אהרון זאקאן
הרב אהרון זאקאן (כ"ט כסלו תר"צ – כ"ג חשוון תשס"ג) היה משלוחי הרבי בפילדלפיה שעסק בחינוך והוראה במשך עשרות שנים, ובמסגרת פעילותו הקים את אגודת המחנכים, לצד פעילות בהפצת יהדות וחסידות ברחבי פילדפיה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בנר חמישי של חג החנוכה כ"ט בכסלו תר"צ בעיר פיקוב שבאוקראינה, למשפחה של חסידי מאקארוב ר' יצחק ובריינא זאקאן, שהיו מגזע אדמו"רי טשרנוביל.
בהיותו בגיל שנתיים וחצי נאסר אביו על ידי שוטרי הג.פ.או. ולאחרי שהצליח להינצל מבית האסורים באמצעות הסחת הדעת של אחד השומרים, ברח לקייב שהייתה עיר גדולה עם חשש קטן יותר להיתפס שוב על ידי המשטרה החשאית, ושם התאחד עם משפחתו והתגורר בבית דודתו.
בשנת תרצ"ח עברו הוריו למוסקבה, ואביו עסק במסחר לא חוקי בתכשיטי זהב יחד עם מספר חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר, וביניהם עם ר' דובער לברטוב, והוא עצמו היה לומד מחוסר ברירה בבית הספר הממשלתי ('השקאלע'), ובשעות אחר הצהריים היה מסייע לאביו בהעברת תכשיטי זהב ממקום למקום, מתוך השערה שהשוטרים הרוסיים לא יחשדו בילד הצעיר.
כשפרצה מלחמת העולם השנייה ברחו כמו יהודים רבים לעומק השטח של רוסיה, ועברו להתגור בכפר קאראסו, הסמוך לעיר טשקנט, ובשנת תש"ב עברו להתגורר בטשקנט עצמה.
התקרבותו לחסידות חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
התקרבות משפחתו לחסידי חב"ד שהחלה עוד במוסקבה, קיבלה חיזוק משמעותו בזמן שהותם בטשקנט שם הייתה קהילה חב"דית תוססת, וכשהוקם במקום סניף של ישיבת תומכי תמימים, הכניס אותו אביו ללמוד בישיבה, וכך הפך לתמים מן המנין[1].
בשנת תש"ה הסתיימה המלחמה והוריו חזרו להתגורר במוסקבה, אך הוא חזר לטשקנט אחרי זמן קצר להמשיך את לימודיו בישיבה, ולאחר חתונת אחותו בשנת תש"ו עם התמים יוסף חיים סלאווין החלו הוריו להתעניין בהברחת הגבול לפולין דרך לבוב כמו שעשו חסידים נוספים רבים, ולאחר חג השבועות הצליחו להשיג תעודות פולניות מזוייפות ועשו את דרכם ברכבת משא (עשאלון), כשבדרכם ארבה להם חבורת גנבים שאילצה את הנהג ביריות ואיומי אקדח להסיט את הרכבת למקום נידח שם עשו חיפוש מדוקדק על גופם של האנשים ששהו ברכבת והחרימו את רוב הרכוש, ובזכות תושייתם של בני משפחת זאקאן נשארו רוב חפצי הערך ברשותם לאחר שהציחו להערים בדרכים מגוונות על השוטרים.
מסע הבריחה שעבר דרך לודז' שבפולין ופראג שבצ'כסולבקיה, הסתיים לקראת ראש השנה של שנת תש"ז בפריז שבצרפת, ואביו הכניס אותו ללמוד במוסד שהקים ר' זלמן שניאורסון שם נשאר ללמוד במשך תשעה חודשים, ובמשך זמן זה זכה לקבל את מכתבו הראשון מאדמו"ר הריי"צ. כאשר ר' בן ציון שם טוב הגיע לפריז, ייסד במקום קבוצת בחורים שישבה ללמוד חסידות[2], כשר' אהרון נמנה על חברי הקבוצה.
נסיעתו לרבי[עריכה | עריכת קוד מקור]
בזמן ביקורו של הרב שמריהו גוראריה חתנו של אדמו"ר הריי"צ שהגיע לבקר את אנ"ש שיצאו מרוסיה והתרכזו בפריז, הצליח הרש"ג לסדר ויזות לארצות הברית לחמישה בחורים כשר' אהרון זכה להימנות ביניהם[3], ובחודש אב של אותה שנה הגיע לניו יורק, ונכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים המרכזית שהייתה באותו זמן בבניין ברחוב בדפורד, מרחק של רבע שעה הליכה מ-770.
לימודיו ב-770 נמשכו כחמש שנים, כשבמהלכם התעסק בלימודי השחיטה וקיבל הסמכה לשחיטה מהשוחטים החב"דיים ר' אברהם גורדון ר' ירחמיאל בנימינסון ור' ישראל פיקרסקי. בשנת תשי"ג הרב אליעזר סילבר ביקש מהנהלת הישיבה לשלוח אליו מלמד למוסד שהקים בסינסינטי, ולאחר קבלת ברכה מהרבי נסע למקום וסייע בפעילותו של הרב סילבר (אף שהיה מחוגי המתנגדים) ובשנת הלימודים תשי"ד שימש כמלמד ב'בית יעקב' שבהנהלתו, כשבשבתות היה סועד על שולחנו של ר' יוסף גולדשטיין.
השליחות בפילדלפיה[עריכה | עריכת קוד מקור]
עם סיום שנת הלימודים החליט לחזור ללמוד ב-770, כשאת מקומו החליף ר' עזריאל זעליג שרפשטיין, אך לימודיו לא ארכו זמן רב בעקבות בקשתו של הרב אהרון פופאק שיבוא ללמד בבית הספר בית יעקב בפילדלפיה, ואכן ר' אהרן התחיל לעסוק בהוראה בבית הספר בפילדלפיה כשמידי שבת הוא חוזר ל-770 לשהות במחיצת הרבי, ובימות החול היה פועל עם יהודי פילדפיה בהפצת יהדות וחסידות.
בקיץ של שנת תשט"ז השתדך עם מרת סימה, בתו של הרב ישעיה מטלין והחתונה התקיימה בה' אלול כשהרבי עצמו היה המסדר קידושין בחתונה. מכיון שהחתונה הייתה עם בתו של כהן, הורה לו הרבי להוסיף על שאר ההכנות לחתונה ללמוד ארבעים פעמים את מסכת כלה.
אחרי החתונה המשיך לעסוק בהוראה בפילדלפיה יחד עם זוגתו, ואף הקים את אגודת המחנכים באמצעותה פעל בכל רחבי ניו יורק במבצעי הרבי.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, יוסף חיים סלאווין מנהל סניף בית רבקה במונטריאול עד לפטירתו בכ"ב כסלו תשל"ב.
- בנו, ר' יוסף זאקאן בעל חברת kesser wine
- בנו, ר' אברהם זאקאן - נפטר ז ניסן תש"פ מנגיף הקורונה.
- בנו, הילד שמריהו זאקאן, נפטר בצעירותו בזמן לימודיו בישיבת אהלי תורה - כ"ו סיון תש"ל.
- בתו, בריינא (בריינדי) - נפטרה י"ז מנחם אב תשפד אשת ר' ברוך נפרסטק.
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
בשנה האחרונה לחייו סיפר את זכרונותיו לבני משפחתו. זכרונות אלו הועלו על גבי הכתב והתפרסמו בשני חלקים בתשורות לחתונת נכדיו:
- חלק א' - שמחת הנישואין של יצחק ונחמה דינה נפרסטק, י"ד אדר ראשון תשס"ה.
- חלק ב' - שמחת הנישואין של מנחם מענדל ואיידא נפרסטק, א' חשוון תשס"ז.
הערות שוליים
- ↑ עובדה זו מוכיחה עד כמה חסידי חב"ד בעיר סמכו על אביו, מכיון שקיומה של הישיבה נשמר בסוד ונודע רק לאבות התלמידים שהחסידים סמכו עליהם שלא יגלו את סוד קיומה של הישיבה גם באם יתפסו על ידי המשטרה החשאית ויעברו עינויים קשים.
- ↑ אך הדבר עדיין לא היה במסגרת רשמית של ישיבה, שהחלה לפעול רק בשנת תש"ח.
- ↑ הבחורים הנוספים שקיבלו ויזה היו ר' הירש'ל חיטריק, ר' עזריאל חייקין, ור' חיים אשר כהנוב.