הבדלים בין גרסאות בדף "אוהל אדמו"ר הזקן"

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
(28 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
 
{{לעריכה}}
 
{{לעריכה}}
{{מחפש מקורות|כל הערך=כן}}
+
{{לפשט}}
 
[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]
 
[[קובץ:אוהל אדמו"ר הזקן.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|אוהל [[אדמו"ר הזקן]] המשופץ בהאדיטש]]
 
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]]
 
[[קובץ:פנים אוהל אדמור הזקן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון [[אדמו"ר הזקן]] מבפנים]]
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הינו בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].
+
'''אוהל [[אדמו"ר הזקן]]''' הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר [[האדיטש]] שב[[אוקראינה]].
  
 
==ההסתלקות והקבורה==
 
==ההסתלקות והקבורה==
 
{{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}}
 
{{ערך מורחב|רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו|}}
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] הסמוכה, [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.
+
ב[[מוצאי שבת]] פרשת שמות, [[כ"ד בטבת]] [[תקע"ג]], מיד{{הערה|על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. [[אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי)]] ע' רלד}} לאחר [[הבדלה]]{{הערה|בה הבדיל אדמו"ר הזקן על [[קפה]].}}, בשעה 22:22 - [[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]]. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה{{הערה|[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]], קיץ ה'ש"ת' ע' 96.}} ל[[עיירה]] [[האדיטש]] ששם היה בית עלמין יהודי{{הערה|במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה ב[[פונדק]], ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.}}.
  
כשהובילו את [[אדמו"ר הזקן]] לקבורה ב[[האדיטש]], נעצרה העגלה באמצע הדרך והיה נראה שאדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד ואז הם שמו לב שחיה טמאה נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.
+
באמצע הדרך ל[[האדיטש]] לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של [[אדמו"ר הזקן]] הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה{{הערה|[[חזיר]]}} נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ו[[אדמו"ר הזקן]] חזר לשכב כמקודם.
  
מסופר שכשבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.
+
מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו{{מקור}}.
  
מאוחר יותר נבנה על מקום הקבר [[אוהל]].
+
מאוחר יותר נבנה [[אוהל]] על מקום הקבר.
  
 
== כניסת כהנים לאוהל ==
 
== כניסת כהנים לאוהל ==
על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח.
 
  
מסיבה זו נמנעו הכהנים להכנס לאוהל, מפני שלפי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל.
+
כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של [[אדמו"ר הזקן]] ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.
  
אם כי [[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שההלכה זו שגם אם הטפח מוגף נחשב הוא כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת הינו בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
+
[[יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)|המהרי"ל]] פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.
  
אם כי המהרי"ל הגביל את פסקו זה, בתנאי שכותלי הכיפה שמעל לציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
+
אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה{{הערה|1=כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.}} שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.
  
== השתטחות כהנים על הציון ==
+
=== השתטחות כהנים על הציון ===
המהרי"ל הזהיר שלא יעזו הכהנים להשתטח על הציון.
+
המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.
  
הגם שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} יש נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.
+
למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו{{הערה|1=ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.}} כהנים נוהגים להשתטח על קברי ה[[תנאים]] ב[[ארץ הקודש]], אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.
  
 
המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.
 
המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה{{הערה|תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ [[האוהל]] חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.}}.
 +
{{להשלים}}
 +
 +
== כיום ==
 +
{{ערך מורחב|ערך=[[קריית רבינו הגדול]]}}
 +
בשנת [[תשמ"ח]] עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב [[דוד נחשון]] והרב [[אבי טאוב]]. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של [[הרבי הרש"ב]], ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=75086 הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו], כתבה מתוך [[שבועון בית משיח]].}}.
 +
 +
ב[[י"ט כסלו]] [[תשע"ג]] נערכה [[חנוכת הבית]] של [[היכל אדמו"ר הזקן]] בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש{{הערה|1=[http://chabad.co.il/index.php?url=article_he&id=73204 במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש] {{תמונה}} {{אינפו}}}}.
  
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]
 
[[קטגוריה:אוהלי רבותינו נשיאינו]]

גרסה אחרונה מ־15:04, 19 בינואר 2024

מברשת לפסח.png ערך זה זקוק לעריכה: ייתכן שהערך סובל מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
לפשט.svg.png יש לפשט ערך זה: הערך מנוסח בצורה תורנית ובשפה גבוהה מידי, וקשה להבנה לקהל הרחב.
יש להוסיף מבוא אינטואיטיבי שיסביר את הרעיונות והמושגים בצורה פשוטה יותר, רצוי בליווי דוגמאות. אם אתם סבורים כי הערך אינו ברור דיו או שיש נקודה שאינכם מבינים בו, ציינו זאת בדף השיחה שלו. יש לציין כי ערכים רבים המסבירים מושגים בחסידות מצריכים רקע מוקדם.
אוהל אדמו"ר הזקן המשופץ בהאדיטש
ציון אדמו"ר הזקן מבפנים

אוהל אדמו"ר הזקן הוא ציון קברו של רבי שניאור זלמן מלאדי, הממוקם בעיר האדיטש שבאוקראינה.

ההסתלקות והקבורה[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – רבי שניאור זלמן מליאדי (אדמו"ר הזקן)#הסתלקותו

במוצאי שבת פרשת שמות, כ"ד בטבת תקע"ג, מיד[1] לאחר הבדלה[2], בשעה 22:22 - אדמו"ר הזקן הסתלק. כיון שלא היה בכפר פיענא בית קברות, הובילו אותו למחרת בעגלה[3] לעיירה האדיטש ששם היה בית עלמין יהודי[4].

באמצע הדרך להאדיטש לקבורה נעצרה העגלה, והיה נראה שגופו הקדוש של אדמו"ר הזקן הגביה את עצמו וכאילו שוכב באויר. המלווים נבהלו מאוד, בדקו וגילו שחיה טמאה[5] נכנסה תחת העגלה. הם גירשו אותה ואדמו"ר הזקן חזר לשכב כמקודם.

מסופר שכאשר שבאו לבית העלמין, לא ידעו היכן להטמין את גופו הק', מיד יצאה אש ממקום מסוים וידעו ששם צריך לטומנו[דרוש מקור].

מאוחר יותר נבנה אוהל על מקום הקבר.

כניסת כהנים לאוהל[עריכה]

כניסת כהנים לאוהל היא בעייתית עפ"י ההלכה, מפני שב'ציון' על מקום משכן גופו הטהור של אדמו"ר הזקן ישנה כיפה גדולה, המכסה את מקום הקבורה. בתוך הכיפה ישנו חלון של טפח על טפח, ועל פי ההלכה חלון טפח על טפח ברום טפח מביא את הטומאה לבית. ועל אף שיש שם לוח הסותם את פי החלון, אין הדבר מועיל, למרות הטפח.

המהרי"ל פסק כי אין הדבר איסור מהתורה, מכיון שהלכה זו - שגם אם הטפח מוגף נחשב כאילו הוא פתוח, הינו רק כשהמת נמצא בתוך המקום, אבל באוהל אדמו"ר הזקן, הייתה גופתו הטהורה מתחת לכיפה, ובאופן זה אין הטומאה מתפשטת לבית כאשר החלון סגור.

אם כי פסקו זה של המהרי"ל הוגבל - בתנאי שכותלי הכיפה שמעל ציון אדמו"ר הזקן, גבוהים עשרה טפחים, שאם לא היא נחשבת לטומאה רצוצה[6] שבוקעת ועולה. המהרי"ל הורה לבדוק את המקום, ובמקרה שאין עשרה טפחים - לחפור חריץ בקרקע סביב הכיפה, עד שיהיו עשרה טפחים.

השתטחות כהנים על הציון[עריכה]

המהרי"ל הזהיר שהכהנים לא יעזו להשתטח על הציון.

למרות שמעלת ההשתטחות על קברי הצדיקים היא גדולה, ומבטלין גזירת חכמים מפני דבר זה, ומסיבה זו[7] כהנים נוהגים להשתטח על קברי התנאים בארץ הקודש, אמר המהרי"ל כי הדבר נכון דווקא בקברי התנאים, לפי שבימיהם נהוג היה שהקבר היה פתוח מהצד ולכן אינה נחשבת ל'טומאה רצוצה', אבל הקברים בימינו הינם סגורים לחלוטין, והדבר אינו איסור מהתורה.

המהרי"ל יעץ לבנות מחיצה ברוחב ארבעה טפחים מהאוהל, כדי להרחיק את הכהנים שלא יבואו חלילה לידי השתטחות על האוהל, דבר הכרוך באיסור מהתורה[8].

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לחב"דפדיה והשלימו אותו. יתכן שיש על כך פירוט בדף השיחה.

כיום[עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קריית רבינו הגדול

בשנת תשמ"ח עברו המצבות והאוהל שיפוץ נרחב, על ידי הרב דוד נחשון והרב אבי טאוב. בשנים האחרונות חודש בניין האוהל ונבנו מעברי גישה כדי להקל על הבאים להתפלל. בכך התמלאה בקשתו של הרבי הרש"ב, ליצור אפשרות לכמה שיותר יהודים להגיע להתפלל באוהל[9].

בי"ט כסלו תשע"ג נערכה חנוכת הבית של היכל אדמו"ר הזקן בסמיכות לציון, שנועד לאירוח המתפללים הבאים לפקוד את המקום, ולעריכת שבתונים ליהודים מאוקראינה וחבר העמים. בנייתו של ההיכל נתרמה על ידי משפחת רוהר, והמעמד נחגג בהשתתפות אורחים רבים שהגיעו לחנוך את המבנה החדש[10].

הערות שוליים

  1. על פי אגרת אדמו"ר האמצעי, חורף תקע"ג. אגרות קודש (אדמו"ר האמצעי) ע' רלד
  2. בה הבדיל אדמו"ר הזקן על קפה.
  3. ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ), קיץ ה'ש"ת' ע' 96.
  4. במהלך המסע עמדה העגלה למנוחה בפונדק, ושודדים שהיו במקום תכננו לחטוף את העגלה. בדרך נס שמעו המלווים את תוכניות השודדים ומיהרו להבריח את העגלה.
  5. חזיר
  6. כאשר מת מונח במקום סגור שאין רשות מיוחדת לטומאה, אז בוקעת הטומאה גם מחוץ למקום המצאותו.
  7. ולא מטעם שקברי הצדיקים אינם מטמאים. והמהרי"ל שולל סיבה זו מהוכחות שונות.
  8. תשובה מהמהרי"ל, מובא בקובץ האוהל חוברת ו', שארית יהודה (ההוצאה החדשה) תשובה כ"ג.
  9. הרב דוד נחשון חושף - כך בנינו את המצבות באוהלי רבותינו נשיאינו, כתבה מתוך שבועון בית משיח.
  10. במעמד מרשים נחנך "היכל אדמו"ר הזקן" בהאדיטש קובץ תמונה אינפו.jpg