חיים יונה איידלמן
ר' חיים יונה איידלמן היה שוחט ובודק בקהילה היהודית בפריז, ודמות בולטת בקהילת חב"ד בצרפת. נפטר בגיל צעיר בעקבות מחלה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד בכ"ג אייר תשכ"ב לאביו הרב יואל איידלמן בן הרב אריה דוב איידלמן, ואימו מרת לאה. למד בישיבת תומכי תמימים ברינואה ובישיבה המרכזית ב-770.
לאחר נישואיו למרת חנה מרים, בתו של הרב בנציון האקנר מלונדון, למד את אומנות השחיטה והחל לשמש כשוחט ובודק בקהילה היהודית בפריז.
בתוך אברך צעיר היה שותף פעיל בהפצת השיחות מטעם פאקס א שיחה באירופה, הן בלשון הקודש והן בצרפתית.
היה דמות מרכזית בקהילה החב"דית בברינואה, שם שימש כגבאי בבית הכנסת של אנ"ש שעל יד ישיבת תומכי תמימים. הוא דאג לכל פרט חסידי בקהילה, והיה ידוע בנדיבות לבו יוצאת הדופן. בנוסף, הקים קרן גמ"ח 'קרן לוי יצחק' על שם אביו של הרבי והשקיע רבות בניהול הקרן. היה ממייסדי חדר ליובאוויטש ברינואה.
מידי ליל שישי היה מארגן שיעור משותף לאברכים בלקוטי שיחות, ובשנים האחרונות הקפיד שהלימוד יתרכז בעיון בשיחות הדבר מלכות, שיעור שכונה "חיים יונה'ס שיעור". בתוך הקהילה הקפיד על כל הנהגה ומנהג הנהוגים בבית-חיינו וכך למשל הנהיג את הכרזת יחי אדוננו במהלך קריאת התורה בבית הכנסת. כמו כן אירגן הקרנה קבועה בסרטי לראות את מלכנו במוצאי שבת, נוהג שרק החל בשנים ההן.
הקפיד על חינוך ילדיו ברוח חסידות חב"ד והיה ידוע באמונתו השלמה בדברי הרבי ובבשורת הגאולה. מהמסייעים הבולטים לבית משיח פריז שניהל באותם ימים הרב ראובן מטוסוב, וניהל את משלוח החומר בעניני משיח לכל האיזור.
נפטר בח"י אדר תשס"א בגיל 38 באופן פתאומי לאחר מחלה קצרה. הלווייתו בפריז לוותה במאות רבות מאנ"ש מקהילת חב"ד בצרפת כולה, כשלאחר מכן הוטס ארונו לקבורה בהר הזיתים בירושלים. על מצבתו נכתב "היה מקושר בלב ונפש לכ"ק אדמו"ר מה"מ שליט"א / עסק בהפצת תורתו ובמבצעים / ובהפצת בשורת הגואל / בחיות ומתוך אהבת ישראל / וקירב יהודים לאביהם שבשמים", וכן הכרזת הקודש יחי אדוננו[1].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- גיסו, הרב שלום בער לוין, ספרן ראשי בספריית ליובאוויטש
- גיסו, הרב שמריהו מטוסוב, פוקונוס
- אחיו, ר' לוי איידלמן, רב בישיבת תומכי תמימים קריות
לו ולזוגתו שבעה ילדים.
- בנו ר' לוי יצחק
- בנו ר' יואל
- חתנו, ר' חיים דוד גרוסבוים, קראון הייטס
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בית משיח גיליון 317