התקשרות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחלך.jpg ערך זה נמצא בעיצומה של עבודה ממושכת. הערך פתוח לעריכה.
אתם מוזמנים לבצע עריכה לשונית, ויקיזציה וסגנון לפסקאות שנכתבו, וכמו כן לעזור להרחיב ולהשלים את הערך.
טיוטה שהכין הרבי למכתב כללי שהיה מיועד לשליחה אל כלל חסידי חב"ד ברחבי תבל, בו הוא מעורר כי בתום חלוף שנה מהסתלקות הרבי הריי"צ "יש חשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות לנשיאנו, לתורתו ולהוראותיו -אשר כולה חד - ילך הלוך וחסור ח"ו" והוא מדגיש את הצורך לרענן את רגש ההתקשרות מחדש

ענין ההתקשרות בין חסיד לרבי מהווה את היסוד העיקרי עליו מושתת התואר 'חסיד'. רגיל הוא הביטוי בפי חסידים: "שנהיה קשורים באמת".

עניינה בעבודת האדם

עבודת האדם מוכרחת שתהיה חדורה בביטול לנשיא הדור. והכוונה בזה היא הן לעבודת הנשמה בעולם ועם הנפש הבהמית. והן לעבודת הנשמה עצמה בהתעלות בקדושה מדרגה לדרגה.

עבודת הנשמה בעולם היא עבודת הבירורים. עניינה הוא, לברר את ענייני העולם שמצד עצמם הם קליפה - חשים עצמם למציאות נפרדת מאלוקות. עבודת האדם היא לברר ולקדש את העולם וזאת על ידי ההשתמשות בעניני העולם לשם שמים כך שחודר במציאות העולם שכל מציאותם היא למלאות רצון ה'. אמנם עבודה זו דורשת מהאדם התבטלות לנשיא הדור, וזאת בכדי שהבירור יעשה כדרוש ובשלימות. כדי שהנשמה שמצד עצמה מובדלת מהעולם תוכל לרדת לעולם ושהיא לא תתעלם שם, אלא תתגבר עליו ותברר אותו, עליה לקבל כוחות מחודשים שמגיעים אליה על ידי התבטלותה לנשיא הדור.[דרושה הבהרה]

נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מביא שלמות בעבודת הבירור. הבירור המושלם הוא כשכל הפרטים בעולם מתאחדים להיות מציאות אחת ויחידה ומכיוון שלכל אדם לעצמו יש את תכונותיו האישיות, לכן למרות שכל הפרטים בחייו מאוחדים בכוונה 'לשם שמים', עדיין אין זה אחדות אמתית מפני שבטבעו הוא מובדל מתכונותיו של חברו ודווקא על ידי הביטול של כל הדור לראש הדור נעשית התאחדות מוחלטת.[1] ליתר ביאור, עבודת הבירורים עצמה מורכבת מכמה דרגות: בירור האדם הוא רק לראשית התהליך ומכונה בירור ראשון וזאת משום שגם כשאדם בטל לאלוקות, מכיוון שגם עבודה זו באה על ידו והוא הרי 'נברא', ממילא גם הדרגה שאליה העלה את העולם הוא דרגת נברא ואינו קדושה ממש. (כפי שמכונה בחסידות ביטול זה 'ביטול היש' ולא הגיע עדיין ל'ביטול במציאות') דווקא אחרי עבודת האדם בבירור העולם, מגיע השלב השני - בירור שני והוא ביטול שנפעל כתוצאה מהתגלות אלוקית מלמעלה. המשכת בירור זה היא רק בכוחה של נשמה גבוהה שגם לאחרי שירדה לעולם עדיין מאיר בה האור האלוקי שמובדל מהעולם והמשכתה היא דווקא על ידי ביטול לאותה הנשמה.[2]

נוסף לכך הביטול לנשיא הדור מוכרח גם בעבודת הנשמה בהתעלותה מדרגה לדרגה בקדושה עצמה.[דרושה הבהרה][3]

התקשרות במעשה בפועל

בלוח היום יום לכ"ד סיון כותב הרבי: "השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי, מאחר שאין אני מכירו פנים.. ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים - הנה בזה היא ההתקשרות".

מובן כי ההתקשרות תובעת מהחסיד מעשה בפועל.

התקשרות בהרגש הלב

לאידך, רבים הם המקומות בהם מבואר בטוב טעם ענין ההתקשרות בהרגש הלב.

דוגמה נאמרה בשיחת אחרון של פסח תשי"א: "חסיד הוא כמו עז שממלאת את תפקידה לתת חלב ואינה יודעת שום דאגה למזונותיה, כיון שבעליה דואג לספק לה כל צרכיה. כך חסיד צריך למלא את התפקיד שדורש ממנו הרבי ובמילא ידאג הרבי לכל עניניו".

זו אחת מהההנחות שנמצאים ברגש של החסיד, שהוא מרגיש כלפי הרבי כמו 'עז', היינו, רגש של ביטול מוחלט.

המעלה והצורך בשניהם

עולה בבירור - המעלה והצורך בשני הענינים. כי שניהם אכן נדרשים, ואי אפשר לזה בלא זה. א' משלים את השני והם בעצם ענין אחד. אי אפשר לרגש בלא קיום ההוראות בפועל. כי אהבה שאינה מולידה קיום מצוות בפועל שייכת לדמיונות שווא.

ויתירה מזו: דוקא המעשה בפועל הוא-הוא הדרך לרגש בלב ממש. שהרי כלל ידוע הוא[4] ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות". דהיינו, שבכדי לעורר את לב החסידים והתמימים להתקשרות ואהבה לרבי, הוא רק על ידי קיום הוראותיו. כשאדם משקיע עצמו במעשה בפועל, הרי המעשים שהוא עושה יוצרים אצלו רגש ההזדהות - הקשר והאהבה.

וכפי שכותב הרבי[5]:

"אמרתי פה בהתוועדות עם אנ"ש והתמימים. דהנה ההתקשרות צריכה להיות בכל הכוחות שאפשר. והנה, לכל לראש אצל חסידי חב"ד כשמו כן הוא, שצריך להתקשר בחב"ד היינו בפשטות ללמוד מאמרי כ"ק הנשיא כיון שכוונת אומר המאמרים הוא המשכת חב"ד במדות ושינוי המדות על ידם, הרי זה מכריח התקשרות על ידי שוהלכת בדרכיו ועל פי הוראותיו במדות ומחשבה דיבור ומעשה, אבל כל זה נוגע.. בכח או כחות פרטיים ועל כל פנים בכחות הגלויים, ועל כן כיון שעדיין נשאר הספק באיזה דרך מוליכין אותו, הרי זה מטיל ספק באיזה מקום מקושר הוא בפנימיותו ועצמותו.."

דרכי ההתקשרות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

הדרך להתקשרות היא בכמה דרכים ואופנים. במשך השנים התייחסו אליהם רבות רבותינו נשיאינו, כשההדרכה הבולטת ביניהן היא של הרבי הריי"צ בקט ממכתבו שהובא בלוח היום יום שערך הרבי:


שגיאות פרמטריות בתבנית:ציטוט

פרמטרים [ גרשים ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

השואל במה היא ההתקשרות שלו אלי מאחר שאין אני מכירו פנים... ההתקשרות האמיתית היא על ידי לימוד התורה, כשהוא לומד המאמרי חסידות שלי, קורא את השיחות ומתחבר עם ידידי אנ"ש ותלמידי התמימים יחיו בלימודם ובהתוועדותם, ומקיים בקשתי באמירת תהלים ובשמירת זמני הלימודים, הנה בזה היא ההתקשרות

חסידים המליצו את מאמר המשנה על שלושת האפשרויות בהן יכול הבעל לקדש אישה - שיכול להתבצע בשלושה דרכים "ב(קנייני) כסף, בשטר וביאה"(תחילת מסכת קידושין), לשלושת הפעולות שנעשות כחלק מדרכי ההתקשרות: קניין כסף - נתינת דמי מעמד, קניין שטר - כתיבה לרבי, ובקניין ביאה - לבוא אל הרבי.

לימוד תורתו של הרבי

" טעמו וראו, שלימוד החסידות הוא בכלל דבר נעים... עליך לעסוק בלהט (דו דארפסט זיך קאכן") בלימוד החסידות! חיזרו על מאמר של הרבי (מוהרש"ב) נ"ע, וממורי חמי... – זהו הרבי שלכם! מדוע אינכם עסוקים בתורתו?! "

שיחות קודש תשל"ה חלק א', עמוד 275

היסוד העיקרי בהתקשרות הוא לימוד תורת הרבי, היות ובעת הלימוד האדם מחובר ומאוחד עם הרעיון בו הוא מעמיק, והיות וצדיקים דומים לבוראם והקדוש ברוך הא 'הכניס את עצו' בתוך התורה שנתן לעם ישראל (כפי דורשים חז"ל את ראשי התיבות של המילה אנוכי שבתחילת עשרת הדיברות - אנא נפשי כתבית יהבית, אני את נפשי כתבי ונתתי), כך גם הרבי 'הכניס את עצמו' בתוך תורתו[6].

עיקר הלימוד צריך להיות בתורת הנשיא שבאותו דור, היות ויש בתתורתו את המסרים והרעיונות השייכים במיוחד לאותו הדור[7]. בסדר הלימוד יש זכות הקדמה בחלקים השייכים לתקופה (פרשת השבוע או מועדי השנה)[דרוש מקור].

כתיבה לרבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – כתיבה לרבי

אחת מדרכי ההתקשרות היא כתיבה לרבי, בה החסיד כותב לרבי מכתב בו הוא מדווח על פעולותיו הטובות והחלטות טובות שקיבל על עצמו, התרחשויות שהוא חווה, או מבקש ברכה עבורו או עבור מכריו. באופן כללי, מחולקת הכתיבה בין כתיבת דו"ח או מכתב בו מבקשים ברכה, לבין כתיבת פדיון נפש, הנכתב דווקא בימי סגולה ובזמנים מיוחדים.

נסיעה לרבי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נסיעה לרבי

אחת מדרכי ההתקשרות לרבי היא הנסיעה איליו, על מנת לעורר מחדש את רגש ההתקשרות ולקיחת כוחות לחיות והתמדה בעבודת השם בתקופה הקרובה.

ציור פני הרב

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – ציור פני הרב

אחת הדרכים לעורר את ההתקשרות היא ציור פני הרב", על ידי שחזור מראה פניו של רבו של המצייר כפי שזכה לראותם. הרבי הורה כי אף מי שלא זכה לראות את פניו של הרב הריי"צ, יכול לבצע זאת לאחר התבוננות בתמונה בה מצולמת דמותו.

דמי מעמד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – דמי מעמד

קיום הוראותיו

הנהגות נוספות

  • אמירת פרק הרבי - בין החסידים התקבל המנהג, כי בעת אמירת שיעור התהילים היומי שתיקן הרבי הריי"צ לומר לאחר התפילה, מוסיפים ואמרים את פרק התהילים המתאים למספר שנותיו של הרבי.
  • אמירת הפסוק באלוקי נצור - יישנה סגולה לומר לפני סיום קטע ברכ אלוקי נצור שבסוף תפילת שמונה עשרה פסוק המתחיל ומסתיים באותן אותיות בהן מתחיל ומסתיים שמו של המתפלל[8]. בין חחסידים, נהוג לומר באותה עת את הפסוקים המתאימים לשמו של רבם (פסוקי השם של הרבי: מאור עיננים ישמח לב שמועה טובה תדשן עצם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל)[9].
  • חיקוי הנהגותיו של הרבי - נהוג בין חסידים לחקות את הנהגותיהם ואף את כתב ידם של רבם, על בסיס הכלל ההלכתי הואיל ונפיק מפומיה דרב[10]. עם זאת, ישנם מנהגים שהם הנהגתו הפרטית של הרבי ואינם הוראה לרבים[11].
  • העלאת זיכרונות - מנהגם של החסידים היה לקבוע לעצמם זמן קבוע ולנצל אותו לעורר את האהבה אל רבם, ובאותו הזמן היו משחזרים בזכרונם את מראה היחידות שלהם ואת המעמדים בהם שמעו מרבם מאמר חסידות[12].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

  • אלא אתה, מוסף בית משיח העוסק בנושא האהבה וההתקשרות של חסידים לרבי בדור השביעי, תשרי ה'תשע"ד
  • הנשיא - לב כל קהל ישראל - חוברות לימוד בנושא התקשרות: (א) החוט המקשר  •  (ב) נצח ישראל  •  (ג) טאַפּאָרו דאַ פּלאַחו קובץ PDF אינפו.jpg
  • הרב לאופר, [habad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=658&CategoryID=423 ניצוצי רבי - והלכת בדרכיו], חיקוי הנהגותיו של הרבי, בתוך גליון התקשרות

הערות שוליים

  1. לקוטי שיחות חלק ב עמוד 479 ושם חלק ג עמוד 808
  2. תורה אור כז, ג.
  3. לקוטי שיחות חלק ג עמוד 808
  4. מובא בספר החינוך (מצוה טז).
  5. אגרות קודש חכ"א ע' סא.
  6. שיחת שבת פרשת ניצבים תשי"ד. תורת מנחם חלק י"ב עמוד 211
  7. אגרות קודש חלק ח' עמוד קנג
  8. מקורו של המנהג הוא בפירוש רש"י על מיכה, והוא גם הובא בקיצור של"ה דף פ; בערוך השולחן סימן קכב, ח; בכף החיים על אורח חיים סוף סימן קכ"ב ועוד
  9. ספר המנהגים עמוד 12
  10. ראה על הנהגה זו באריכות במבוא לספר מעשה מלך, הסוקר את ההנהגה והיחס והמקרים הנכונים בהם יש לנהוג בה
  11. ראה בתחילת ספר המנהגים קטע משיחת הרבי בה הוא מבואר איזו מההנהגות היא הוראה לרבים ואיזו לא
  12. אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ו' עמוד שנג