הבדלים בין גרסאות בדף "ארמית"
מ (החלפת טקסט – " " ב־" ") תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
=== תפילה בארמית === | === תפילה בארמית === | ||
| − | עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{ | + | עם זאת, הזהירו שלא [[תפילה|להתפלל]] בלשון ארמית, ש"אין [[מלאכי השרת]] מכירין בלשון ארמי"{{הערה|בבלי, שבת יב עמוד ב'}}, משום שלשון זה מגונה בעיניהם{{הערה|ראה בית יוסף או"ח קא, ד.}}. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת ה[[קדיש]] ו[[קדושה דסדרא]] נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן [[קידוש השם]] ו[[תלמוד תורה]] בשותפות של כל ה[[ציבור]]: [[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[עם הארץ|עמי הארץ]], אמרו חכמים {{הערה|בבלי, סוטה מט עמוד א'}} שעליהן עומד העולם{{הערה|רש"י סוטה מט עמוד א'}}. |
==בדברי רבותינו נשיאנו== | ==בדברי רבותינו נשיאנו== | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה]. | מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=143&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ג], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=144&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ד], [http://www.otzar770.com/library/display_page.asp?nPageNumber=145&cPartLetter=B&nBookId=15&refrashBookNav=Y קמ"ה]. | ||
| − | + | ==לקריאה נוספת== | |
| + | *הרב יעקב לויפער, '''אונקלוס הגר''', במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א | ||
| − | {{ | + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | *'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1051040/jewish/Aramaic-the-Yiddish-of-the-Middle-East.htm ארמית - האידיש של המזרח התיכון]''' (אנגלית) {{בית חבד}} | ||
| + | {{שפות}} | ||
| + | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים כלליים]] | [[קטגוריה:מושגים כלליים]] | ||
[[קטגוריה:שפות]] | [[קטגוריה:שפות]] | ||
גרסה אחרונה מ־14:34, 19 בפברואר 2024
אֲרָמִית היא השפה בה נכתבו ספרי קודש מרכזיים כגון ספר עזרא וספר דניאל בתנ"ך, התלמוד הבבלי, התלמוד הירושלמי וספר הזוהר.
הארמית עברה שינויים רבים במהלך השנים, מה'ארמית קדומה' בימי לבן הארמי (תחילת האלף השני לבריאת העולם, כ-1600 לפנה"ס), ועד ל'ארמית חדשה' המדוברת בימינו בכפרים מסויימים בעיראק, באיראן, בטורקיה, בגאורגיה, ובארמניה ואף בסוריה. בתוקפות שונות הייתה הארמית שפה רווחת באשור, פרס, בבל, סוריה ואף הייתה השפה המדוברת בארץ ישראל סוריה ומסופוטמיה.
ללומדי התורה, מוכרים הניבים הבאים: 'ארמית בבלית' - בה נכתב התלמוד בבלי, 'ארמית גלילית' בה נכתב התלמוד הירושלמי וחלק מהמדרשים, 'ארמית בינונית' בה נכתב תרגום אונקלוס.
תוכן עניינים
ארמית בספרי הקודש[עריכה]
ארמית בתנ"ך[עריכה]
דובר הארמית הראשון בתנ"ך, הוא לבן הארמי, המוזכר בתורה בדברו שתי מילים בארמית - "יְגַר שָׂהֲדוּתָא"[1]. ואמנם השפה הארמית קרויה על שם ארץ מוצאו, ארם.
בספר מלכים[2], כאשר רבשקה שליחו של סנחריב מלך אשור מגיע לירושלים וקורא לתושביה להיכנע; רבשקה מתבקש על ידי שריו של חזקיהו לדבר ארמית: "דבר נא אל עבדיך ארמית כי שומעים אנחנו ואל תדבר עמנו יהודית באוזני העם אשר על החומה".
בספרים עזרא ודניאל ישנם פרקים הכתובים בארמית מקראית, וכן פסוק אחד בספר ירמיהו[3].
ארמית בתלמוד[עריכה]
שפתם של יהודי בבל הייתה ארמית, ובה נכתב התלמוד הבבלי. ניב זה מכונה על ידי החוקרים 'ארמית בבלית'.
גם יהודי הגליל דיברו ארמית, אך בניב שונה מעט מהניב הבבלי. בשפה זו נכתב התלמוד הירושלמי וחלק מהמדרשים. ניב זה מכונה על ידי החוקרים 'ארמית גלילית'.
תרגום אונקלוס[עריכה]
תרגום חמשת חומשי התורה לארמית, שכתב אונקלוס הגר[4]. אונקלוס למד (לאחר שהתגייר) אצל התנאים רבי אליעזר ורבי יהושע (רבותיו של רבי עקיבא).
יחס חז"ל לארמית[עריכה]
בתקופת האמוראים היו ששבחו את הלשון הארמית, ואמרו[5]: "אל יהי לשון סורסי קל בעיניך, שבתורה ובנביאים ובכתובים הקדוש ברוך הוא חלק לו כבוד. בתורה: יגר שהדותא[6], בנביאים: כדנא תימרון להון[7], בכתובים דכתיב: וידברו הכשדים למלך ארמית[8]".
תפילה בארמית[עריכה]
עם זאת, הזהירו שלא להתפלל בלשון ארמית, ש"אין מלאכי השרת מכירין בלשון ארמי"[9], משום שלשון זה מגונה בעיניהם[10]. לעומת זאת, תפילות מסוימות, כדוגמת הקדיש וקדושה דסדרא נכתבו דווקא בארמית, כדי שהעם יבין את הנאמר בהן. ומחמת שיש בהן קידוש השם ותלמוד תורה בשותפות של כל הציבור: תלמידי חכמים ועמי הארץ, אמרו חכמים [11] שעליהן עומד העולם[12].
בדברי רבותינו נשיאנו[עריכה]
"...לא יכולה השפה להחשב יסוד חיוני בקיומנו, כי עוד בימי קדם שימשה ארמית כשפת דיבור של העם: חלקים של התנ"ך, כמעט כל תלמוד בבלי, הזוהר ועוד, נכתבו בלשון הארמית.[13].
מכתב הרבי לבלשן והפילולוג פרופסור יחזקאל קוטשר, במענה למשלוח כתביו העוסקים בשפה הארמית. כרך י"א עמודים קמ"ג, קמ"ד, קמ"ה.
לקריאה נוספת[עריכה]
- הרב יעקב לויפער, אונקלוס הגר, במדור ודרשת וחקרת 'המבשר-תורני' ערב שבת פרשת ויגש תשפ"א
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ארמית - האידיש של המזרח התיכון (אנגלית)
| שפות | |
|---|---|
|
הערות שוליים
- ↑ בראשית לא, מז
- ↑ ב' י"ח
- ↑ פרק י', פסוק י"א
- ↑ בן אחותו של טיטוס
- ↑ בראשית רבה פרשה עד
- ↑ בראשית לא, מז
- ↑ ירמיהו י, יא
- ↑ דניאל ב, ד
- ↑ בבלי, שבת יב עמוד ב'
- ↑ ראה בית יוסף או"ח קא, ד.
- ↑ בבלי, סוטה מט עמוד א'
- ↑ רש"י סוטה מט עמוד א'
- ↑ http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/20/34/274 תורת מנחם כ' עמ' 274
