ירמיה מנחם כהן

הרב ירמיה מנחם הכהן הוא מחשובי דייני בעלזא אב"ד פריז מלפנים וחבר בד"ץ איחוד הרבנים צרפת מחבר ספר שו"ת והרים הכהן. ידיד ומעריץ של הרבי מליובאוויטש וחסידות חב"ד ותומך נלהב של שלוחי הרבי.

הרב ירמיה מנחם הכהן בישיבת תומכי תמימים פתח תקווה בשיחה עם רב קהילת חב"ד פתח תקווה הרב מנחם מענדל פרידמן לצידו של ראש הישיבה הרב יצחק אקסלרוד

תולדות חייםעריכה

הרב כהן נולד בירושלים לאביו הרב דוד כהן שהיה חסיד גאלאנטע שעלה לארץ מהונגריה בשנים שלפני השואה. ולאמו מרת פערל (לבית גליק) שגם היא משפחתה עלתה לארץ מאירופה בשנים ההם.

בילדותו למד בתלמוד תורה בירושלים יחד עם רבי יששכר דוב רוקח אדמו"ר מבעלז הנוכחי. ובהמשך למד בישיבת בעלזא בירושלים והיה מקושר לאדמו"ר רבי אהרן מבעלז. בנוסף היה מקושר לאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג הקודם.

לאחר חתונתו עם מרת מליא, התגוררו בירושלים ובהמשך עברו להתגורר בפאולו שבברזיל. בהמשך עבר לבואנוס איירס שבארגנטינה שם החל לכהן כרב מטעם אגודת ישראל.

רבנותועריכה

 
בפגישה עם רבני מכון הלכה חב"ד, תשע"ח

בהמשך עבר לבלגיה שם כיהן כדיין בק"ק שומרי הדת באנטוורפן, וכיהן כיו"ר האגף לגיטין ומעשה ב"ד של 'מרכז רבני אירופה'. בהמשך, לאחר פטירתו של הגאון הרב ניסים רביבו כיהן כאב"ד פריז, הנחשב לבית הדין הגדול ביותר באירופה.

בהמשך עבר להתגורר בקריית בעלזא שבירושלים והוא מנהל של מערך הכשרות איחוד הרבנים צרפת בארץ.

קשריו עם הרבי ועם חב"דעריכה

הרב כהן היה כמה פעמים אצל הרבי, וזכה לקבל הוראות וקירובים מיוחדים.

כחלק מרבנותו בקהילות רבות ברחבי העולם היה בידידות רבה עם שלוחי הרבי והשתתף באורח קבע בכינוסים ובסיומי הרמב"ם במקומות רבנותו. במיוחד בעת רבנותו בפריז היה בקשר חם עם השלוחים.

כיום בארץ הקודש הוא מוסר מפעם לפעם שיעורים בישיבות תומכי תמימים, משתתף בפגישות שנערכות עם רבני חב"ד כגורם מגשר בין רבני חב"ד לרבנים מחסידויות פולין השונות.

בשנת תשפ"ד צירף את חתימתו לפסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח[1].

משפחתועריכה

  • גיסו, הרב גדליהו אקסלרוד - רב קהילת חב"ד ואב"ד חיפה.
  • בנו, הרב אהרן כהן (ע"ה) - אנטוורפן, בלגיה.
  • בנו, הרב יהושע כהן - אנטוורפן, בלגיה.
  • בנו, הרב גבריאל כהן - אנטוורפן, בלגיה.
  • חתנו, הרב אברהם דוד רוזנגארטן, ירושלים.
  • חתנו, הרב יחזקאל באבד - גבעת זאב, ירושלים.

ספריועריכה

לקריאה נוספתעריכה

קישורים חיצונייםעריכה

הערות שוליים