת תנועת בני עקיבא. קודם לכן כיהן כחבר כנסת וכראש מנהלת הגיור.
תולדות חיים
נולד בט"ז בחשוון תרצ"ג בעיירה קיטוב שבפולין (כיום באוקראינה) בזמן הכיבוש הנאצי בעיירה הסתתר עם הוריו, שבהמשך נמלטו אתו לרומניה, שם מסרו אותו לזוג יהודים שהשיגו סרטיפיקטים לכניסה לארץ. תחילה היה אמור להפליג באונייה מסוימת, אך הוא והזוג אחרו את מועד ההפלגה ועלו על אונייה אחרת, בהמשך נודע להם שהאונייה עליה היו אמורים לעלות טבעה, והם ניצלו בנס. כמה שנים אחריו הגיעו גם הוריו לארץ והמשפחה התאחדה.
הרב דרוקמן למד במוסדות ציוניים-דתיים, ובהמשך התגייס לצה"ל, לאחר מכן למד אצל הרב צבי יהודה קוק בישיבת מרכז הרב.
בשנת תשי"ד מונה כמדריך בתנועת הנוער בני עקיבא, בשנת תשט"ו נסע לשליחות מטעם התנועה בארצות הברית. שם שהה עד שנת תשי"ז.
בהוראת רבו הרב צבי יהודה קוק הקים את ישיבת ההסדר אור עציון (בראשה עמד משך תקופה גם הרב חיים בנימיני) והוא עמד בראשה עד לפטירתו, בנוסף לתפקידו כראש ישיבות 'בני עקיבא'.
בשנת תשל"ז מונה כחבר כנסת מטעם המפד"ל. בשנת תשמ"א מונה לסגן שר הדתות. אך לאחר 7 חודשים פרש מהתפקיד עקב אישור הנסיגה מסיני בהסכם השלום עם מצרים.
בשנת תשמ"ד פרש מהמפד"ל והקים את מפלגת מצ"ד - מחנה הציונות הדתית. המפלגה התאחדה עם פועלי אגודת ישראל בהקמת מפלגת מורשה. באותם בחירות הצביעו חסידי חב"ד רבים למפלגה, הן בשל עמידתו האיתנה של הרב דרוקמן בענייני שלמות הארץ ובעיקר בשל החיבור עם פא"י, לה הצביעו חסידים רבים לאורך השנים.
בשנת תשמ"ו פרש ממורשה וחזר למפד"ל, בשנת תשמ"ט עזב את הכנסת.
בשנת תשנ"ד נפצע הרב דרוקמן בפיגוע ירי, בו נהרג יהודי אחר. עקב החשש שמדובר בנסיון התנקשות בחיי הרב הוצבה אבטחה סביב ביתו.
בשנת תשנ"ז עמד בראש הועדה לגיור קטינים. בשנת תשנ"ט התבקש לשוב למפד"ל וחזר לכהן בכנסת, עד שנת תשס"ג.
באותה שנה מונה הרב דרוקמן לכהן כראש מערך הגיור בלשכת ראש הממשלה. הרב דרוקמן הקל בגיוריו, מה שגרם למחאה נגדו, אותה הוביל הדיין הרב אברהם שרמן, שערער על אלפים מגיוריו של הרב דרוקמן[1].
הרב דרוקמן סיים את תפקידו במנהלת בשנת תשע"ב, באותה שנה זכה ב'פרס ישראל'. בשנת תשע"ג היה חבר בוועדת רבנים שייעצה למפלגת הבית היהודי, החל משנת תשפ"א התפרסם כמורה הדרך הרוחני של מפלגת 'הציונות הדתית' והוזכר בדרך כלל בתקשורת כמנהיג הציונות הדתית או כ'זקן הרבנים' בציבור זה. כיהן כנשיא ארגון 'רבני תורת הארץ הטובה' - מעין מועצה רבנית עליונה לציונות הדתית.
נפטר באור לב' בטבת - זאת חנוכה תשפ"ג לאחר שחלה בנגיף הקורונה.
קשריו עם הרבי וחב"ד
במהלך שליחותו הנזכרת בארצות הברית, נסע להשתתף בהתוועדות עם הרבי בי"ט כסלו תשי"ז. בהמשך, סידר בעבורו הרב חיים גולובסקי תור ליחידות אצל הרבי. היחידות נמשכה זמן ארוך והרבי שוחח אתו על הפעילות החינוכית שלו במסגרת בני עקיבא, לאחר שהוא עמד על ההבדל בין פעילות בתי הספר לתנועות הנוער, והסיבה שבגללה במפגשי תנועות הנוער מדברים בעיקר על אמונה, אמר לו הרבי שלדעתו גם בבתי הספר צריך להתמקד בענייני אמונה. הרבי גם עורר על עניין אי ההקפדה על גדרי הצניעות בפעולות בני עקיבא[2].
הרב דרוקמן סיפר שכשנפטרה אמו קיבל מכתב תנחומים מהרבי, על אף שלא עדכן את הרבי על הפטירה[2].
הרב דרוקמן הקפיד להשתתף בהתוועדויות לכבוד י"ט כסלו - חג הגאולה ובהתוועדויות ואירועים חב"דיים נוספים.
לאחר שהשתתף בהתוועדות שנערכה לרגל סיום הרמב"ם במוצאי שבת בקריית מלאכי, מיד לאחר ההתוועדות טס לארצות הברית והספיק להגיע אל מעמד חלוקת דולרים אצל הרבי בכ"ז בטבת תנש"א, הרב דרוקמן סיפר לרבי על דבריו בהתוועדות, על הדרך שמוביל הרבי בקירוב יהודים ליהדות מתוך אהבה. הרבי השיב לו בנוגע לדברי הרמב"ם, שלעתיד לבוא כל אנשי העולם, ולא רק היהודים יתעסקו ב'לדעת את השם'. הרב דרוקמן גם שוחח עם הרבי על מצב היהדות של העולים מברית המועצות, ולבסוף בירך אותו הרבי שמאחר "שאתה מפורסם שאתה עומד בתוקף על הדעת שלך" "תוסיף כמה וכמה בהתוקף שלך"[3].
בנוסף, הרב דרוקמן עבר אצל הרבי גם בפעמים אחרות, והשתתף מספר פעמים בתפילות עם הרבי ב-770.
הרב דרוקמן שמר על קשר חם עם קהילת חב"ד בנחלת הר חב"ד והשתתף מפעם לפעם בהתוועדויות של הרב מענדל וכטר איתו שמר על קשר אישי קרוב.
בשנת תשס"ד חתם על קריאה להקפיד על קיום תקנת לימוד הרמב"ם היומי[4].
משפחתו
בן דוד שני של הרב דרוקמן הוא רבה של קריית מוצקין, החסיד הרב דוד מאיר דרוקמן, השניים שמרו על קשר קרוב ביניהם[5].
הרב דרוקמן היה נשוי לשרה, רופאה, וביתו של הפרופסור היהודי הנודע יעקב נחום אפשטיין. נולדו להם תשעה ילדים והם אימצו בת נוספת. בעת פטירתו היו להם כמאתיים נכדים ונינים.
קישורים חיצוניים
- שכולם ידעו את ה' - ראיון בגליון 'המפגש שלי' חברת jem
- משיח יקבץ גם את אלו שנולדו באמריקה…
- מיוחד: מסכת הקשרים של הרב חיים דרוקמן ע"ה והרבי
- אבוקה של אמת, מאמר לזכרו מאת הרב ד.מ. דרוקמן. כפר חב"ד, גליון 1990, עמ' 32.
