הבדלים בין גרסאות בדף "אחדות ה'"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(25 גרסאות ביניים של 13 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]]האמונה '''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]].
+
{{מקורות|רמה=מחפש}}
 +
{{יג עיקרים}}
 +
[[קובץ:שמע ישראל.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"]]
 +
האמונה ב'''אחדות ה'''' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק [[שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד]] הוא אחת מ[[תרי"ג מצוות התורה]]. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מה[[י"ג עיקרי האמונה]].  
 
==המצוה==
 
==המצוה==
 
באחדות ה' שני ענינים:
 
באחדות ה' שני ענינים:
שורה 7: שורה 10:
 
ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'.
 
ב) אחדות ה' [[מצוות|מצוה]] בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'.
 
==מקור==
 
==מקור==
{{להשלים}}
+
בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:{{ציטוט|תוכן=שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"|מקור=דברים ו, ד.}}{{הערה|משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א'.}}
בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:{{ציטוט|תוכן=שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"|מקור=דברים ו, ד.}}
+
 
 +
הביטוי ה' אחד מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" [[א]]' - אלופו של עולם, [[ח]]' - שבעת הרקיעים והארץ, [[ד]]' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם{{הערה|1=[[שולחן ערוך הרב]] [http://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh1/7/61/index.htm#_ftnref_4481 סימן ס"א סעיף ו']}}.
 +
 
 
==האחדות במציאות ה'==
 
==האחדות במציאות ה'==
 
תוכנה של המצווה היא להאמין ש[[הקב"ה]] הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים:
 
תוכנה של המצווה היא להאמין ש[[הקב"ה]] הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים:
שורה 25: שורה 30:
 
משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".
 
משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".
  
פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת מלבד העובדה שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו (שזהו הענין הראשון באחדות ה' - כנ"ל), הנה עוד זאת - שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו מציאות שאינה רואה עצמה א-לוהית (כלומר, מציאות אלילית), אלא סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים. אלא הוא (השם ית') לבדו הוא - ואפס זולתו, כי "הוי' הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו. וזוהי אחדות ה' האמיתית, שרק ה' קיים, ושום דבר לא קיים מחוץ לו.
+
פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת שלא רק שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו, אלא שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים וכמאמר הפסוק "הויה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו.
  
וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם כאין ואפס ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו.
+
וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"[[כולא קמיה כלא חשיב]]" - שכל המתהוים הם כ[[אין ואפס]] ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו.
  
 
ושני הסברים בזה:
 
ושני הסברים בזה:
שורה 40: שורה 45:
 
האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"[[שיתוף]]" בשני אופניה:
 
האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"[[שיתוף]]" בשני אופניה:
  
#אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה.
+
1. אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה.
 
כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו".
 
כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו".
#אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל.
+
 
 +
2. אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל.
  
 
נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'.
 
נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'.
שורה 50: שורה 56:
 
==אחדות ה' - כוללת כל המצוות==
 
==אחדות ה' - כוללת כל המצוות==
  
מאחר שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לפיכך מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות.
+
מכיוון שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לכן מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות.
הדיבור - "אנכי ה'", כולל כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל כל שס"ה מצוות לא תעשה.
+
הדיבור - "אנכי ה'", כולל את כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה.
מכיון ש"מצוה" הוא מלשון צוותא והתחברות, והיא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם עושה המצוה - עם [[הקב"ה]] מצוה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו.
+
המילה "מצוה" היא מלשון צוותא והתחברות, ההתחברות שהמצוה פועלת היא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם העושה את המצוה - עם [[הקב"ה]] מצווה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו.
 
וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית.
 
וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית.
נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן.  
+
נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן.
  
==ראה גם==
+
==ראו גם==
 +
*[[אחדות ה' ויחוד ה' (ההבדל ביניהן)]]
 
*[[הוי' הוא האלקים]]
 
*[[הוי' הוא האלקים]]
 +
*[[אחדות ה' (ספר)|ספר אחדות ה']]
 +
*[[אין עוד מלבדו]]
 +
 
==לקריאה נוספת==
 
==לקריאה נוספת==
*ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' מצוות '''אחדות ה' '''
+
*ה[[צמח צדק]] ב'''דרך מצוותיך''' מצות '''אחדות ה' '''
  
 
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
 
*{{קישור חבד און ליין|87415|מה חידושה של תורת החסידות באחדות ה'? ● שיעור [[תניא]] עם הרב מיכאל טייב||י"ג טבת תשע"ה}} {{וידאו}}
 +
*הרב יואל כהן, '''[https://toratchabad.com/%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9B%D7%9C-%D7%9B%D7%99%D7%95%D7%95%D7%9F אחדות מכל כיוון]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
 +
*הרב זלמן גופין, '''[https://toratchabad.com/%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%97%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%94 מצות אחדות השם]''', באתר [[תורת חב"ד לבני הישיבות]]
 +
*הרב [[משה ארנשטיין]], '''[https://77012.blogspot.com/2023/03/1.html שיעור מרתק בנושא 'אחדות השם']''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית|}}
  
 +
{{הערות שוליים}}
 +
[[קטגוריה:י"ג עיקרי האמונה]]
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]]
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
 +
[[קטגוריה:תורת החסידות]]
 +
[[קטגוריה:אחדות השם]]

גרסה אחרונה מ־16:31, 11 בפברואר 2024

י"ג עיקרי האמונה של הרמב"ם

א. מציאות ה'
ב. אחדותו
ג. שלילת הגשמיות ממנו
ד. הקדמות
ה. היותו היחיד שראוי לעבדו
ו. הנבואה
ז. נבואת משה
ח. תורה מן השמים
ט. נצחיות התורה
י. השגחה
יא. שכר ועונש
יב. ביאת המשיח
יג. תחיית המתים

הפסוק "שמע ישראל" בו מעיד כל יהודי כי "ה' אחד"

האמונה באחדות ה' היא מצות עשה מהתורה, וביטויה בפסוק שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד הוא אחת מתרי"ג מצוות התורה. מצוה זו היא מיסודות היהדות, מהי"ג עיקרי האמונה.

המצוה[עריכה]

באחדות ה' שני ענינים:

א) אחדות ה' משלימה את מצות האמונה במציאות ה'.

ב) אחדות ה' מצוה בפני עצמה, והיא האמונה באחדות ה', בנוסף על מצות האמונה במציאות ה'.

מקור[עריכה]

בעוד שמצות האמונה במציאות ה' נלמדת מהדיבור הראשון שבעשרת הדברות שבתורה - "אנכי הוי' אלקיך", הרי שמצות האמונה באחדות ה' נלמדת מפסוק:

שמע ישראל הוי' אלקינו הוי' אחד"

דברים ו, ד.

[1]

הביטוי ה' אחד מבטא שה' הוא אחד במציאותו ואין עוד שום מציאות נוספת הקיימת מלבדו. דבר רמוז במלה "אחד" א' - אלופו של עולם, ח' - שבעת הרקיעים והארץ, ד' - ארבע רוחות העולם, והיינו, שהעולם כולו - הכולל את הרקיעים, הארץ ואת רוחות העולם - בטל ומאוחד באלופו של עולם[2].

האחדות במציאות ה'[עריכה]

תוכנה של המצווה היא להאמין שהקב"ה הוא אחד ולא שנים. ובזה שני פרטים:

  1. האמונה שה' הוא אלקה אחד שאין עוד אלקה מצוי מבלעדיו. והוא הנאמר: "לא יהיה לך אלקים אחרים על פני".
  2. האמונה שה' הוא אלקה אחד במהותו, זאת אומרת אחדות מופשטת - בלתי מורכבת מחלקים. שהרי חלקים המרכיבים עצם כל-שהוא, הם מוגבלים. משום שהיותם רבים - משמע שאינם זהים. הוה אומר שהם שונים זה מזה, ובמה? בכך שכל אחד מוגדר (מוגבל) בענינו, ובזה הוא שונה מזולתו.

נמצא אפוא, שהמרכיבים של העצם הבונים אותו - מוגבלים, וממילא העצם המורכב מהם - מוגבל.

אבל הקב"ה הבלתי בעל גבול, הוא "אחד האמת" גם בעצם מהותו, לא רק שהוא אחד ביחס לריבוי האלילים, אלא גם שאינו מורכב ח"ו - אחדות פשוטה, וכל המדות והספירות הכלולים בו הם בביטול מוחלט בו - כמשל אור השמש בשמש.

דבר זה קשור גם לפנימיות ענין אחדות ה' האמיתית, שהיא מצוה בפני עצמה, כי הוא מבוסס על היות ה' בלתי בעל גבול - בחינת אין סוף.

האמונה באחדות ה'[עריכה]

הענין השני באחדות ה' - היותה מצוה מיוחדת ונוספת על מצות האמונה במציאות ה', זאת אומרת האמונה באחדות ה'.

משום כך יש למצות האחדות מקור מיוחד בתורה, מלבד המקור למצות האמונה בכללה, והוא הנאמר: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".

פירושו של דבר; "אחד" כמו "יחיד", והיא אמונתנו שהוא יחיד ומיוחד - שאין עוד שום מציאות מלבדו. וזאת שלא רק שאין עוד שום מציאות א-לוהית מלבדו, אלא שאין שום מציאות בכלל - חוץ ממנו ח"ו. ואפילו סתם מציאות עצמית של נברא - דבר בפני עצמו, גם זה אינו קיים וכמאמר הפסוק "הויה הוא האלקים אין עוד מלבדו", שהכונה בזה, שאין עוד שום מציאות קיימת - מלבדו.

וכמו שכתוב בתפילה: "אתה הוא עד שלא נברא העולם אתה הוא משנברא" - בלי שום שינוי, כדכתיב: אני ה' לא שניתי", ופירושו -לא השתניתי. שכשם שהוי' - יחיד הוא, לפני הבריאה, שאין עוד מלבדו, כי הוא לבדו הוא ואפס זולתו, וכמארז"ל: "עד שלא נברא העולם היה הוא ושמו בלבד", כך גם לאחר שנבראו כל הנבראים - יחיד הוא, ואין עוד מלבדו. וזאת משום ש"כולא קמיה כלא חשיב" - שכל המתהוים הם כאין ואפס ממש כלפיו, והוא יחיד במציאותו.

ושני הסברים בזה:

  1. משום היותם קטנים ומצומצמים - חסרי כל ערך מציאותי לעומתו, שהרי הוא בבחינת אין סוף ואין לו תחילה - תכלית השלימות, ואילו המתהוים הם גבוליים, ואינם נחשבים למציאות כלל לעומתו. כי מציאות הגבולי היא אפסית ממש לעומת הבלי-גבול.
  2. כי כל מציאות המתהוים אינם אלא חלק ממציאותו, ואינם מציאות לעצמם כלל. כי רק "מאמיתת המצאו נמצאו כל הנמצאים", הוה אומר; שכל מציאות הנבראים אינו אלא חלק מאמיתת המצאו, ואין דבר חוץ ממנו.

וזאת משום ש"לית אתר פנוי מיניה" (אין מקום פנוי ממנו), נמצא שבכל מקום מציאות, שם הוא מציאות עצמותו ית'. ולכן "כולא" - כל המתהוים, "קמיה" - לעומתו, לא חשיב ממש, ולא רק ב'כ' הדמיון.

אחדות ה' - ניגוד מוחלט לשיתוף[עריכה]

האמונה באחדות ה' בשני עניניה: - א) המשלימה את מצות האמונה במציאות ה'. ב) מצות "אחדות ה'" לכשלעצמה. - היא הניגוד לטעות של ה"שיתוף" בשני אופניה:

1. אחדות ה' שוללת את התפיסה כאילו שיש לכוכבים ומערכות השמים - שבאמצעותם משפיע ה' חיות לעולם - איזו שהיא שליטה על ההשפעה שהיא תלויה ברצונם ובבחירתם (ח"ו) - האם לאפשר את העברת ההשפעה האלקית אל הנבראים אם לאו, תפיסה זו נשללת מעיקרה. כי מצד אמונת האחדות, הרי הכוכבים והמזלות - הממוצעים שנועדו על ידי ה' להעברת השפע אל הנבראים - אינם אלא "כגרזן ביד החוצב בו".

2. אחדות ה' השוללת את עיקר ויסוד טעות ה"שיתוף" - התפיסה המוטעית שכאילו מציאותם של הכוכבים ומערכות השמים היא מציאות עצמית נפרדת ונוספת על מציאות ה' (ח"ו), שמזה נובעת הטעות הנ"ל, שנדמה להם שההשפעה הנמשכת באמצעותם - תלויה ברצונם ובבחירתם - כנ"ל.

נמצא שאמונת האחדות האמיתית, מביאה לידי ביטול מוחלט של המאמין - אל ה', יותר מהאמונה כשהיא רק ההודאה במציאות ה'. ולכן אומות העולם אינם מצווים על שלילת השיתוף, אלא רק על איסור עבודה-זרה, שהיא משבע מצוות בני נח. ורק ישראל חייבים במצות האחדות שהיא שלילת השיתוף, שנאמר: "שמע ישראל וגו' ה' אחד".

אחדות ה' - כוללת כל המצוות[עריכה]

מכיוון שאחדות ה' האמיתית היא פנימיות ואמיתיות מצות האמונה, לכן מצות האמונה כוללת את כל תרי"ג המצוות. הדיבור - "אנכי ה'", כולל את כל רמ"ח מצוות עשה, והדיבור - "לא יהיה לך וגו'", כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה. המילה "מצוה" היא מלשון צוותא והתחברות, ההתחברות שהמצוה פועלת היא הדבקות וההתאחדות של חומר הנברא שבו נעשית המצוה, וכן האדם העושה את המצוה - עם הקב"ה מצווה המצוה, ובזה הנברא בטל אל ה' בתכלית - כפי אמונתנו באחדות ה' - שאין עוד מלבדו. וכן הזהירות מעבירה, משמעותה - הזהירות מלהיות מציאות נפרדת ח"ו מהקב"ה, שהיא הניגוד לאחדות ה' האמיתית. נמצא שהאמונה - מלבד היותה מצוה בתוך תרי"ג מצוות, הנה, היא גם כוללת את כל המצוות כולן.

ראו גם[עריכה]

לקריאה נוספת[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. משנה תורה הלכות יסודי התורה פרק א'.
  2. שולחן ערוך הרב סימן ס"א סעיף ו'